מניעת טעויות במתן תרופות
רשלנות רפואית במתן תרופות מתרחשת בדרך כלל בשל טעות במתן תרופה. הטעות יכולה להתרחש בבית חולים, למשל, בזמן חלוקת תרופות או בשחרור עם הנחיה שגויה ליטול או לא ליטול טיפול תרופתי מסוים. הטעות יכולה להתרחש בקופת החולים כשנרשמת תרופה אסורה לחולה בשל רגישות או אינטראקציה מסוכנת עם תרופות אחרות שהוא נוטל. הטעות יכולה להתרחש בבית המרקחת עקב הוספת (או החסרת) "0" קטן מהמינון שנרשם. למעשה, רשימת הטעויות האפשריות במתן תרופות היא אין סופית.
מתי טעות במתן תרופה תיחשב לרשלנות רפואית במתן תרופות, מהם המקרים השכיחים של טעויות במתן תרופות ומהו הפיצוי במקרים אלו – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
רשלנות רפואית במתן תרופות
אין צורך להסביר את הסכנות שבמתן טיפול תרופתי שגוי לחולה. על מנת שבית המשפט יקבע כי מטופל שקיבל טיפול תרופתי שגוי זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל כך, יש להוכיח תחילה כי הטיפול השגוי ניתן בשל רשלנות של הגורם הרפואי האחראי. הטעות במתן התרופה יכולה להיות של כל אחד מהגורמים שהיה מעורב בעניין – מהרופא שהורה על נטילת התרופה, דרך האחות שנתנה התרופה ועד הרוקח שהנפיק התרופה.
כדי לקבוע כי הטעות במתן התרופה מהווה רשלנות רפואית יש לשכנע בבית המשפט כי מדובר בטעות שנבעה מרמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות של הגורם האחראי. ככל שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק – קמה עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
מקרים של טעות במתן תרופה
אמנם לא כל הטעויות במתן תרופות הן תוצאה של רשלנות, אך מכיוון שטעות במתן תרופה עלולה לעלות בחיי אדם, נדרשת מידת זהירות גבוהה בעת הענקת טיפול תרופתי למטופלים. לכן, בדרך כלל טעות במתן תרופה למטופל, כמו טעות בסוג התרופה, במינון ו/או בעיתוי נתינתה, תיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
להלן מספר דוגמאות שכיחות של טעויות במתן תרופות:
- מתן תרופה עם אינטראקציה אסורה – לפעמים ניתנת לחולה תרופה שאינה מתאימה למצבו ו/או לנתוניו. למשל מתן אנטיביוטיקה למטופל הרגיש לאנטיביוטיקה (פניצילין), עלול לגרום לחולה לבצקת, קשיי נשימה וסכנת חיים. מתן טיפול במשככי כאב מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID), כמו ברקסין, למטופל הנוטל תרופות נוגדות קרישה כמו קומדין, עלול לגרום לדימום מסכן חיים.
- אי הענקת טיפול תרופתי הנדרש לחולה – טעות נוספת במתן תרופה יכולה להתרחש כאשר לא מעניקים את הטיפול התרופתי המתאים לחולה, למשל אי התאמת טיפול אנטיביוטי מתאים מבחינת הסוג ו/או המינון למטופל הסובל מזיהום או אי הענקת טיפול דחוף לחידוש זרימת הדם ב-TPA, במקרים של שבץ מוח איסכמי.
- מתן תרופה במינון שגוי – לפעמים גם טעות במינון התרופה, כאשר למשל האחות מוסיפה בטעות עוד "0" אחד קטן למינון שרשם הרופא, יכולה להיות הרת אסון ולהיחשב לרשלנות בחלוקת התרופה.
- אי הענקת אנטיביוטיקה מונעת לפני ניתוח – ישנם מגוון מצבים בהם יש להקדים ולתת לחולה טיפול אנטיביוטי מניעתי (פרופילקטי) לפני ניתוח, פעולה המקטינה הסיכוי להופעת זיהום באזור הניתוח. משרד הבריאות הוציא חוזר מסודר בנושא הקובע לאלו מטופלים ובאלו ניתוחים יש להקדים ולתת טיפול אנטיביוטי לפני ניתוח. הפרת הנחיה זו עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בשל אי מתן תרופה.
- איחור במתן טיפול תרופתי – לפעמים ניתן לחולה טיפול תרופתי מתאים במינון ובסוג אבל בעיתוי שגוי, מוקדם מדי או מאוחר מדי.
מקרי תביעה בשל טעות במתן תרופה
במרוצת השנים טיפלנו במספר תביעות לפיצויים בשל טעויות במתן תרופות, להלן חלק מהמקרים:
טיפול תרופתי שגוי באנטיביוטיקה גרם לזיהום ולמוות
במהלך אשפוז ניתן למנוח טיפול תרופתי שגוי באנטיביוטיקה מסוג TAVANIC. בשל הטעות במתן התרופה פיתח המנוח דלקת של המעי בשל רעלן מסוג קלוסטרידיום דיפיציליה (CD). תגובת הצוות הרפואי הייתה שגויה, הוא העניק למנוח טיפול אסור וקטלני בנסיבות, בתרופה מסוג "סטופיט", במקום לאפשר לגוף לפנות הרעלן מהמעי. המנוח התדרדר ונפטר מאלח דם.
טעות במינון תרופה להורדת לחץ דם גרמה לשבץ מוחי
נרשמה הוראה על ידי רופא לתת למטופל שהיה מאושפז בטיפול נמרץ, 10 מ"ג של תרופה בשם נורמיטן להורדת לחץ הדם. האחות טעתה ונתנה לחולה 100 מ"ג נורמיטן – התוצאה המיידית הייתה ירידה חדה וקשה בלחץ דמו של החולה והופעת שבץ מוחי שהותיר אותו נכה, מרותק לכיסא גלגלים למשך שארית חייו [לחצ/י לקריאה על המקרה].
טעות במינון תרופות הרדמה
המקרה התרחש בשנת 2020 בבית חולים פרטי במרכז הארץ. התובעת עברה ניתוח לכריתת כיס המרה. כ-15 דקות לפני תום הניתוח, התעוררה התובעת והפכה מודעת למתרחש סביבה. התובעת חשה כאבים, אולם לא הייתה יכולה לדבר או לזוז בשל השפעת תרופה לשיתוק השרירים שניתנה לה כחלק מקוקטייל ההרדמה. בדיעבד הסתבר כי מינון תרופות ההרדמה שניתנו לתובעת, לא תאם את משקל גופה והשפעת תרופות ההרדמה חלפה לפני שהסתיים הניתוח.
אי מניעת טעות במתן תרופה גרמה למות הילד
במהלך בדיקת סיטי שנעשתה כהכנה לניתוח לב של ילד בן 3, ניתנה לילד תרופה מסוג ESMOLOL במטרה להאט קצב ליבו (לצורך קבלת רזולוציה מיטבית בצילום). מתן התרופה גרם לדום לב, לאחריו נותר הילד עם נזק מוחי קשה והוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן. במקרה זה לא וידא בית החולים מראש כנדרש כי קיימת אינטראקציה אסורה של תרופת ה-ESMOLOL עם יתר התרופות שקיבל המנוח למחלת הלב שהייתה לו.
הרופאים מודים שהטעות במתן התרופה גרמה למות הילד - יואב אבן ערוץ 22
פיצוי בשל טעות במתן תרופה
תנאי לקבלת פיצוי בשל טעות במתן תרופה הוא הוכחה כי הטעות התרחשה בשל רשלנות. בשלב הבא יעבור בית המשפט ויבחן האם הטעות במתן התרופה גרמה נזק למטופל (דרישת הקשר הסיבתי), ורק אז לאחר שישוכנע בית המשפט שכך הדבר, יעבור הוא לבחון את גובה הפיצוי לו זכאי המטופל-הניזוק.
גובה הפיצוי במקרים של טעות במתן תרופה, תלוי בראש ובראשונה בהיקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות במתן התרופה, בין אם מדובר במקרה בו ניתנה תרופה אסורה, מבחינת הסוג ו/או המינון, ובין אם מדובר במקרים בהם לא ניתנה התרופה הנדרשת או שניתנה בתזמון שגוי.
במסגרת הפיצוי יבחן בית המשפט האם בשל הנזקים הגופניים והנפשיים, כתוצאה מהרשלנות במתן התרופה, נפגע כושר השתכרותו של המטופל הניזוק, כמו גם הפך זקוק הוא לעזרה, סיעוד, ליווי, אמצעי ריפוי ושיקום, הוצאות ניידות, התאמת דיור ועוד אי אלו נזקים ממוניים כפועל יוצא מהנזק של הרשלנות. כמו כן, ייפסקו לנפגע פיצויים בגין כאב וסבל ועוגמת נפש שנגרמו לו בשל הרשלנות, וכן בשל קיצור שנות חיים, ככל שהתרחש.
באופן כללי ועקרוני ניתן לומר שטווח הפיצויים במקרים של נזקים רפואיים כתוצאה מרשלנות ואי מניעת טעויות במתן תרופות, נע בין מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים- כל מקרה על פי נסיבותיו.
