חובת הרופא: זיהוי סימני לידה מוקדמת ו"הקדמת תרופה למכה"
כאשר עולה סיכון ללידה מוקדמת (על פי תסמינים מיילדותיים) או כשהאישה נמצאת מראש בקבוצת סיכון (כמו היריון מרובה עוברים או היסטוריה של הפלות מאוחרות), הרפואה מעמידה כלים להשהיית ההיריון ולמזעור הסיבוכים:
- מעקב צמוד: הפניה לשמירת היריון, מעקב במרפאה להריון בסיכון, או אשפוז בבית חולים.
- טיפול מניעתי: ביצוע תפר צוואר הרחם ומתן פרוגסטרון.
- טיפול תרופתי: מתן תרופות לעיכוב צירים (טוקוליטיקה), סטרואידים להבשלת מערכות העובר, ומגנזיום סולפט להגנה על מוח הפג.
מתי אי-זיהוי גורמי סיכון ללידה מוקדמת מהווה רשלנות רפואית בהריון?
על פי נהלי משרד הבריאות והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, חובה על הרופא המטפל לאסוף היסטוריה רפואית מלאה. התעלמות מגורמי סיכון ידועים, כגון לידות מוקדמות בעבר, הפלות מאוחרות או קיצור של צוואר הרחם שנצפה באולטרסאונד, מהווה רשלנות רפואית בלידה. אי-הכללת נתונים אלו בתוכנית הטיפול והמעקב עשויה להקים עילת תביעה מוצקה אם נולד פג פגוע.
תביעה פיצויים בגין אי-מניעת פגות
כשפג סובל מנזקים רפואיים עקב לידה מוקדמת שנבעה מרשלנות רפואית, קמה לו זכות לתביעה נגד הרופא או המוסד המתרשל. הפיציים במקרים אלו גבוהים במיוחד ועשויים להגיע למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנזק.
הפיצוי הכספי נועד לכסות את כלל צרכי היילוד לאורך כל חייו, כולל:
- הוצאות רפואיות ושיקומיות.
- עזרה סיעודית וטיפולים מקיפים.
- הפסדי השתכרות עתידיים.
- התאמות דיור ורכב.
- פיצוי על כאב, סבל ועוגמת נפש.
אם נולד לכם פג הסובל מנזקים משמעותיים, אנו ממליצים לפנות לעורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום. משרדנו ישמח לבחון את התיק הרפואי ללא התחייבות, ולבדוק האם קיימת עילת תביעה.
