רשלנות בייעוץ גנטי בהריון

עם התפתחות הידע בתחום הגנטיקה הרפואית, פותחו בדיקות רבות שמטרתן לסייע באיתור פגמים גנטיים בעובר. גם הגנטיקאים יודעים היום הרבה יותר על מבנה הגנום האנושי וממילא על מבנה לא תקין של גנים כאלו ואחרים. לאור כל זאת, ייעוצים ובדיקות גנטיות בהריון הפכו שכיחים יותר כיום מאשר בשנים עברו.

הבירור הגנטי בהריון יכול להיעשות טרם ההתעברות, על ידי בדיקת תא בודד טרם השרשה ברחם בהפריה חוץ גופית (טכנולוגיה הנקראת PGD). הבירור יכול להיעשות במסגרת ייעוץ גנטי טרום הריוני, וכן במהלך ההריון – בבדיקות ממי השפיר או מסיסי השלייה ואף מדגימות דם.

מהו היקף החובה של ייעוץ גנטי בהריון ?

חובת הזהירות של הרופאים העוסקים בגנטיקה רפואית מתחילה בייעוץ הטרום הריוני שמטרתו העיקרית לנסות ולזהות גורמי סיכון לדפקטים כרומוזומליים בעובר, על סמך ראיון של בני הזוג, ההורים העתידיים, ומיפוי גורמי הסיכון הקיימים, כגון: קרבה משפחתית, מומים מולדים או פיגור שכלי במשפחה, מצבם הרפואי של בני הזוג, תרופות קבועות שהאישה לוקחת וכו'. מחדל בניהול ההריון בשלב זה עלול להיחשב לרשלנות רפואית בהריון.

קיימת חובה של רופא הנשים האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, להפנותה לייעוץ גנטי, עם היוודע דבר ההריון, על מנת שיבוצע הבירור המתאים. מלבד זה מוטלת על רופא הנשים החובה להפנות האישה לבצע בדיקות סקר, שמטרת חלקן הוא לשלול דפקטים גנטיים בעובר. מלבד בדיקות הסקר המקובלות, כגון חלבון עוברי ושקיפות עורפית, עלול להתעורר צורך במהלך ההריון להפנות האישה ההרה לייעוץ גנטי, לאור ממצאים המתגלים בבדיקות השונות, כגון, במקרה בו מתגלים מומי לב בסקירת המערכות.

חובתם של הגנטיקאים אינה מסתכמת בהערכה הראשונית בלבד של בני הזוג, כי אם חלה עליהם חובה לתת ייעוץ הולם גם במקרים בהם עולה חשד לתסמונת כזו או אחרת, למשל לאור ממצאים בבדיקות האולטרה סאונד שהאישה ההרה עברה במהלך הריונה. כך למשל איתור של מומים בעובר, אף אם בדיקות הכרומוזומים היו תקינות, מחייב הגנטיקאים להציג מלוא המידע בפני המטופלת ובן זוגה, לרבות בדבר האפשרות כי המומים שהתגלו הינם חלק מסינדרום גנטי עלום שם, וזאת על מנת שיוכלו ההורים לקבל החלטה על המשך ההריון או הפסקתו. אי העברת מידע הולם ומלא להורים בדבר עלייה בסיכון לפגמים כרומוזומליים בעובר, לאור ממצאים כאלו ואחרים שמתגלים במהלך ההריון, עשוי להיחשב לרשלנות רפואית בפני עצמה.

מובן שעל הגנטיקאים והמעבדות הגנטיות מוטלת חובה לפעול במיומנות ולבצע הבדיקות הגנטיות בצורה תקינה ועל פי אמות המידה המקובלות. לדוגמה, במצב בו אישה הרה עברה בדיקת כרומוזומים לתסמונת דאון ממי שפיר, והבדיקה פוענחה על ידי המעבדה הגנטית כתקינה אך בסופו של דבר נולד ילד עם תסמונת דאון- בהחלט ניתן להניח שנפל פגם של ממש בביצוע הבדיקה.

מקרים שכיחים של רשלנות בשל אי ביצוע ייעוץ גנטי בהריון

תביעת הולדה בעוולה במקרים של לידת ילד הלוקה בסינדרום גנטי / מומים מולדים

אי ביצוע בירור גנטי בהריון, במצבים בו הוא נדרש ולידת ילד פגוע בשל כך, עשוי לאפשר להורים לתבוע פיצויים בשל "הולדה בעוולה". בבסיס התביעה עומדת הטענה שאילו היה מתבצע הבירור הגנטי כנדרש, היו ההורים מגלים כי עוברם לוקה במומים מולדים / סינדרום גנטי והיו יכולים אז לבחור להפסיק ההריון. מאחר שבשל הכשלים לא בוצע בירור גנטי ולא התגלה כי העובר פגוע, נפגעה זכות ההורים לתכנון הרכב משפחתם. במידה שמוכח כי גילוי המומים היה מוביל להפסקת הריון, יהיו זכאים ההורים לפיצויים כספיים, הכוללים בין היתר, כל עלויות התמיכה בילדם הפגוע למשך כל ימי חייו, כמו גם עלויות צרכי חייו במומו, עזרה, השגחה, צרכים שיקומיים, רפואיים ופארא-רפואיים, ניידות, התאמות דיור וכו'. כמו כן, יהיו זכאים ההורים במסגרת תביעה זו לפיצוי בגין הכאב והסבל של חיי בנם במומו.

חשוב לשים לב כי מאחר שהתובעים במקרה זה הם ההורים, זכות התביעה תקפה עד 7 שנים מיום לידת הילד הפגוע.

מידע נוסף :

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp