הזכות לפיצוי כספי במקרי רשלנות רפואית בלידה

לעתים לידות מסתבכות וכתוצאה מכך נולד תינוק פגוע או נגרמים נזקים ליולדת. במידה שנזקי התינוק או היולדת הם תוצאה של רשלנות רפואית בלידה, ניתן לתבוע ולדרוש פיצויים כספיים מהמוסד הרפואי האחראי.

פיצוי על נזק לתינוק סביב הלידה

כאמור, רשלנות סביב הלידה יכולה להסתיים עם נזקים ליילוד. לרוב מדובר בנזקים קשים כתוצאה מעיכוב בחילוץ היילוד למרות סימני מצוקה עוברית ו/או נקיטה בטכניקת לידה רשלנית- כגון ניתוח קיסרי רשלני או שימוש רשלני בכלים אחרים (כגון לידת ואקום/שולפן).

באם מדובר בנזקים קשים ובלתי הפיכים, כגון שיתוק מוחין (CP), ישולמו פיצויים בסדר גודל של כמה מליוני שקלים, תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. הפיצויים אמורים "להשיב המצב לקדמותו", באופן תאורטי כמובן. מעשית, הכוונה לפצות היילוד הפגוע בגין נזקיו ולמלא צרכיו למשך כל ימי חייו. רכיבי הפיצוי במקרים הקשים כוללים בין היתר פיצוי על:

  • הוצאות עבור עזרה, ליווי והשגחה. במקרים קשים של צורך בהשגחה וטיפול יכול להגיע סכום הפיצוי החודשי אפילו עד 20,000 ש"ח למשך כל החיים.
  •  אובדן כושר השתכרות- במקרים של אובדן כושר השתכרות יפוצה הנפגע לפי הפסד שכר חודשי בגובה השכר הממוצע במשק, למשך כל שנות העבודה (מגיל 21 ועד גיל 67).
  • עלות הוצאות רפואיות, פארא רפואיות ואביזרים נלווים- בהתאם להיקף ולעלות שהוכחו. 
  • עלות התאמת דיור- מוכח על פי רוב באמצעות חוו"ד שמאי מקרקעין.
  • הוצאות נסיעה וניידות- מוכח על פי רוב באמצעות חוו"ד מומחה בניידות. 
  • הוצאות אפוטרופסות (ככל שמדובר בפגיעה המצדיקה מינוי אפוטרופוס).
  • פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועגמת נפש, קיצור תוחלת חיים (ככל שהחיים התקצרו)- מדובר בפיצוי בסדר גודל של מאות אלפים ועד מעל מליון ש"ח במקרים הקיצוניים.

כמובן שמדובר ברשימה חלקית ולא ממצה של ראשי נזק פוטנציאליים וכל מקרה לגופו. כעקרון את הנזקים צריך להוכיח, בדרך כלל בעזרת חוות דעת מומחים. באופן גס ניתן לומר שמקרים של נזקים חמורים ליילוד סביב הלידה, כגון פגיעות מוחיות וכדומה- מזכים, כאמור לעיל, בפיצויים של מליוני שקלים, בעוד המקרים הפחות קשים מזכים בפיצויים של מאות אלפי שקלים- כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו. 

נזקים ליולדת סביב הלידה

במקרה של רשלנות רפואית בלידה, יכולה להיפגע גם האם-היולדת. בדרך כלל במקרה של פגיעה ביולדת מדובר בנזקים קטנים יותר (להוציא מקרי מוות חס וחלילה של היולדת בזמן או לאחר הלידה). בדרך כלל נזקי היולדת מתבטאים בפגיעה בסוגרים (שופכה/שוער) או ברחם וכתוצאה מכך – פגיעה תפקודית ו/או עקרות משנית. מקרה שכיח נוסף הוא פגיעה עצבית בעקבות ביצוע הרדמה אפידורלית רשלנית.

גם במקרה זה יש לבסס את טענת הרשלנות והנזק שבגינה באמצעות חוות דעת מתאימה. זהו תפקידו של עורך הדין המטפל בתיק, כחלק מהחובה להביא ראיות לביסוס התביעה, על כל מרכיביה הנדרשים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ עם עו"ד בשאלה של רשלנות רפואית בלידה ? 

ברוב המקרים הנפגעים (בין אם זו האם היולדת או התינוק היילוד) אינם יודעים "להצביע" על הסיבה לנזק בלידה. זאת בין היתר מאחר שהמערכתהרפואית, הגומרים המטפלים סביב הלידה, אינם ממהרים, בלשון המעטה, לחשוף בפני הנפגעים את טעותם/מחדלם. לעומת זאת, עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית יוכל לאחר עיון מדוקדק בתיק הרפואי (על כל דפיו) וייעוץ עם הגורם הרפואי המתאים , לזהות הסיבה לנזק ומהותה (רשלנות או טעות בלתי נמנעת). לפיכך, עצתנו היא שבמידה שהתרחשה לידה שהסתיימה עם נזק לתינוק או ליולדת, לפנות לייעוץ עם עו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, עדיף שיהיה גם בעל ניסיון במקרי רשלנות בלידה.

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן