כיצד מחשבים הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית של קטין ?

כיצד מחשבים הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית של קטינים, מהי הבעייתיות המיוחדת בפסיקת פיצויים אלו,  מהם הכלים בהם נעזר בית המשפט לצורך הערכת הפיצוי במקרים אלו, ממה מורכבים הפיצויים ומה גובה הפיצויים המקובל בתביעות רשלנות רפואית של קטין – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

מה כוללים הפיצויים במקרה של תביעת רשלנות רפואית של קטין ?

הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית של קטין (מתחת לגיל 18) עשויים לכלול מספר אבות נזק (ראשי נזק). נהוג לחלק אבות הנזק לנזקי ממון ונזקים שאינם נזקי ממון. להלן התייחסות לראשי הנזק המוכרים, אולם חשוב להבין כי לא בכל מקרה ייפסקו הפיצויים בכל ראשי הנזק, שכן על מנת לקבל פיצוי בגין אב נזק כזה או אחר יש צורך להוכיח קיומו, כמו גם שיעורו:

ראשי הנזק הממוניים המרכזיים:

  • אובדן כושר השתכרות / פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות
  • הוצאות עבור ריפוי ושיקום, לרבות עבור טיפולים פרטיים, פארא-רפואיים ואביזרי שיקום
  • הוצאות עבור עזרה במשק הבית
  • הוצאות עבור ליווי וסיעוד
  • הוצאות ניידות, לרבות התאמת רכב נכה ואביזרים
  • הוצאות עבור התאמות דיור
  • הוצאות אפוטרופסות

ראשי הנזק הלא ממוניים המרכזיים:

  • פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועגמת נפש
  • פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים

מדובר ברשימה חלקית בלבד.

מהם הקשיים בחישוב פיצויים בתביעת רשלנות רפואית של קטין ?

במידה שמצליח תובע בתביעת רשלנות רפואית להוכיח כי בשל רשלנות נגרמה פגיעתו, עובר בית המשפט לשלב של הערכת הפיצויים להם זכאי התובע-הנפגע. העיקרון החולש על כל תורת הפיצויים בנזיקין הוא עקרון "השבת המצב לקדמותו" – אין הכוונה להשבת המצב בפועל שכן את הפגיעה שנגרמה לא ניתן להשיב, אלא ברעיון קונספטואלי לפיו מטרת הפיצויים ברשלנות רפואית היא להעמיד התובע-הנפגע במצב דומה לזה בו היה לפני האירוע והפגיעה. מבלי להיכנס לשאלות תאורטיות כיצד כסף יכול להשיב מצב לאחור, הרעיון הוא לנסות לאזן, באמצעים מלאכותיים, את מצבו של הנפגע. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו העקרוני בע"א 10064/02 מגדל נ' אבו חנא (2005):

"אמנם "השבת המצב לקדמותו" כפשוטה אינה אפשרית, אך יש בהצבת תכלית זו כדי לבטא את השאיפה להעמיד את הניזוק, ככל הניתן באמצעים כספיים, במצב בו היה נתון אלמלא מעשה העוולה" (דבריו של כב' השופט אליעזר ריבלין).

הפיצויים בתביעות נזיקין, לרבות בתביעות רשלנות רפואית, הינם אינדיבידואליים– על סמך נתוניו של התובע-הנפגע הספציפי. עניין עקרוני ובסיסי זה הודגש על ידי בית המשפט העליון בע"א 80/357 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762:

"ביסוד הערכת הנזק ומתן הפיצויים בנזיקין עומדת הגישה האינדיווידואליסטית. דיני הערכת הנזק בנזיקין אינם מבוססים על גבול סטטוטורי עליון או על גבול סטטוטורי תחתון לשיעור הפיצוי…הדין מבוסס על התמקדות בנזק האינדיווידואלי שהתרחש לניזוק, ואשר לגביו אחראי המזיק, ובצורך להשיב את מצבו לקדמותו".

משכך, נתונים כמו גילו של הנפגע, כישוריו, היקף הפגיעה שנגרמה לו ויכולתו להשתקם (אם בכלל), תוחלת חייו הצפויה – אלו ועוד מהווים פקטורים מרכזיים לצורך הערכת הפיצוי במקרים השונים. מאחר שאיש אינו נביא, מאוד קשה ואפילו ספקולטיבי, לדייק בתחזיות עתידיות אלו הנדרשות לצורך שומת הפיצויים בעתיד. עמד על הקושי הזה בית המשפט העליון (השופט מ. חשין ז"ל) בע"א 90/2061 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1), 802:

"בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות ומישאלות- לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד – עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה – ואנו לא נביאים אנו ולא בני- נביאים".

ככל שמדובר בקטינים, לרבות צעירים בתחילת דרכם, הקושי להעריך מה צופן העתיד רק גובר. חשוב לציין שלפעמים מדובר בתביעות של ילדים קטנים וצעירים אשר לא ניתן ללמוד מהעבר שלהם על כישוריהם, העדפותיהם, יכולתם להסתגל וכדומה. כיצד אם כן ניתן לחשב פיצויים במקרים של קטינים באופן אינדיבידואלי ?

הכללים לחישוב פיצויים של קטינים בתביעות רשלנות רפואית - אובדן כושר השתכרות

כאמור, מצד אחד קנה המידה לחישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הינו אינדיבידואלי, מצד שני כשמדובר בקטינים וצעירים בתחילת דרכם, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להעריך מה צופן להם העתיד, מבחינה תעסוקתית וכדומה.

בשל כך פיתחו בתי המשפט מספר כללים  – קני מידה אובייקטיביים כגון חזקות וטבלאות סטטיסטיות, כדי להעריך את סכום הפיצוי לו יהיה זכאי הקטין, על אף הכלל האמור של פיצויים אינדיבידואליים. להלן הכללים המרכזיים:

עיקר הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית הינו בגין אב הנזק של אובדן כושר השתכרות.  הכוונה להפסדי שכר להם צפוי הקטין בעתיד בשנות העבודה הצפויות לו, בשל פגיעתו כתוצאה מהרשלנות הרפואית שחווה. לצורך שומת נזק זה, על בית המשפט להעריך מה יהיה שכרו של הקטין בעתיד, כמה שנים יעבוד, כיצד הפגיעה תשפיע על כושרו להשתכר ועוד אי אלו הערכות ספקולטיביות. קושי זה התחדד כאשר הועלו בעבר טענות כי יש להבדיל בחישוב ראש נזק זה בין קטינים המשתייכים למגזרים שונים, כגון: יהודים וערבים, חילונים וחרדים וכו', ולקבוע פוטנציאל השתכרות שונה – כל קטין לפי השתייכותו.

למעשה עד פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אבו חנא הנ"ל, נקטו בתי המשפט השונים בגישות שונות – חלק הבדילו בין הקטינים על סמך השתייכותם המגזרית וכו', אחרים נצמדו לבסיס שכר אובייקטיבי וקבוע. לאור חוסר האחידות, שלא לומר הטעם הרע שיצרה האבחנה בין קטינים על בסיס הגדרות קולקטיביות שאינן בהכרח נכונות בכל המקרים, נקבעה הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בעניין אבו חנא הנ"ל לפיה בסיס השכר בחישוב אובדן ההשתכרות של קטינים בתביעות נזיקין, לרבות תביעות בשל רשלנות רפואית, הינו השכר הממוצע במשק, ורק במקרים נדירים מאוד ניתן יהיה לסטות מכלל זה:

"עולה מן המקובץ, כי הנחת עבודה היא לנו, לגבי קטינים שטרם הגיעו במועד התאונה לגיל בגרות, ואשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו, כי יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק. נקודת מוצא זו לחישוב הפסד ההשתכרות של קטין, היוצרת האחדה של הפיצוי, עולה בקנה אחד עם עקרון השבת המצב לקדמותו, עם השאיפה להגשים את הזכות לשוויון ועם הצורך ליצור הרתעה אופטימלית. הנחה זו יאה לכל, לילד ולילדה, לאיש ולאשה, לשחור וללבן, לבני כל הדתות, יהיה מוצאם האתני אשר יהא. זוהי חזקה – אך היא ניתנת לסתירה…" (כב' השופט ריבלין בעניין אבו חנא).

כאמור, בית המשפט הרחיב תחולת כלל זה גם לגבי צעירים בתחילת דרכם המקצועית:

"העיקרון הנהוג בפסיקה לגבי קטינים או צעירים בתחילת דרכם המקצועית הינו אמידת אובדן כושר ההשתכרות על-פי השכר הממוצע במשק" (ע"א 4772/02 סהר נ' צ'יבוטארו (2009)).

חזקה נוספת המשמשת כלי עזר בפסיקת הפיצויים של קטינים בגין אובדן כושר השתכרותם, קובעת כי הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע הקטין שווה לגובה הנכות הרפואית שנגרמה לו בשל הרשלנות הרפואית. לדוגמה- במקרה בו בשל הפגיעה הרשלנית נותר התובע הקטין עם נכות בשיעור 20%, הפסד שכרו החודשי, יהיה כגובה המכפלה של שיעור הנכות הרפואית וגובה השכר הממוצע במשק בעת החישוב (20% X השכר הממוצע במשק בעת האירוע כפי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

חזקות נוספות הן שסכום הפיצוי שיקבל הקטין יהוון לפי ריבית חודשית של 3%, כמו גם שגיל הפרישה לגברים ולנשים כאחד הינו גיל 67.

הכללים לחישוב פיצויים של קטין - עזרת הזולת

כאמור לעיל, יכול ובשל הפגיעה הרשלנית יזדקק התובע הקטין לעזרה. העזרה יכולה להיות במשק הבית, בליווי או השגחה או בטיפול סיעודי. העזרה יכולה להיות מלאה- כמו למשל במקרים קשים של נכות מלאה ותובע סיעודי ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום. העזרה יכולה להיות חלקית: כמו למשל עזרה קלה בפעולות משק הבית של מספר שעות בשבוע.

לעניין זה קבעו בתי המשפט מספר כללים חשובים, להלן העיקריים שבהם:

עלות העזרה החודשית לתובע שהפך סיעודי באופן מלא (כמו למשל מי שהפך להיות מרותק לכיסא גלגלים ו/או למיטה) הותוותה בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(4) 450 (2000) – בערכים של היום מדובר בכ-16,000 ש"ח לחודש (לפני היוון). ישנם מקרים בהם בית המשפט יפסוק סכומים גבוהים יותר (20,000-25,000 ש"ח לחודש לפני היוון).

ככל שמדובר בנכים עם נכות מגבילה אך חלקית, כמו מי שסובל מהמיפלגיה (שיתוק של צד אחד של הגוף), מתהלך עם מקל או אביזרי תמיכה וזקוק לעזרה בחלק מפעולות היומיום, נקבע בפסק הדין בע"א 7771/02 רינגלר נ' עיריית ירושלים, פ"ד נט(1), 842 (2004) פיצוי בגובה של 6,500 ש"ח ובערכים של היום כ-8,000 ש"ח לחודש.

הלכה חשובה לעניין זה היא שגם עזרה שמקבל התובע-הפגוע בחינם, כגון עזרת בני משפחתו (על פי רוב הוריו), מזכה בפיצויים כספיים, כפי שהדגיש בית המשפט העליון מפי כב' הנשיאה אסתר חיות בע"א 6720/99 פרפרה נ' גולדו (2005): "אינני סבורה כי יש לגרוע סכומים כלשהם מעלות הסיעוד המגיעה למערער אך משום שזה ניתן לו במלואו על ידי בני משפחתו".

4,300,000 ש"ח פיצוי בגין לידת ילד עם תסמונת גנטית שלא אובחנה בהריון - לחצ/י למידע >

פסיקת פיצויים לקטין - כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים

בגין הפגיעה עשוי התובע הקטין להיות זכאי לפיצוי גם בגין נזקים לא ממוניים- פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועגמת נפש, ופיצוי בגין קיצור בתוחלת חייו (ככל שהתקצרו החיים בשל הפגיעה).

מבלי להיכנס לשאלה האם יש בפיצוי זה בכדי לגרום לצער לחלוף או לכאב להישכח, נציין רק שבאופן עקרוני ככל שהנכות שנגרמה לתובע הקטין בשל הרשלנות הרפואית קשה יותר, כך יגדל הפיצוי שייפסק לו בגין ראש הנזק של כאב וסבל. באופן דומה, ככל שהפגיעה קיצרה יותר שנות חיים שהיו צפויות לקטין, כך הפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני של קיצור תוחלת חיים יגדל בהתאם.

באופן כללי ועקרוני אפשר לומר שככל שמדובר בנכויות משמעותיות (20% ומעלה) אזי יש בסיס לחשב הפיצוי הנדרש בראש הנזק של כאב וסבל, בגובה 100,000 ש"ח עבור כל 10% נכות קבועה, אם כי ישנם לא מעט פסקי דין, בדרך כלל של ערכאות נמוכות, אשר פסקו סכומים הרבה יותר נמוכים מהסכום המתקבל לפי המפתח הנ"ל.

כמה כסף פוסקים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ברשלנות רפואית ? לחצ/י לדעת >

בשורה התחתונה

הערכת הפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע-קטין בשל רשלנות רפואית, מצריכה תחזיות שהופכות מלאכת הערכת הפיצוי לקשה עד ספקולטיבית. בשל כך פיתחו בתי המשפט מספר כללים שנועדו להקל על מלאכה זו ולשמור על אחידות ושוויון בין הנפגעים הצעירים.

ראש נזק מרכזי בתביעות רשלנות רפואית של קטין הוא אובדן כושר השתכרות הצפוי לקטין בעתיד בשל הפגיעה. לעניין זה נקבע כי אין להבדיל בין קטין לקטין, ויש לחשב הפסדי השכר העתידיים לפי בסיס השכר הממוצע במשק עד גיל פרישה (67), כמכפלה שלו עם גובה הנכות הרפואית שנגרמה לתובע בשל הרשלנות.

גם עזרה, מלאה או חלקית, לה יזדקק התובע הקטין בשל הפגיעה הרשלנית, עשויה להוות אב נזק בר פיצוי משמעותי. גם כאן ניסו בתי המשפט עם השנים לפתח קני מידה שוויוניים בהתאם לסוגי הפגיעות השונות. בעניין זה נקבע כי גם עזרה שמעניקים הורים לילדם הפגוע מזכה בפיצוי כספי כאילו נלקחה עזרה של מטפלים בשכר, מאחר שאין לגרוע פיצוי מהקטין רק מכיוון שהוריו הקדישו חייהם לטיפול בו.

מלבד ראשי נזק נכבדים אלו, עשוי להיות זכאי התובע הקטין לפיצויים בגין נזקים ממוניים נוספים כמו למשל, עבור הוצאות רפואיות ושיקומיות, התאמות דיור, צרכי ניידות ועוד.

התובע הקטין זכאי לפיצוי גם בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חייו בשל הפגיעה (ככל שנגרם). הפיצוי בגין ראשי נזק לא ממוניים אלו אינו מתמטי, ונשען על פי רוב על פסיקה במקרים דומים. גם כאן לחומרת הפגיעה השפעה ישירה על גובה הפיצוי- ככל שהפגיעה קשה יותר, כך יגדל הפיצוי בגין הכאב והסבל שהיא גורמת. באופן דומה, ככל שהתקצרו בשל הפגיעה יותר שנות חיים, כך יגדל הפיצוי בגין ראש הנזק של קיצור תוחלת חיים.

חשוב לציין כי מאחר שבתביעות של קטין מדובר בתובעים צעירים אשר נותרים עם נכות, לפעמים חמורה ביותר, למשך כל שנות חייהם, תביעות אלו כרוכות בפיצויים בשיעור גבוה מאוד, בדרך כלל מהפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקים בגין רשלנות רפואית.

מדריך רשלנות רפואית – מידע ענייני וחשוב לתובע הפוטנציאלי

רשלנות רפואית מידע מעורכי דין
לחצ/י למידע

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן