מניעת טעויות במתן תרופות

רשלנות רפואית במתן תרופות יכולה להתרחש גם בשל טעות במתן תרופה. הטעות עלולה לקרות בעת מתן תרופה בבית חולים, בזמן חלוקת התרופות למטופלים או בעת שחרורם עם הנחי שגויה ליטול או לא ליטול תרופה מסוימת. הטעות במתן התרופה יכולה להתרחש גם בשל קביעת מינון שגוי של התרופה או בשל מתן תרופה שאסור לתת אותה למטופל, אם בשל אינטראקציה אסורה של התרופה עם תרופות אחרות שלוקח המטופל, אם בגלל רגישות כזו או אחרת של המטופל.

מתי טעות במתן תרופה תיחשב לרשלנות רפואית במתן תרופות, מהם המקרים שכיחים של טעויות במתן תרופות ומהו הפיצוי במקרים אלו – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

רשלנות רפואית במתן תרופות

אין צורך להסביר את הסכנות שבמתן טיפול תרופתי שגוי לחולה. טעות במתן תרופות יכולה להתרחש בכמה נקודות בשרשרת הטיפול. השגיאה שבמתן הטיפול התרופתי יכולה לנבוע מגורמים שונים וגם יכולה להתבצע על ידי בעלי תפקידים שונים בתחנות הטיפול. היא יכולה להתבצע על ידי הרופא שהחליט על מתן הטיפול, על ידי האחות שנתנה בפועל את הטיפול או על ידי הרוקח שרקח את התרופה או ניפק את המרשם.

על מנת שבית המשפט יקבע כי מטופל שקיבל טיפול תרופתי שגוי זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל כך, יש להוכיח תחילה כי הטיפול השגוי ניתן בשל רשלנות של הגורם הרפואי האחראי. כאמור, הטעות במתן התרופה יכולה להיות של כל אחד מהגורמים שהיה מעורב בעניין – מהרופא שהורה על נטילת התרופה, דרך האחות שנתנה התרופה ועד הרוקח שהנפיק התרופה.

המבחן לקביעה כי מדובר בתוצאה של רשלנות במתן תרופה, קבוע בהראות הדין. בעקרון, ככל שהטעות במתן התרופה נגרם בשל רמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות של הגורם האחראי, אזי ייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית. ככל בשל הרשלנות נגרם למטופל נזק – קמה עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

מקרים של טעות במתן תרופה

על פי רוב הענקת טיפול תרופתי שגוי למטופל ייחשב לרשלנות המזכה בפיצוי. עם זאת, לא כל טעות בטיפול תרופתי תיחשב לרשלנות – כך לדוגמה אם מדובר במחלוקת רפואית בדבר הטיפול התרופתי, מחלוקת שמסתכמת באסכולות רפואיות מנוגדות, ייתכן שבית המשפט יראה טעות זו במסגרת מרחב שיקול הדעת המקובל של הרופא, ומכאן שיקבע כי לא הייתה רשלנות רפואית במתן התרופה. יחד עם זאת, כאמור לעיל, מאחר שמדובר בנושא רגיש, נדרשת מידת זהירות גבוהה בעת הענקת טיפול תרופתי למטופלים, כך שבדרך כלל טעות במתן תרופה למטופל, בסוג התרופה, במינון ו/או בעיתוי, מהווים סיבה שכיחה למדי לתביעות רשלנות רפואית בשל טעות במתן תרופות.

להלן מספר דוגמאות שכיחות של טעויות במתן תרופות:

  • מתן תרופה עם אינטראקציה אסורה – לפעמים ניתנת לחולה תרופה שאינה מתאימה למצבו ו/או נתוניו. למשל מתן אנטיביוטיקה למטופל הרגיש לאנטיביוטיקה (פניצילין), עלול לגרום לחולה לבצקת, קשיי נשימה וסכנת חיים. מתן טיפול במשככי כאב מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID), כמו ברקסין, למטופל הנוטל תרופות נוגדות קרישה כמו קומדין (דבר העלול לגרום לדימום מסכן חיים).
  • אי הענקת טיפול תרופתי הנדרש לחולה – טעות נוספת במתן תרופה יכולה להתרחש עקב אי הענקת הטיפול התרופתי המתאים לחולה, למשל אי התאמת טיפול אנטיביוטי מתאים מבחינת הסוג ו/או המינון, למטופל הסובל מזיהום או אי הענקת טיפול דחוף לחידוש זרימת הדם ב-TPA, במקרים של שבץ מוח איסכמי.
  • מתן תרופה במינון שגוי – לפעמים גם טעות במינון התרופה, כאשר למשל האחות מוסיפה בטעות עוד "0" אחד קטן למינון שרשם הרופא, יכולה להיות הרת אסון ולהיחשב לרשלנות בחלוקת התרופה.
  • אי הענקת אנטיביוטיקה מונעת לפני ניתוח – ישנם מסווגן מצבים בהם יש להקדים ולתת לחולה טיפול אנטיביוטי מניעתי (פרופילקטי) לפני ניתוח, פעולה המקטינה הסיכוי להופעת זיהום באזור הניתוח. משרד הבריאות הוציא חוזר מסודר בנושא הקובע לאיזה מטופלים ובאיזה ניתוחים יש להקדים ולתת טיפול אנטיביוטי לפני ניתוח. הפרת הנחיה זו עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בשל אי מתן תרופה.
  • איחור במתן טיפול תרופתי – לפעמים ניתן לחולה טיפול תרופתי מתאים במינון ובסוג אבל בעיתוי שגוי, מוקדם מדי או מאוחר מדי.

מחקר ישראלי: 2,000 איש מתים כל שנה משימוש שגוי בתרופות – רותם אליזרע – YNET

רשלנות רפואית במתן תרופות
היכנס/י לכתבה ב-YNET על מקרי מוות בישראל בשל טעויות במתן תרופות

תביעה בשל טעות במתן תרופה

במרצות השנים טיפלנו בהצלחה במספר תביעות בשל רשלנות רפואית במתן תרופות. להלן חלק מהמקרים:

טיפול תרופתי שגוי גרם למות החולה

המקרה התרחש בשנת 2006 בבית חולים גדול במרכז הארץ. המנוח היה מושתל לב שאושפז בבית החולים לצורך ביצוע סדרת בדיקות כהכנה להשתלת לב חוזרת. במהלך האשפוז ניתן למנוח טיפול תרופתי שגוי באנטיביוטיקה מסוג TAVANIC. בשל הטעות במתן התרופה פיתח המנוח דלקת של המעי בשל רעלן מסוג קלוסטרידיום דיפיציליה (CD). תגובת הצוות הרפואי הייתה שגויה – חרף העובדה שבמקרים של CD יש לתת טיפול תרופתי בהקדם בפלג'יל, נתנו למנוח טיפול שגוי וקטלני בתרופה מסוג סטופיט כנגד שלשולים שהופיעו אצלו בגלל ה-CD. היתה זו החלטה שגויה וקטלנית- במקום לאפשר לגוף לפנות הרעלן מהמעי גרמה התרופה להתפשטותו בגוף ובזרם הדם של המנוח עד הופעת אלח דם ומוות.

לקריאה על התביעה ועל הפיצוי שהתקבל בשל מוות עקב מתן טיפול תרופתי שגוי לחצ/י כאן

טעות במינון תרופה גרם לשבץ מוחי

המקרה התרחש בשנת 2007 בבית חולים גדול בצפון הארץ. המטופל טופל במחלקת טיפול נמרץ עקב זיהום ברקמות העמוקות. בשלב מסוים נרשמה הוראה על ידי רופא לתת למטופל 10 מ"ג של תרופה בשם נורמיטן להורדת לחץ הדם. האחות טעתה ונתנה לחולה 100 מ"ג נורמיטן – התוצאה המידית הייתה ירידה חדה וקשה בלחץ דמו של החולה והופעת שבץ מוחי שהותיר אותו נכה, מרותק לכיסא גלגלים למשך יתרת חייו. מעניין לציין שהטעות התגלתה רק לאחר שהתקבל צו של בית המשפט אשר התיר לתבוע לשלוח מומחה שיבדוק מחשבי בית החולים, שם התגלה שההנחיה המקורית הייתה לתת לחולה 10 מ"ג נורמיטן ולאחר הטעות נמחקה ההנחיה המקורית ונרשמה תחתיה הנחיה לתת לו מינון גבוה יותר.

לקריאה על התביעה ועל הפיצוי שהתקבל בשל הטעות במינון התרופה לחצ/י כאן

אי מניעת טעות במתן תרופה

המקרה התרחש בשנת 2013 בבית חולים גדול במרכז הארץ. המטופל, ילד כבן 3 שנים, הגיע למכון הרנטגן של בית החולים לצורך ביצוע בדיקת סיטי של הלב כהכנה לניתוח לבבי שהוא היה מיועד לעבור. במהלך הבדיקה ניתנו לילד שלוש מנות של תרופה מסוג ESMOLOL שמטרתה להאט קצב ליבו (לצורך קבלת רזולוציה מיטבית בצילום). מתן התרופה גרם לדום לב לאחריו נותר הילד עם נזק מוחי קשה והוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן. במקרה זה לא וידא בית החולים מראש כנדרש כי קיימת אינטראקציה אסורה של תרופת ה-ESMOLOL עם יתר התרופות שקיבל המנוח לאי ספיקת הלב שלו. אי מניעת הטעות במתן התרופה עלה במקרה זה ביוקר- בחייו של הילד.

טעות במינון תרופות הרדמה

המקרה התרחש בשנת 2020 בבית חולים פרטי במרכז הארץ. התובעת עברה ניתוח לכריתת כיס המרה. כ-15 דקות לפני תום הניתוח, התעוררה התובעת והפכה מודעת למתרחש סביבה. התובעת חשה כאבים, אולם לא יכלה לדבר או לזוז בשל השפעת תרופה לשיתוק השרירים שניתנה לה כחלק מקוקטיל ההרדמה. על אף שלל סימנים לכך שהתובעת ערה, לא הבחינו בחדר הניתוח שהיא ערה. רק לאחר 15 דקות של סבל וחרדה, משניתנה לתובעת תרופה לביטול השיתוק והוצא לה הטובוס, החלה התובעת לבכות ולספר מה שקרה לה. בדיעבד הסתבר כי מינון תרופות ההרדמה שניתנו לתובעת, לא תאם את משקל גופה והשפעת תרופת ההרדמה חלפה לפני שהסתיים הניתוח.

היכנס/י לקריאה על המקרה

צפו - הרופאים מודים שהטעות במתן התרופה גרמה למות הילד

פיצוי בשל טעות במתן תרופה

תנאי לקבלת פיצוי בשל טעות במתן תרופה הוא הוכחה כי הטעות התרחשה בשל רשלנות. בשלב הבא יעבור בית המשפט ויבחן האם הטעות במתן התרופה גרמה נזק למטופל (דרישת הקשר הסיבתי), ורק אז לאחר שישוכנע בית המשפט שכך הדבר, יעבור הוא לבחון את גובה הפיצוי לו זכאי המטופל-הניזוק.

גובה הפיצוי במקרים של טעות במתן תרופה, תלוי בראש ובראשונה בהיקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות במתן התרופה, בין האם מדובר במקרה בו ניתנה תרופה אסורה, מבחינת הסוג ו/או המינון, ובין אם במקרים בהם לא ניתנה התרופה הנדרשת או שניתנה בתזמון שגוי.

במסגרת הפיצוי יבחן בית המשפט האם בשל הנזקים הגופניים והנפשיים, מהרשלנות במתן התרופה, נפגע כושר השתכרותו של המטופל הניזוק, כמו גם הפך זקוק הוא לעזרה, סיעוד, ליווי, צורך באמצעי ריפוי ושקיום, ניידות, התאמת דיור ועוד אי אלו נזקים ממוניים כפועל יוצא מהנזק של הרשלנות. כמו כן, ייפסקו לנפגע פיצויים בגין כאב וסבל ועמת נפש שנגרמו לו בשל הרשלנות, וכן בשל קיצור שנות חיים, ככל שהתרחש.

באופן כללי ועקרוני ניתן לומר שטווח הפיצויים במקרים של נזקים רפואיים כתוצאה מרשלנות ואי מניעת טעויות במתן תרופות, נע בין מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים- כל מקרה על פי נסיבותיו.

קרא/י על חישוב הפיצויים ברשלנות רפואית >

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp