רשלנות רפואית בצבא

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על רשלנות רפואית בצבא, מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות בטיפול בחיילים, מהו הפיצוי הניתן במקרים אלו, עד מתי אפשר לתבוע ולמה כדאי לשים לב

ניתן לתבוע בשל רשלנות רפואית בצבא, כאשר טיפול רפואי שניתן לחייל במהלך שירותו הצבאי, היה מתחת לסטנדרט המקובל ונגרם לו בשל כך נזק גופני ו/או נפשי.

הרשלנות יכולה להיות במעשה, כמו ניתוח שבוצע ברמה לא מספקת וגרם נזק למטופל או צילום רנטגן שפוענח בצורה שגויה ונגרם בשל כך נזק למטופל. הרשלנות בצבא יכולה להיות במחדל, למשל בשל אי הפניית חייל לבירור רפואי מתאים, מעקב לקוי אחר תוצאות בירור שנעשה וכיו"ב.

בין כך או כך, כל זמן שהטיפול שניתן לחייל, אינו עומד בסטנדרט הטיפולי הנדרש, מדובר ברשלנות רפואית של הצבא.

חשוב לציין, במידה שהטיפול הרפואי הרשלני שניתן לחייל היה במסגרת טיפול בפציעה או מחלה שנגרמה לחייל בשל תנאי השירות הצבאי, די בכך שהסיבה לטיפול הרשלני הייתה פציעה או מחלה שנגרמו עקב תנאיו הייחודיים של השירות הצבאי ואין צורך להוכיח רשלנות רפואית בטיפול. לדוגמה, חייל שנפצע בקרב ונאלץ לעבור בשל כך ניתוח שהסתבך וגרם לו לנזקים, לא צריך להוכיח כי הניתוח היה רשלני ודי בעובדה שהניתוח התבצע בשל פציעה שנגרמה במהלך ועקב השירות של החייל בצה"ל.

התביעה במקרי רשלנות רפואית בצבא מופנית כלפי מדינת ישראל (היחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף שיקום נכים של משרד הביטחון), שהיא הגוף האחראי על הטיפול במקרים אלו. התביעה היא להכרה כנכה צה"ל.

חשוב לציין שחייל שנפגע מרשלנות רפואית במהלך שירותו אינו יכול לתבוע תביעה אזרחית אם טופל במסגרת רופאים/מרפאות צבאיות, כמו גם אם טופל בבתי חולים בבעלות המדינה ואפילו בתי חולים, מרפאות ומכונים שאינם בבעלות המדינה, אליהם הופנה החייל על ידי הצבא.

מכיוון שהדרך היחידה לתבוע בשל רשלנות רפואית בצבא היא מכוח חוק הנכים (נכה צה"ל), הפיצויים גם הם משולמים במסגרת זו. בשונה מתביעת רשלנות רפואית רגילה, "אזרחית", התביעה בשל רשלנות רפואית בצבא מקנה פיצוי על דרך של גמלאות חודשיות לכל החיים, שהיקפן תלוי בסטטוס של הנפגע: גובה הנכות שנקבעה לו בוועדות הרפואיות, מצבו התעסוקתי, מצבו המשפחתי, צרכיו השונים כמו ניידות וכו'. במידה שחל שינוי בגובה הנכות או בסטטוס, ניתן לבקש בדיקה מחדש ולהתאים הזכויות למצב החדש.

במקרים של נכויות משמעותיות (20% ומעלה), נלוות לקצבאות החודשיות זכויות רבות נוספות, כמו הנחות בארנונה, מים וחשמל, חברות בארגון נכי צה"ל ובית הלוחם, הטבות לילדים ובני משפחה, מענקים שונים כולל דמי הבראה שנתיים ועוד. בתנאים מסוימים יהיה זכאי הנפגע לדמי ניידות ורכב רפואי הניתן להחלפה כל שלוש שנים וחצי, עזרה בדיור, בהלוואות ועוד.

במקרה בו בשל הרשלנות נפטר החייל מיד בסמוך או לאחר שהוכר כנכה ועד 7 שנים מאז, רשאים בני המשפחה לתבוע פיצויים במסגרת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.

ניתן לסכם ולומר שלמרות העובדה שבתביעת רשלנות רגילה מוענק תשלום כספי גדול חד פעמי, הרי שבנכויות משמעותיות, כמו גם במקרי פטירה מסוימים, ישנה עדיפות ברורה של הפיצוי מכוח חוק הנכים אשר עשוי להגיע לאורך החיים למיליוני שקלים, ואי לכך עדיף מהפיצוי החד פעמי שניתן ברגיל בתביעת רשלנות רפואית.

בעוד שבתביעת רשלנות רפואית רגילה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הרשלנות שגרמה לנזק, במקרה של רשלנות בצבא ניתן לתבוע את משרד הביטחון עד 3 שנים מיום השחרור מהשירות בו נגרמה הרשלנות. עם זאת, במידה שניתן להראות כי ישנו תיעוד לרשלנות הרפואית בתיקו הרפואי של החייל ממהלך שירותו הצבאי, ניתן להאריך תקופת ההתיישנות מעבר ל-3 שנים ותיאורטית – לתקופה בלתי מוגבלת.