שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית

מקובל כי שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית, נקבע באחוזים מהפיצוי שיקבל הנפגע, רק במידה שמתקבל פיצוי.

מהו שכר טרחת עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית, כמה אחוזים לוקח עורך דין לייצוג בתביעת רשלנות רפואית, מהו התעריף השכיח ומהם תנאי הסכם שכר הטרחה המקובלים ? עורכי דין לרשלנות רפואית גיא נסים ואביחי דר מסבירים

הוראות החוק אינן קובעות שכר טרחה עו"ד מקסימאלי אותו רשאי לגבות עורך דין המייצג בתביעת רשלנות רפואית. למעשה, מעבר להמלצות בלתי מחייבות של לשכת עורכי הדין, אין הוראה המגבילה את שכר הטרחה אותו רשאי לגבות עורך דין בתביעה.

על פי הנהוג, שכר טרחתם של עורכי הדין המייצגים בתביעות רשלנות רפואית, נקבע באחוזים מהפיצוי, רק במידה שנפסק פיצוי, בפסק דין או בפשרה. הליך התביעה במקרים של רשלנות רפואית הינו מורכב וארוך. ניהול ההליך כרוך מצד עורך הדין בעבודה רבה, מעמיקה, שעות על גבי שעות, במשך שנים (פרק הזמן הממוצע לקבלת פיצוי בתביעת רשלנות רפואית הינו 3 עד 5 שנים). לפיכך, יכול להיווצר מצב בו עורך דין מנהל תביעה במשך שנים, משקיע עבודה רבה ולא זוכה לקצור הפירות, במידה שהתביעה נדחית.

מצד שני שיטת הגבייה של שכר טרחת עורך הדין בסוף ההליך בלבד רק במידה שמתקבל פיצוי, מאפשרת לנפגעי רשלנות רפואית חסרי אמצעים לשכור שירותי עורך דין ולמעשה לקבל יומם בבית המשפט. כמו כן, שיטת גבייה זו של עורכי הדין בתביעות אלו, מדרבנת עורך הדין להשיג פיצוי מקסימאלי ללקוח וכמה שיותר מהר.

כאמור אין הגבלה בחוק או בכללי לשכת עורכי הדין לגבי שכר הטרחה אותו רשאי עורך דין לגבות עבור ייצוג בתביעת רשלנות רפואית. כך שלמעשה, גובה שכר הטרחה בתביעות אלו נתון לשיקול דעתו של עורך הדין המטפל. אצל עורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית, תעריף שכר הטרחה המקובל נע בין 20% ל-30% מהפיצוי, בתוספת מע"מ. אין פיצוי – אין תשלום. לא נהוג לגבות סכומים נוספים עבור פתיחת תיק ולימודו, אם כי יש עורכי דין הנוהגים לדרוש שכר נוסף עבור זה.

רמתו המקצועית של עורך הדין המייצג בתביעות רשלנות רפואית משפיעה בדרך כלל על גובה הפיצוי שהלקוח יקבל בסופו של דבר, אם בכלל. לעניין זה חשוב להדגיש שבתביעות של רשלנות רפואית אין טבלאות "נוסחתיות" של פיצוי כמו בתאונות דרכים או בחלק מהסדרי הביטוח השונים (כגון- הביטוח הלאומי, ביטוחי נכות שונים וכו'). את הרשלנות, כמו גם את היקף הנזק שנגרם לנפגע ואת הפיצוי המתאים, יש להוכיח בראיות – ככל שעורך הדין מקצועי יותר, כך גדל הסיכוי לתוצאה טובה יותר ולפיצוי גבוה יותר. גובה הפיצוי תלוי בשיקול דעתו של כל שופט ושופט, אשר כמובן מושפע מעוצמת הראיות, מהטיעונים המשפטיים, מציטוטי הפסיקה וכו', את כולם, כמובן, מתפקידו של עורך הדין לפרוש בפני השופט.

במלים אחרות- מומלץ לא להתפתות לשכר טרחה נמוך שעלול להביא גם לפיצוי נמוך, במקרה שעורך הדין אינו בעל מיומנות מספקת בתחום. ברור שאם הפיצוי יהיה נמוך, על אף שכר הטרחה הנמוך, שכרו של הלקוח ייצא בהפסדו…

לעתים אנו נשאלים מדוע בתחום תאונות הדרכים, למשל, שכר הטרחה של עורך הדין (הקבוע בחוק) הוא נמוך בהרבה (11-13%)? התשובה פשוטה- בתאונות דרכים אין צורך להוכיח רשלנות כלשהי, ובהנחה שלרכב היה כיסוי ביטוחי כדין, הפיצוי הוא מובטח, וכל שנותר הוא לדון מול חברת הביטוח על גובהו. ברשלנות רפואית, לעומת זאת, לפני שמתחילים לדון בגובה הפיצוי, יש צורך להוכיח שהייתה בכלל רשלנות מצד הרופא- זאת באמצעות חוות דעת, מאמרים רפואיים, טיעונים משפטיים, פסקי דין וכו'. אם לא תוכח רשלנות- הרופא/חברת הביטוח שלו לא יצטרכו לשלם ולו שקל אחד. מדובר כאמור בעבודה מעמיקה וקשה, האורכת שנים.

הערה- במסגרת פסק דין או פשרה, מובא בחשבון שכר הטרחה של עורך הדין, המתווסף לסכום הפיצוי שיקבל הלקוח.

מלבד עניין גובה שכר הטרחה אותו גובה עורך הדין, הסכם שכר הטרחה במקרים של תביעת רשלנות רפואית כולל התייחסות לתנאים נוספים. להלן עיקרי העניינים שנהוג להסדיר בהסכם:

• הוצאות המשפט- על פי כללי לשכת עורכי הדין, הלקוח הוא הנושא בהוצאות ההליך, לרבות עבור שכר חוות דעת מומחים רפואיים, אגרה, איתור והעתקת מסמכים, שליחויות, דואר, גישור וכו'.
• התפטרות או פיטורין של עורך דין- מקובל לקבוע כי במידה שהטיפול בתביעה עובר לעורך דין אחר, יקבל עורך הדין שפוטר או התפטר חלק יחסי משכר הטרחה לו היה זכאי אילו היה מטפל בתביעה עד תום (בהתאם לשלב הטיפול בתיק שבו הטיפול הופסק). מקובל לקבוע כי תנאי לגביית שכר טרחה זה הוא הצלחה של עורך הדין האחר לקבל פיצוי בתביעה.

שכר הטרחה של עורך דין המייצג תובע ברשלנות רפואית נגזר באחוזים מהפיצוי, רק במידה שעורך הדין משיג ללקוח פיצוי. תעריף שכר הטרחה, גובה האחוזים שעורך הדין גובה, אינו מוגבל ואינו כפוף למגבלות בחוק. יחד עם זאת, עורכי דין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית נוהגים לגבות בין 20% ל-30% מהפיצוי, עבור עבודתם.

שכר הטרחה אותו גובה עורך הדין, כמו גם יתר הוצאות המשפט בהן נושא הלקוח, מוחזרים לתובע, אם הוא זוכה בתביעה.

כמו בכל שירות או מוצר, כך גם כשמדובר בשירותים של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, לעתים "הזול הוא היקר"- בחירת עורך דין שדורש שכר טרחה נמוך מהמקובל, עלולה לעלות ללקוח ביוקר, בין אם בקבלת פיצוי נמוך משמעותית מזה שיכול היה לקבל אילו בחר בעורך דין "יקר" יותר (לעתים מדובר בהבדלים של מאות אלפי שקלים ואף יותר), ובין אם במחיר של דחיית התביעה ללא כל פיצוי !

המלצתנו היא, כמו בכל תחום בחיים, לבצע "סקר שוק", להתייעץ עם עורכי דין ולבחור במי שהתרשמתם שהוא המתאים עבורכם, בשים לב לשיקולים שהוצגו לעיל.