• רשלנות רפואית בהריון הינו מושג בלתי מוגדר הכולל למעשה את כל אותם מקרים בהם ניתן להצביע על התנהלות בלתי סבירה של המערך הרפואי במהלך מעקב ההריון של האישה, ולעתים אף לפני ההתעברות (למשל- בייעוץ גנטי מקדים), אשר הובילה ללידת יילוד פגוע ו/או נזקים ליולדת.

  • השאלה תלויה בסוג התביעה. תביעה שבמרכזה נזקים שקרו במהלך ההריון לאישה ההרה עצמה, מתיישנת בתוך 7 שנים מיום הרשלנות. גם מומים מולדים/תסמונת גנטית של היילוד, שלא גולו במהלך ההריון, ניתנים לתביעה עד 7 שנים מיום הלידה (מאחר שמדובר בזכות תביעה של ההורים ולא של הילד הפגוע). לעומת זאת, נזקים לעובר בשל ניהול הריון רשלני, כמו למשל נזקי פגות על רקע לידה מוקדמת, יכולים להיתבע עד הגיעו של הקטין לגיל 25 (7 שנים מהגיע הילד לגיל 18).

  • שאלת גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בהיריון, תלויה בראש ובראשונה בהיקף הנזק שנגרם ליולדת ו/או או ליילוד, כמו גם בנתוני הנפגע. באופן כללי, באם הרשלנות גרמה לנזקים בלתי הפיכים אך קלים- גודל הפיצוי יהיה בטווח של מאות אלפי שקלים, לעומת זאת נזקים חמורים וקבועים כגון לידת ילד בעל תסמונת גנטית – עשויים להסתיים בפיצוי של מיליוני שקלים. להרחבה על פיצויים רשלנות בהריון לחצ/י כאן.

  • תביעה מסוג הולדה בעוולה הינה שם כולל למצבים בהם נולד תינוק הסובל ממום ו/או תסמונת גנטית שלא אובחנו במהלך ההיריון בשל רשלנות, שעה שאילו היו מאובחנים, היו ההורים יכולים לבקש להפסיק ההיריון (ע"י ועדה להפסקת הריון). במצב שכזה יכולים ההורים של התינוק לתבוע פיצוי כספי בגין צרכיו למשך כל ימי חייו. חשוב לשים לב כי מדובר בזכות תביעה של ההורים, ולכן חלה על תביעה מסוג הולדה בעוולה תקופת התיישנות של 7 שנים מהלידה בלבד.

  • עקרונית כן. אחד מסיבוכי הפגות הוא נזק מוחי לפג (מסוג PVL  – נזק לחומר הלבן של המוח). נזק שכזה עלול לגרום לשיתוק מוחין (CP). השאלה העיקרית במקרה בו נולד פג עם נזק מוחי היא האם צריכים היו לצפות את הלידה המוקדמת של הפג; שאם כך הדבר, יש לבדוק האם ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת למנוע נזקי הפגות, לרבות הנזק המוחי לפג. במקרים כמו הריון מרובה עוברים, רקע של לידה מוקדמת (או הפלה מאוחרת), אי ספיקה של צוואר הרחם, פגיעה בצוואר הרחם ועוד אי אלו מצבים רפואיים המציבים את ההיריון בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, יש לנהל ההיריון כהריון בסיכון- לעקוב אחר ההיריון בצורה צמודה, למדוד אורך צוואר הרחם ולשלול סימנים ללידה מוקדמת מאיימת. כמו כן, מקובל לתת לאישה הנחיות מתאימות למנוחה (שמירת הריון), ולפעמים גם מוצע טיפול כירורגי (תפר של צוואר הרחם) ו/או טיפול הורמונלי (פרוגסטרון). בכל מקרה, כשמזהים במהלך הריון סימנים העלולים לבשר על לידה מוקדמת מאיימת (בפתח), יש לנקוט בפעולות שמטרתן להאריך ככל שניתן את משך ההיריון, על מנת להביא לבשלות טובה יותר של הפג. כמו כן, יש לתת לאישה ההרה העומדת בפני לידה מוקדמת טיפול דפיניטיבי, במטרה להגן על הפג מפני סיבוכי פגות (סטרואידים, מגנזיום). ככל שהסיכון ללידה מוקדמת לא זוהה ו/או לא טופל כמקובל ונולד פג הסובל מנזק מוחי על רקע הפגות, ניתן לתבוע פיצויים כספיים בשל נזקי הפג. מדובר בדרך כלל בתביעות של מיליוני שקלים.

  • פיגור שכלי יכול להיות תוצאה של פגיעה מוחית במהלך ההריון או הלידה. פיגור שכלי יכול להיות גם תוצאה של לידה מוקדמת (פגות). במידה שניתן היה למנוע הסיבה לפיגור השכלי אצל הילד במקרה הספציפי, אך זאת לא נעשה על ידי הגורמים שהיו אחראים על ההריון, אז יכול הדבר לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

  • הסיבות ללידת עובר מת או למותו של עובר ברחם אמו, הינן מגוונות, ויכולות לנבוע מבעיה הקשורה בעובר ו/או ביולדת. ישנם מקרים בהם ניתן היה למנוע את מותו של העובר על ידי נקיטת צעדים חיוניים כגון- ביצוע ניטור עוברי רצוף, ביצוע מניפולציות ללידה מוקדמת (למשל- תכנון ניתוח קיסרי קודם לתאריך הלידה המשוער), טיפול ביולדת בתרופות וכיו"ב.
    בתי המשפט בישראל הכירו בעילת תביעה בגין מותו של עובר טרם לידתו והפיצוי שנפסק במקרים אלו יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים- רובו ככולו עבור עגמת הנפש של הורי העובר.

  • לעתים ישנם סימנים מקדימים בבדיקות המבוצעות במהלך ההריון, שעשויים להחשיד לקיומה של תסמונת גנטית בעובר, לרבות תסמונת די ג'ורג' /VCFS (הקשורה על פי רוב עם מומי לב הניתנים לגילוי בסקירת מערכות במהלך ההריון), ואשר מחייבים לפיכך בירור נוסף. במידה שאפשר וצריך היה לגלות זאת בזמן ההריון, אך התסמונת לא נתגלתה, עשויה להיות להורים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית (הולדה בעוולה).

  • לא תמיד. השאלה היא האם המומים עימם נולד התינוק (או חלק מהם) ניתנים היו לאיתור בבדיקות האולטרה סאונד לסקירת מערכות שנעשו בהיריון. כך למשל מומים מבניים כגון שסעים בפנים או חורים במחיצות/עליות הלב, כמו גם חסר של איברים כגון אצבעות וכו', ניתנים על פי רוב לאיתור באמצעים הקיימים כיום ואי גילויים עשוי להיות תוצאה של רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד.

אנו כאן לעזור לך ! נשמח לייעץ ולסייע

אם קיים אצלך חשש כי חווית רשלנות רפואית, פנה/י אלינו לייעוץ לא מחייב ואנו נעריך עבורך אפשרות תביעה והיקפה

יצירת קשר

לפניה מהירה