ניתוח לב הוא מן הגדולים והמורכבים שיש. ככל ניתוח, גם הוא טומן בחובו סיכונים וסיבוכים. לא כל סיבוך שהתרחש בניתוח ופגע במטופל ייחשב לרשלנות רפואית בניתוח לב. גם לא כל מקרה פטירה בניתוח לב מלמד על רשלנות דווקא.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מהי רשלנות רפואית בניתוח לב, מהו הפיצוי הצפוי במקרים אלו ומתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם עו"ד לרשלנות רפואית – כל זאת ועוד בשורות הבאות
השאלה האם התרחשה רשלנות רפואית בניתוח לב שהסתיים חלילה בנזק רפואי או במוות, תיבחן לאור מבחן הרופא הסביר. במסגרת זו יבחן בית המשפט האם הטיפול הניתוחי לו זכה המטופל היה סביר – הן מבחינת המיומנות שננקטה והן מבחינת מידת הזהירות. סטייה מרמת מיומנות ו/או זהירות סבירות בטיפול שניתן סביב הניתוח, תיחשב לרשלנות ובמידה שהרשלנות גרמה למטופל לנזק, קמה הזכות לפיצויים כספיים [למידע על מהי רשלנות רפואית בניתוח לחצ/י כאן].
חשוב להקדים ולציין שחובת הזהירות של הצוות הרפואי כלפי המנותח קיימת עוד לפני הניתוח עצמו- בשלב טרום הניתוח בו מתאים הרופא למנותח את הניתוח המיטבי עבורו, בהתאם לנתוניו, גורמי הסיכון שלו ועוד. שלב זה מחייב, מבחינה חוקית, שיתוף של המטופל במידע הקשור בניתוח המוצע לו, סיכוייו וסיכוניו, וכן מידע על האלטרנטיבות הקיימות לניתוח שהוצעו לו, ככל שישנן. בטרם הניתוח ייפגש המטופל עם רופא מרדים שיתאים עבורו את ההרדמה המתאימה, בהתאם לנתוניו הרפואיים.
על המנתחים חלה חובה לבצע הניתוח ברמת מקצועיות סבירה ובהתאם לכללים המקובלים. יחד עם זאת, החובה לטפל במטופל ברמה סבירה ולהבטיח שלומו, אינה מסתיימת ברגע בו עוזב המנתח את סכין המנתחים. על הצוות המטפל ובראשו המנתח, לעקוב אחר מצב החולה לאחר הניתוח ולוודא תקינותו.
רשלנות רפואית בניתוח לב יכולה, אם כן, להתרחש בכל אחד מהשלבים שתוארו לעיל.
אחד הסיבוכים השכיחים יחסית והידועים בזמן ניתוח לב הוא אירוע מוחי כלשהו בזמן או לאחר הניתוח. יש לזכור כי בזמן הניתוח, מחובר המנותח למכונת לב-ריאה וקיימים פרקי זמן בהם ליבו אינו עובד, והמכונה מחליפה את עבודת הלב. מכאן הסיכון להתרחשותו של אירוע מוחי, אם זה קל וחולף ואם זה אירוע קשה חלילה שעשוי להותיר נכות לצמיתות. אירועים מוחיים אלה יכולים להתרחש גם עד שנה לאחר הניתוח, ושכיחותם יחסית גבוהה- הם יופיעו אצל 2-4% מהמנותחים.
אמנם אירוע מוחי יכול להיות תוצאה של ניתוח לב, אבל דווקא בשל הסיכון המוכר לאירוע מוחי הטמון בניתוח לב, פותחו עם השנים אמצעים שמטרתם למזער למינימום האפשרי הסיכון לאירוע מוחי במצבים מסוימים. כך, למשל, במקרה בו מזוהה אצל המנותח הסתיידות באבי העורקים, קיימת טכניקה שעיקרה "התעסקות" מינימלית עם אבי העורקים ותכליתה- הקטנת הסיכון לשבירת הרובד הטרשתי (ההסתיידות) והיסחפותו בזרם הדם לעורקי המוח (מצב שעלול לגרום לחסימה ולשבץ מוחי). במצב בו זוהתה הסתיידות באבי העורקים ולא ננקטה הטכניקה המתאימה למצבים אלו, עשויה להיות למטופל שחווה בניתוח אירוע מוחי, עילה לפיצוי בשל רשלנות רפואית [מקרה להמחשה- בקישור שלהלן].
לעתים יכולה להתרחש רשלנות הקשורה במתן או באי מתן תרופות מתאימות לפני ו/או אחרי הניתוח, דוגמת אי טיפול מתאים באנטיביוטיקה פרופילקטית למניעת זיהומים בזמן או לאחר הניתוח, או אי מתן מדללי דם לפני או אחרי הניתוח, שימנעו היווצרות קרישים.
ניתוח לב הנו ניתוח מורכב וקשה, וייתכן גם התקף לב בזמן ניתוח שמטרתו הייתה החלפת או צנתור אחד העורקים היוצאים מן הלב. גם מקרה שכזה של התקף לב בזמן או בסמוך לניתוח הוא סיבוך מוכר שלרוב בלתי ניתן למניעה.
ניתוחי לב עלולים להסתיים גם, חלילה, במוות של המטופל. המוות יכול להיגרם בניתוח עצמו, בהתאוששות או בתקופת ההחלמה. המוות יכול להיגרם למשל מדימום שנוצר באזור הניתוח עקב תפירה לקויה או מזיהום שהופיע. אי זיהוי הדימום בזמן או התעלמות מסימני זיהום באזור הניתוח- זה וגם זה עלולים להיחשב לרשלנות שגרמה למוות. יודגש כי לא כל מקרה פטירה סביב ניתוח לב פתוח הוא תוצאה של רשלנות ולמעשה יש יסוד סביר להניח שרוב מקרי הפטירה בניתוח לב הם לא בשל רשלנות.
יחד עם זאת, כמו שמוות בניתוח לב עלול להתרחש בשל רשלנות כך גם סיבוך מוכר של ניתוח לב יכול היה לפעמים להימנע לו היו פועלים כנדרש. לכן, חשוב שעורך דין הבקי בתחום הרשלנות הרפואית יעבור על התיקים הרפואיים של המטופל תוך התייעצות עם המומחה הרפואי המתאים, על מנת להחליט האם קיימת עילת תביעה. כאמור, אם מדובר בפעולה כלשהי שעשה המנתח תוך כדי הניתוח או במחדל כלשהו, שאינם עולים בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת, ומעשה או מחדל זה גרמו לנזק, אזי ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לב.
במידה שחווית רשלנות רפואית בניתוח, פנה/י לייעוץ עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית לבירור אפשרות תביעה.
