שיתוק מוחין (סיפי) בשל רשלנות רפואית בהריון

שיתוק מוחין (סיפי/CP) עלול להיות תוצאה של רשלנות רפואית במהלך הריון. ישנם מצבים בהריון, הקשורים באישה ההרה עצמה ו/או בעובר, המחייבים טיפול על מנת להימנע מלידת ילד הסובל משיתוק מוחין. במידה שניתן להצביע על כשל בטיפול באם או בעובר, אשר בעקבותיו נגרם שיתוק מוחין, יכולה להיות עילה לתביעת פיצויים כספיים- עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים כל מה שצריך לדעת בדרך לתביעת פיצויים כספיים בשל רשלנות בהריון שגרמה ללידת ילד עם שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינו שם כולל למספר לקויות, בעיקר מוטוריות, כתוצאה מנזק לרקמת המוח. ישנן דרגות לשיתוק המוחין וסוגים שונים, התלויים בין היתר בהיקף הנזק המוחי ומיקומו האנטומי במוח. יכולה להיות פגיעה חלקית, המערבת חלק מהגפיים, יותר ידיים מאשר רגליים או ההיפך, וכן פגיעה הכוללת גם פגיעות שכליות (פיגור שכלי), אי שליטה בסוגרים, קשיי דיבור ועוד. שיתוק מוחין הינה מחלה אשר תלווה הנפגע למשך כל ימי חייו.

שיתוק מוחין עלול להיגרם במהלך ההריון כתוצאה מגורמים אימהיים או סיבות הקשורות בעובר. במידה שלא ניתן טיפול בגורמי הסיכון להופעת שיתוק המוחין בהריון, בין אם מדובר בגורמי סיכון הקשורים באם ובין אם בעובר, ובשל כך נולד ילד הלוקה בשיתוק מוחין, יכולה להיות עילה לתביעת פיצויים כספיים.

מהם הגורמים האפשריים לשיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בהיריון ?

הסיבות לשיתוק מוחין (סיפי) בשל רשלנות רפואית במהלך ההריון הינן בין היתר:

  • גורמים הקשורים בנתוני האם אשר לא אובחנו ו/או אובחנו אך לא טופלו כנדרש, כגון: חוסר חמצן בדם, זיהום, אדמת, הידבקות בוירוס CMV, מבנה רחם שגורם ללידה מוקדמת או בעיות בהתפתחות העובר.
  • שיתוק מוחין על רקע עיכוב בגדילה התוך רחמית- IUGR-  עיכוב בגדילת העובר ברחם עלול להביא לפגיעה מוחית מסוג שיתוק מוחין. אי זיהוי העיכוב בהתפתחות העובר ואי נקיטת הפעולות הנחוצות במצבים כגון אלו (למשל יילוד מוקדם והעברת העובר שלא מצליח להתפתח ברחם לאינקובטור), עלולים להוות רשלנות רפואית.
  • פגות, בעיקר לפני שבוע 32, ומשקל לידה נמוכים קשורים אף הם עם עלייה בסיכון ללקות בשיתוק מוחין. שיתוק מוחין שכיח יותר אצל פגים קטנים מאוד, מכאן החשיבות הרבה בזיהוי גורמי סיכון ללידת פג (לידה מוקדמת קודמת, קיצור צוואר הרחם, הריון מרובה עוברים ועוד), ומתן טיפול מונע באישה ההרה במטרה להאריך ההריון ככל שניתן וכן כדי להבשיל מערכות העובר ולהגן על המוח "העדין" והלא בשל של הפג (ע"י טיפול תרופתי לאם בסטרואידים ומגנזיום סולפט).

כדי לזהות האם במקרה נתון התרחשה רשלנות רפואית בהריון ובשל כך נולד ילד עם סיפי, נדרשת בדיקה קפדנית של הרשומה הרפואית ממעקב ההיריון, מקופת החולים ומבית החולים שבו נולד הילד ומהמעקב לאחר מכן במסגרת התפתחות הילד ובכלל. במידה שניתן להצביע על סטייה מפרקטיקה רפואית סבירה, שגרמה להופעת שיתוק המוחין אצל התינוק, אז ניתן לתבוע פיצוי כספי בשל שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בהריון.

תביעת רשלנות רפואית בשל לידת פג עם שיתוק מוחין >

מהו הפיצוי בתביעה על שיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית ?

שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית במהלך ההריון, יזכה הנפגע בפיצוי כספי גדול, על פי רוב מיליוני שקלים- זאת בשל חומרת הנזק המותיר היילוד הפגוע עם מגבלות תפקודיות קשות שילוו אותו במשך כל ימי חייו. מגבלות אלו בדרך כלל שוללות כושר השתכרות בשוק העבודה, מצריכות עזרה ולעתים גם ליווי והשגחה צמודים, כמו גם מצריכות אביזרים נלווים לצורך ניידות, טיפולים שיקומיים, טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, התאמת דיור, רכב נכים וכו'. מעבר לפיצוי בגין כל אלו, ייפסק לנפגע גם פיצוי בגין נזקים לא ממוניים- כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

סכומי הפיצויים במקרים אלו תלויים כאמור בהיקף הנזק שנגרם בכל מקרה ומקרה. מאחר שרוב התביעות מגיעות לפשרות, חומרת הרשלנות רלוונטית לשאלת גובה הפיצוי שיתקבל בפשרה- ככל שהמקרה חמור יותר והרשלנות בוטה יותר, כך ניתן יהיה להשיג במסגרת הליך של פשרה, סכום פיצוי שמתקרב יותר להיקף הנזק המלא בתביעה. באופן גס ניתן לומר שבמסגרת הליכי פשרה סכומי הפיצויים בתביעות אלו נעים בטווח שבין 1,000,000 ש"ח ל-5,000,000 ש"ח ובמסגרת פסק דין, במקרי הקיצון ניתן לעבור גם את ה-10 מיליון ש"ח.

הפיצוי הינו חשוב ביותר להבטחת עתידו של הילד לאורך כל ימי חייו, הוא מסייע להורים בגידולו ומקל על מצבו של הילד עד כמה שניתן. הפיצוי ניתן מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי הניתנים על פי חוק.

עד מתי אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בהריון שגרמה לשיתוק מוחין וכמה זה עולה ?

מועד ההתיישנות הינו 7 שנים מיום הגיעו של הנפגע לגיל 18, זאת אומרת שניתן לתבוע על שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בהריון, עד הגיעו של הנפגע לגיל 25.

עיקר ההוצאות בתביעת פיצויים בשל שיתוק מוחין מרשלנות בהריון, הינו עבור חוות דעת רופאים מומחים. בתביעות אלו יש צורך במספר חוות דעת של מומחים: בדרך כלל חוות דעת של רופא מומחה למיילדות וגניקולוגיה, וכן חוות דעת של נוירולוג ילדים, ולפעמים גם חוות דעת נוספות של מומחים אחרים המתייחסים לצרכי השיקום, הניידות והדיור של התובע הפגוע, למשך כל ימי חייו.

שכר טרחת עורך הדין במקרים אלו משולם בסוף ההליך, רק במידה שמתקבל פיצוי, כאחוזים מהפיצוי (מקובל לגבות בין 20% ל-30%). הן שכר טרחת עורך הדין והן יתר הוצאות המשפט, נדרשים במסגרת התביעה, בנוסף לפיצוי.

מידע נוסף:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן