תביעת רשלנות רפואית בשל זיהום בבית חולים

אחת הסוגיות המטרידות במערכת הבריאות בישראל המהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות, היא היקף הזיהומים השורצים בבתי החולים השונים ברחבי הארץ. לא אחת שומעים בחדשות על אנשים בריאים שנכנסו לניתוחים פשוטים בבית חולים ולקו בחיידק, ולעיתים אף נפטרו כתוצאה מהזיהום. מה עושים במצב שכזה? האם יש מקום לתבוע את בית החולים בגין רשלנות רפואית? כל התשובות במאמר שלפניכם:

מהו זיהום ומהם "חיידקי" בתי החולים ?

בבתי החולים "מסתובבים" חיידקים רבים, על גבי משטחים שונים, כלים ואביזרים אחרים. כמו גם על הגוף של חולים אחרים וגם של הצוות המטפל, במערכת הנשימה ובכלל. נוכחות חיידקים אלו עלולה לגרום לזיהום במערכות גוף שונות (על פי רוב לפי ה"אתר" בו הם שוכנים בגוף), לחדור לדם ולסכן חיי החולה המאושפז.

זיהום כתוצאה מהידבקות בחיידקי בתי החולים, זיהום נוזוקומי (Nosocomial Infection), מהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות. על פי דיווחים עדכניים מדי שנה נדבקים בישראל עשרות אלפי מטופלים בבתי חולים ומוסדות אשפוז אחרים, בחיידקי בתי חולים ולוקים בשל כך בזיהום. אלפים מתים כתוצאה מכך. השימוש הרב באנטיביוטיקות השונות, מאפשר לחיידקים אלו לפתח עמידות לאנטיביוטיקות השונות, המקשה על הטיפול כנגדם.

בעיקר חשופים לסכנה זו חולים עם מערכת חיסונית ירודה ("מדוכאים חיסונית"), הנמצאים בבית חולים באשפוז ממושך, כגון: חולים אונוקולוגים, זקנים, חולים הסובלים מתת משקל (חלק מהחולים המאושפזים בבתי החולים מפתחים דיכאון וסובלים מחוסר תיאבון וכתוצאה מכך תת משקל). כמו כן, חולים עם פצעים פתוחים, כגון לאחר ניתוחים, חשופים גם הם ללקות באחד מחיידקי בית החולים. מובן שחולים מנותחים עלולים ללקות בזיהום עקב שימוש בכלי ניתוח של עברו סטרליזציה או עקב סטריליות ירודה של צוות חדר הניתוח.

משזוהה זיהום חיידקי יש צורך להתאים לו טיפול, בדרך כלל אנטיביוטי, ספציפית לפי סוג החיידק. לא תמיד טיפול זה עוזר, בין היתר, כאמור לעיל, לאור עמידותם של חיידקים אלו לרוב סוגי האנטיביוטיקות הקיימות. מצבו הכללי של החולה, כמו גם השלב בו זוהה החיידק, האם חדר כבר לזרם הדם וכיוצא בזאת, הם חלק מהגורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה.

חיידקי "בתי חולים" נפוצים בישראל הם בין היתר:

חיידק המרסה (Methycillin Resistant Staphylococcs Aureus-MRSA או בעברית- סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין)

המדובר בחייידק אשר חי על עורנו. מדובר בחיידק עמיד נגד רוב האנטיביוטיקות הקיימות ומכאן איומו על חיי מטופלים העלולים להידבק בו בעת אשפוז בבית חולים. לפי הערכות, בארה"ב כל שעה מת אדם כתוצאה מחיידק אלים זה. עשרות מליונים אחרים הם "נשאים" של חיידק אלים זה. לא אצל כולם הוא מתפרץ.

חיידק האצינטובקטר (Acinetobacter)

חיידק גרם שלילי, הנמצא על פי רוב בבתי חולים והלוקים בו הם בדרך כלל חולים המאושפזים בבית חולים לתקופה ממושכת. אחרי מספר ימי אשפוז עלול החיידק לשכון במערכת הנשימה של החולה. מבין החולים שחיידק האצינטובקטר שוכן בגופם, אלו הסובלים ממערכת חיסונית ירודה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהום במוקד בגוף בו נמצא החיידק: במערכת הנשימה (דלקת ריאות), בדרכי השתן (דלקת בדרכי השתן), ובדם- אלח דם (ספסיס) – מצב מסכן חיים. למרות עמידותו של החיידק לאנטיביוטיקה (עמיד בפני למעלה מעשרים סוגי אנטיביוטיקה), עדיין ישנם תכשירים אנטיביוטיים יעילים כנגדו.

חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה (KPC-Klebsiella Pneumoniae)

זהו חיידק "על" אשר עמיד בפני סוגי האנטיביוטיקה הקיימים, שוכן במעי ועלול לגרום לדלקת ריאות חריפה ואף לזיהומים קשים בדם.

יש עוד לא מעט חיידקים, אך המכנה המשותף לחיידקים שהוזכרו לעיל הוא שכולם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים בשגרה בבתי חולים, בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים, ונוטים "להיטפל" לחולים אשר המערכת החיסונית שלהם חלשה כגון: ילדים, זקנים, חולים אונוקולוגים, חולים בתת משקל, חולים המאושפזים עם פצעים פתוחים לאחר ניתוח ועוד.

הידבקות חולה מאושפז ב"חיידק בית חולים"- רשלנות רפואית ?

החלק המתסכל ביותר הוא הקלות בה בדרך כלל ניתן למנוע את היווצרותם של הזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה אצל חולים מאושפזים, אלמלא התרשלות של הצוות הרפואי. הסיבות השכיחות להדבקת החולה בזיהום החיידקי בבית חולים הן:

  • חוסר שמירה על כללי ההיגיינה המחייבים, כגון נטילת ידיים בסבון סטרילי לפני ואחרי הטיפול בחולה, שימוש בכפפות חד פעמיות ועיקור הציוד הרפואי לפני ואחרי בדיקת כל חולה.
  • חוסר הקפדה על רמת סטריליזציה במחלקות השונות בבתי החולים, בעיקר בעת ביצוע פרוצדורות פולשניות כגון מתן עירויי דם.
  • אי העברת החולה לבידוד מתאים. בישראל קיימת כמות מעטה של חדרי בידוד ולעתים משאירים חולה מזוהם בסביבה לא מבודדת, והדבר עלול לגרום הן להתדרדרות במצב החולה המזוהם והן להדבקה של חולים אחרים במחלקה.
  • סיבה נוספת שיכולה להיות היא מתן טיפול רפואי לחולה, כאשר איש הצוות עצמו נושא החיידק בגופו ולמעשה "מעביר" החיידק לחולים אחרים בהם הוא מטפל, עקב חוסר סטרליזציה ואי שמירה על כללי הגיינה מקובלים.

משרד הבריאות מודע לבעיית היקף הזיהומים השורצים בבתי החולים בישראל, ומנסה לתקנה בעיקר על ידי חינוך הסגל הרפואי לשמירה על סטריליות- שם כנראה מקור הבעיה.

מתי תיקבע רשלנות רפואית בשל זיהום בבית חולים?

כאשר ניתן להוכיח שהחולה נדבק בחיידק עקב מחדל של הצוות המטפל/בית החולים. נתונים סטטיסטיים כגון הידבקות של מספר חולים בחיידק בפרק זמן מסוים, במחלקה מסוימת, עשויים ללמד על קשר אפשרי בין חוסר סטריליות מספקת באותה מחלקת אשפוז לבין הופעת זיהומים בשיעור גבוה.

מקרים נוספים- שהם ה"מקרים הקלאסיים" של תביעת רשלנות רפואית בשל זיהום חיידקי במסגרת אשפוז בבית חולים, אינם קשורים עם עצם ההידבקות בחיידק בבית החולים אלא עם אבחון מאוחר של החיידק המזהם וטיפול לקוי בו, כגון במקרים שלהלן:

  • במקרה בו לא ניתן טיפול מיטבי לאחר ההידבקות בחיידק, עקב איחור באבחנה.
  • במצבים בהם על אף שאובחן חיידק לא ניתן לחולה טיפול תרופתי הולם או מספק.
  • במקרה בו לא נעשה בירור מספק- לא נלקחו תרביות מתאימות, לא נעשתה התייעצות עם מומחה למחלות זיהומיות, לא נעשה מעקב אחר מצב החולה.

במקרים אלו ושכמותם, קיימת אפשרות שייקבע כי מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית. במידה שניתן לקשור הרשלנות בטיפול לנזקי המטופל, אז יהיה זכאי המטופל (ובמקרה מוות, חלילה- יורשיו), בפיצוי בגין נזקיו.

בכל מקרה בו נגרם למטופל נזק בשל זיהום בבית חולים, נשמח לייעץ ולבדוק האפשרות להגיש עבורך תביעה לפיצוי כספי בשל רשלנות רפואית.

יצירת קשר

לפניה מהירה