מהי רשלנות רפואית בשל זיהום מחיידק בית חולים ?

אחת הסוגיות המטרידות במערכת הבריאות בישראל המהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות, היא היקף הזיהומים בבתי החולים ברחבי הארץ. לא אחת שומעים בחדשות על אנשים בריאים שנכנסו לניתוחים פשוטים בבית חולים, נדבקו בחיידק, הזדהמו וניזוקו או חלילה נפטרו מהזיהום. מהם חיידקי בתי החולים השכיחים, מתי ייקבע כי מטופל זכאי לפיצוי עקב רשלנות רפואית בשל זיהום מחיידק בית חולים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

היקף התופעה של הידבקות בחיידקי בתי חולים בישראל

בבתי החולים בישראל ובכלל "מסתובבים" בדרך קבע חיידקים רבים. החיידקים נמצאים על משטחים שונים, כלים ואביזרים, כמו גם על גופם של חולים אחרים וגם של הצוות המטפל. הם עלולים לעבור במגע, בנשימה ובהפרשות השונות.

זיהום כתוצאה מהידבקות בחיידקי בתי החולים נקרא זיהום נוזוקומי (Nosocomial Infection). זיהום שכזה מהווה סיבה לתחלואה ותמותה מיותרות. על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, מדי שנה נדבקים בחיידקי בתי חולים עשרות אלפי מטופלים, בבתי חולים ובמוסדות אשפוז אחרים, ולוקים בשל כך בזיהום. אלפים מהם מתים כתוצאה מכך. השימוש המוגזם, כך לדעת רבים, בתרופות אנטיביוטיות שונות, מאפשר לחיידקי בתי החולים לפתח עמידות לתרופה, דבר המקשה על מיגורם.

הידבקות בחיידק מחיידקי בתי החולים עלולה לגרום לזיהום במערכות גוף שונות (על פי רוב ב"אתר" בו החיידק בחר להשתכן בגוף), לחדור לדם ולסכן חיי החולה המאושפז בשל זיהום בדם והרעלתו או בעגה המקצועית הופעת אלח דם (ספסיס/SEPSIS בלעז). מלבד זה, הזיהומים עלולים לגרום לנמק רקמות ולצורך בכריתתן.

משזוהה זיהום חיידקי יש צורך להתאים לו טיפול, בדרך כלל אנטיביוטי, ספציפית לפי סוג החיידק. לא תמיד טיפול זה עוזר, בין היתר, כאמור לעיל, לאור עמידותם של חיידקים אלו לרוב סוגי התרופות האנטיביוטיות הקיימות. מצבו הכללי של החולה, כמו גם השלב בו זוהה החיידק, האם חדר כבר לזרם הדם וכיוצא בזאת, הם חלק מהגורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה.

מהם חיידקי בתי החולים הנפוצים בישראל ?

חיידק המרסה Methycillin Resistant Staphylococcs Aureus –  MRSA – סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין

המרסה הוא חיידק החי על העור. בעת אשפוז בבית חולים עלול החיידק לנדוד בין המטופלים השונים ו/או המטפלים, לחדור לגוף ולגרום לזיהום מסכן חיים. חיידק המרסה עמיד נגד רוב התרופות האנטיביוטיות הקיימות ומכאן איומו על חיי מטופלים העלולים להידבק בו בעת אשפוז בבית חולים. לפי הערכות, בארה"ב כל שעה מת אדם כתוצאה מחיידק אלים זה. עשרות מיליונים אחרים הם "נשאים" של החיידק ומצויים בסכנת התפרצות מתמדת., אולם לא אצל כולם הוא מתפרץ.

חיידק האצינטובקטר (Acinetobacter)

חיידק האצינטובקטר הוא חיידק גרם שלילי, הנמצא על פי רוב בבתי חולים והלוקים בו הם בדרך כלל חולים המאושפזים בבית חולים לתקופה ממושכת. אחרי מספר ימי אשפוז עלול החיידק לשכון במערכת הנשימה של החולה. מבין החולים שחיידק האצינטובקטר שוכן בגופם, אלו הסובלים ממערכת חיסונית ירודה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהום במוקד בגוף בו נמצא החיידק: במערכת הנשימה (דלקת ריאות), בדרכי השתן (דלקת בדרכי השתן), ובדם- אלח דם (ספסיס) – מצב מסכן חיים. למרות עמידותו של החיידק לאנטיביוטיקה (עמיד בפני למעלה מעשרים סוגי אנטיביוטיקה), עדיין ישנם תכשירים אנטיביוטיים יעילים כנגדו ומכאן החשיבות לזהות החולים הלוקים בו ולהתחיל טיפול מתאים ללא עיכוב.

חיידק KPC – קלבסיאלה פנאומוניה (-Klebsiella Pneumoniae)

הקלבסיאלה פנאומוניה הוא חיידק "על" העמיד בפני סוגי האנטיביוטיקה הקיימים, שוכן במעי ועלול לגרום לדלקת ריאות חריפה ואף לזיהומים קשים בדם.

חשוב לציין שיש עוד לא מעט חיידקים, אך המכנה המשותף לחיידקים שהוזכרו לעיל הוא שכולם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים בשגרה בבתי חולים, בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים, ונוטים "להיטפל" לחולים אשר המערכת החיסונית שלהם חלשה, כגון: ילדים, זקנים, חולים אונקולוגים, חולים בתת משקל, חולים המאושפזים עם פצעים פתוחים לאחר ניתוח ועוד.

מי חשוף להידבקות בחיידקי בתי החולים השונים ?

באופן כללי כל חולה המאושפז בבית חולים עלול להידבק באחד מחיידקי בתי החולים. בעיקר חשופים לסכנה זו חולים עם מערכת חיסונית ירודה ("מדוכאים חיסונית"), הנמצאים בבית חולים באשפוז ממושך, כגון: חולים אונקולוגים, זקנים, חולים הסובלים מתת משקל (חלק מהחולים המאושפזים בבתי החולים מפתחים דיכאון וסובלים מחוסר תיאבון וכתוצאה מכך תת משקל). כמו כן, חולים עם פצעים פתוחים, כגון לאחר ניתוחים, חשופים גם הם לסיכון מוגבר ללקות באחד מחיידקי בית החולים. מטבע הדברים, חולים העוברים ניתוח בבית החולים עלולים ללקות בזיהום עקב שימוש בכלי ניתוח שלא עברו סטריליזציה (עיקור) או עקב סטריליות ירודה של צוות חדר הניתוח.

מתי הידבקות של חולה בחיידק בית חולים תיחשב לרשלנות רפואית ?

חשוב להקדים ולציין כי אין בית חולים בו אין חיידקים. משכך, לא כל הידבקות בחיידק בבית חולים תיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי. יחד עם זאת, במידה שהחולה נדבק בחיידק בית החולים בשל אי נקיטת מידת זהירות ו/או מיומנות סבירות, עלול הדבר להיחשב לרשלנות רפואית. להלן דוגמאות למקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בשל הידבקות חולה בחיידק בית חולים:

  • חוסר שמירה על כללי ההיגיינה המחייבים, כגון נטילת ידיים בסבון סטרילי לפני ואחרי הטיפול בחולה, שימוש בכפפות חד פעמיות ועיקור הציוד הרפואי לפני ואחרי בדיקת כל חולה.
  • חוסר הקפדה על רמת סטריליזציה במחלקות השונות בבתי החולים, בעיקר בעת ביצוע פרוצדורות פולשניות כגון מתן עירויי דם.
  • אי העברת החולה לבידוד מתאים. בישראל קיימת כמות מעטה של חדרי בידוד ולעתים משאירים חולה מזוהם בסביבה לא מבודדת, והדבר עלול לגרום הן להתדרדרות במצב החולה המזוהם והן להדבקה של חולים אחרים במחלקה.
  • סיבה נוספת שיכולה להיות היא מתן טיפול רפואי לחולה, כאשר איש הצוות עצמו נושא החיידק בגופו ולמעשה "מעביר" החיידק לחולים אחרים בהם הוא מטפל, עקב חוסר סטריליזציה ואי שמירה על כללי היגיינה מקובלים.

משרד הבריאות מודע לבעיית היקף הזיהומים השורצים בבתי החולים בישראל, ומנסה לתקנה בעיקר על ידי חינוך הסגל הרפואי לשמירה על סטריליות- שם כנראה מקור הבעיה.

קרא/י על תביעות רשלנות רפואית שונות בטיפול בחולים

תביעות רשלנות רפואית בטיפול
לחצ/י לקריאה על התביעות השונות בטיפול עורכי הדין

מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל זיהום מחיידק בית חולים ?

כאמור, לא כל הידבקות בחיידק בית חולים תיחשב לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, כאשר ניתן להוכיח שהחולה נדבק בחיידק עקב מחדל של הצוות המטפל/בית החולים, כמתואר לעיל, יכול שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית. ככל שבשל כך נגרם לחולה זיהום ונזק, ניתן יהיה לתבוע פיצויים כספיים על הנזקים שגרם הזיהום.

נתונים סטטיסטיים כגון הידבקות של מספר חולים בחיידק בפרק זמן מסוים, במחלקה מסוימת, עשויים ללמד על קשר אפשרי בין חוסר סטריליות מספקת באותה מחלקת אשפוז לבין הופעת זיהומים בשיעור גבוה. יחד עם זאת, קיים קושי להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת כי מחלקה "פלונית" מזוהמת באופן קבוע, בשל היעדר שקיפות בנושא.

רובן המכריע של תביעות רשלנות רפואית בשל נזקים שנגרמו למטופלים בעקבות זיהום חיידקי במסגרת אשפוז בבית חולים, אינן בשל עצם ההידבקות בחיידק בבית החולים אלא בשל אבחון מאוחר של החיידק המזהם ו/או טיפול לקוי בו- להלן מספר דוגמאות:

  • אי מתן טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום לפני ניתוח במקרים המחייבים זאת.
  • איחור באבחנה של זיהום אצל חולה כתוצאה מהידבקות בחיידק בית חולים.
  • אי מתן טיפול מתאים לחולה שאובחן עם זיהום.
  • אי ביצוע בירור מספק במקרים של חשד לזיהום אצל החולה, כמו במקרה בו לא נלקחו תרביות מתאימות ו/או לא נעשתה התייעצות עם מומחה למחלות זיהומיות ו/או לא נעשה מעקב מספק אחר מצב החולה ו/או התעלמו מתלונות ו/או סימפטומים אופייניים לזיהום.

במקרים אלו ושכמותם, קיימת אפשרות שייקבע כי מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית. במידה שניתן לקשור הרשלנות בטיפול לנזקי המטופל, אז יהיה זכאי המטופל (ובמקרה מוות, חלילה- יורשיו), בפיצוי בגין נזקיו.

בכל מקרה בו נגרם למטופל נזק בשל זיהום בבית חולים, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת לבדוק האפשרות לתבוע פיצוי כספי בשל נזקי הזיהום.

עורך דין אביחי דר מסביר למצלמה מה היא רשלנות רפואית בטיפול

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp