בתי המשפט ציינו לא אחת כי תורת הפיצויים בנזיקין היא "תורת אי הוודאות", שכן איש איננו יכול לדעת כיצד היו נראים חייו של הנפגע אלמלא התאונה, כמה היה משתכר, עד איזה גיל היה חי וכדומה. המקרה המובהק בו מתקיימת אי וודאות זו בצורתה החדה ביותר הוא המקרה של ניזוק קטין, שבית המשפט צריך לקבוע את הפיצוי המגיע לו בגין רשלנות רפואית.

כאשר מדובר בקטין, ולעתים מדובר בתינוק ממש, ישתמשו בתי המשפט בקני מידה אובייקטיביים כגון חזקות וטבלאות סטטיסטיות, כדי להעריך את סכום הפיצוי לו יהיה זכאי הקטין.

כך למשל, כאשר מדובר בקטין שנגרמה לו נכות עימה ייאלץ לחיות כל ימי חייו, הוא כמובן זכאי לפיצוי בגין הפסד השכר שהיה יכול להשתכר בבגרותו אלמלא הרשלנות. כיוון שלא ניתן לדעת איזה מקצוע היה בוחר הקטין בבגרותו אלמלא הרשלנות וכמה היה משתכר, הכלל הגורף הוא שאובדן כושר ההשתכרות יחושב לפי השכר הממוצע במשק, למעט מקרים חריגים ונדירים בהם ישנן ראיות ממשיות לכך שהקטין צפוי היה להשתכר שכר שונה אלמלא הרשלנות (לדוגמה: נער בן 17, שכבר משחק כדורגל מקצועני ומרוויח שכר גבוה).

מרכיב נוסף בפיצוי אותו יקבל הקטין הוא עלויות הסיעוד, הליווי, ההשגחה ועזרת הזולת, להם הוא נזקק ויזדקק בעתיד. גם אם הוריו הם אלה שמטבע הדברים מטפלים בקטין עד בגרותו, עדיין ייפסק פיצוי עבור עזרת ההורים שהיא מעבר לתמיכה הרגילה שכל הורה מעניק לילדו הקטין בתקופת גידולו.

הפיצוי צופה פני עתיד וכולל בתוכו גם את העלויות הצפויות עם התבגרותו של הקטין ויציאתו מבית הוריו, ולא רק העלויות הנוכחיות, בטרם גדל הקטין.

במסגרת זאת ניתן למנות עלויות הוצאות רפואיות, הוצאות להתאמת דיור ו/או רכישת דיור מותאם למצבו של הקטין והוצאות נסיעה וניידות.

כיוון שלכל קטין ישנו ממילא אפוטרופוס עד התבגרותו- הוריו, הוצאות האפוטרופסות (במידה שנכותו של הקטין קשה במידה כזאת שמצריכה אפוטרופוס שידאג לענייניו) מחושבות החל מגיל 18 ועד תום תוחלת חייו של הקטין.

הפיצוי הנפסק עבור כאב וסבל לקטין הינו בדרך כלל גבוה ביותר יחסית לניזוק בגיר, שכן מדובר בניזוק שאת כל או מרבית חייו ייאלץ לחיות עם נכותו.

התוצאה המתבקשת היא שלקטין שלו נגרמה נכות משמעותית כתוצאה מרשלנות רפואית, סך הפיצוי שייפסק יהיה בדרך כלל גבוה ביותר, בסדר גודל של מיליוני שקלים.

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן