השורה התחתונה
- מתי יש עילה: נזק שנגרם מהתנהלות בלתי סבירה של המנתח, מבחינת רמת מיומנות ו/או זהירות, לפני הניתוח, במהלכו או אחריו.
- שלושה שלבים שנבדקים: ההחלטה לנתח (סוג הניתוח, מועדו, היקפו וההסכמה מדעת), ביצוע הניתוח והמעקב אחריו.
- את מי תובעים: המנתח ו/או בית החולים שבו בוצע הניתוח, ודורשים פיצוי כספי.
- ראיות מרכזיות: דוח הניתוח והתיק הרפואי, וחוות דעת רופא כירורג עם ניסיון בסוג הניתוח.
- התיישנות: 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. בקטינים, 7 שנים מהגיעם לגיל 18 (עד גיל 25).
1. רשלנות בשלב ההחלטה על ניתוח גב
כשמטופל פונה אלינו אחרי שנפגע בניתוח גב, השאלה הראשונה שאנו בודקים היא אם ההחלטה לנתח הייתה מקובלת: סוג הניתוח ומועד ביצועו.
ניתוח שלא היה נחוץ
לא אחת מתברר שהניתוח שנבחר אינו מתאים לנתוני המטופל. לפעמים מתגלה שלא היה צורך בניתוח גב בשלב שבו הוחלט עליו, והיה אפשר להסתפק במעקב או בטיפול לא ניתוחי, כמו טיפולים פרא-רפואיים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה) ו/או טיפול תרופתי, בשילוב מעקב.
בחירה בשיטת ניתוח שגויה
לעיתים הניתוח נדרש, אך שיטת הניתוח שנבחרה לא התאימה. קיימות כיום שיטות שונות: ניתוחים זעיר-פולשניים, שבהם כלי הניתוח והמצלמות מוחדרים דרך חורים זעירים ושרוולים (טרוקרים) והמנתח פועל לפי תמונת וידאו על מסך, וניתוחים "פתוחים". נתוני המטופל עשויים לחייב להעדיף שיטה אחת על פני אחרת. אם לא נבחרה השיטה המתאימה ונגרם נזק, אפשר לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות בניתוח.
היקף ניתוח רחב מהנדרש
היקף הניתוח צריך להתאים למצבך, בלי פעולות מיותרות. ככל שהמנתח מבצע יותר פעולות, כך גדל הסיכון למטופל. לדוגמה, כשאפשר להסתפק בכריתת דיסק בין-חולייתי בלבד, בלי קיבוע חוליות עמוד השדרה, והקיבוע שבוצע גרם נזק, אפשר לתבוע בגינו פיצויים כספיים.
היעדר הסכמה מדעת
עוד סוגיה חשובה היא הסכמה מדעת. לפני ניתוח מגיע לך לשמוע מה הסיכונים, מה היתרונות והחסרונות ומהן החלופות הטיפוליות. כשלא ניתנו הסברים כאלה, זו עשויה להוות עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית עקב אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לניתוח.
2. ביצוע ניתוח גב באופן רשלני
הניתוח עצמו הוא שלב מרכזי בבירור תביעה. לפי הדין, ביצוע ניתוח גב ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות עשוי להוות התרשלות. אם ההתרשלות גרמה נזק, אפשר לתבוע פיצויים כספיים.
דוח הניתוח והתיק הרפואי
דוח הניתוח ומסמכים נוספים בתיק הרפואי מאפשרים לנו להבין מה התרחש בניתוח. החובה לנהל דוח ניתוח מפורט, כחלק מהתיק הרפואי של המטופל, נובעת מהוראות הדין ומנהלי משרד הבריאות. כשמנתחים אותך בהרדמה, רק הדוח יכול לספר מה נעשה בגופך. בלי תיעוד מפורט, אין דרך לדעת.
אם אנו מוצאים עדות לליקויים שהתרחשו במהלך הניתוח וגרמו נזק, כמו שימוש בלתי זהיר בכלי הניתוח, הפפעלת כוח מופרז והופעת פגיעה באברים, עצבים או כלי דם, זו עשויה להיות עילה מספקת לתביעה ולדרישת פיצוי כספי. לצורך כך אנו נעזרים במומחים רפואיים לסוג הניתוח המדובר.
3. מעקב רשלני אחרי הניתוח
רשלנות עלולה להתרחש גם אחרי הניתוח, אם המנתח לא עקב כראוי אחר מצבך. חובתו לעקוב אחר ההתאוששות: תחילה במהלך האשפוז ולאחר מכן בביקורות תקופתיות במרפאה. מעקב לקוי שגרם נזק עשוי להוות רשלנות המזכה בפיצוי כספי.
לדוגמה, אם המנתח לא זיהה סימנים מחשידים לדימום בחוליות הגב לאחר הניתוח, מצב שעלול לגרום לנזק ולנכות.
דוגמה מתיק שטיפלנו בו
קשישה עברה ניתוח זעיר-פולשני לכריתת דיסק מותני. אחריו הופיעו אצלה סימנים ברורים לדימום פנימי בשדה הניתוח. היא התלוננה, גם בשיחות טלפון עם המנתח, אך הוא לא הגיע לבדוק אותה במשך מספר ימים. בגלל האיחור בבדיקה ובאבחון הדימום נגרם לה נזק בלתי הפיך. התיק הסתיים בהסדר פשרה, ובמסגרתו פוצתה הקשישה במאות אלפי שקלים. לקריאה על הפיצוי שהתקבל במקרה זה.
חובות המנתח ומתי לפנות לעורך דין
בניתוח גב טעות קטנה עלולה לגרום לנזק חמור, כמו שיתוק ופגיעה בסוגרים. על המנתח לפעול ברמת מיומנות סבירה ולנקוט אמצעי זהירות סבירים לשמירה על שלום המנותח. חריגה מכך היא התרשלות, ואם היא גרמה נזק, אפשר לתבוע פיצויים כספיים.
חובות המנתח בכל שלבי ההליך
- לפני הניתוח: לבחור את הגישה הניתוחית המתאימה לך, מבחינת סוג הניתוח והיקפו, ולהציג את האלטרנטיבות לניתוח, ככל שקיימות.
- במהלך הניתוח: לפעול ברמת מיומנות וזהירות סבירות.
- אחרי הניתוח: לעקוב אחר מצבך ולתת מענה הולם לתלונות ולסימנים מחשידים, כמו דימום או זיהום.
מתי כדאי לפנות לעורך דין
אם נפגעת בניתוח גב, אין סיבה להישאר עם השאלות לבד. אנו ממליצים לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית, שיבדוק אם מדובר ברשלנות. כדאי לא להתמהמה: תקופת ההתיישנות בניתוח היא 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. במקרה של קטינים היא 7 שנים מהגיעם לגיל 18, כלומר עד גיל 25.
