נסיבות האירוע: אי-רישום והתעלמות מסימני תעוקת חזה
התובע, גמלאי בן 64, פנה לרופא המשפחה בקופת החולים והתלונן על דופק מהיר ולא סדיר לצד כאבי חזה תעוקתיים (אנגינה פקטוריס). במקום לערוך בירור מעמיק, הרופא לא רשם את התלונות בתיק, לא נטל אנמנזה, לא בדק את המטופל ואף פטר אותו באמירה שהוא "בריא כמו שור".
כעבור חודש וחצי שב התובע עם תלונות דומות על כאבים ומועקה בחזה. גם הפעם התעלם הרופא מחובתו לרשום את הפנייה, והסתפק באק"ג תקין ללא הפניה לבדיקות הדמיה מתקדמות. כחודשיים לאחר מכן, לקה המטופל בהתקף לב חריף, הובהל לבית החולים ועבר צנתור דחוף שחשף חסימה מלאה של עורק לבבי גדול, ובהמשך נאלץ לעבור השתלת קוצב לב.
טענות התביעה: אי-הפניה לבירור קרדיולוגי ואיחור באבחון
התעלמות ואי תיעוד של תלונות המטופל
רופא המשפחה כשל לחלוטין בתפקידו כאשר התעלם מתלונות ברורות של תעוקת חזה, לא תיעד את הביקורים הרפואיים בתיק ולא קבע כל תוכנית טיפול
החמצת אבחנה של תעוקת חזה
הרופא החמיץ אבחנה של "תעוקת חזה חדשה" (אנגינה לא יציבה) והפר את סטנדרט הרופא הסביר, בכך שלא שלח את המטופל לבדיקות הדמיה קריטיות כמו בדיקת מאמץ, אקו לב או מיפוי לב
התוצאה והנזק
מחדלי הצוות מנעו את ייצוב מצבו של החולה והובילו ישירות לאוטם בשריר הלב ולנזק בלתי הפיך.
טענות ההגנה: התקף הלב נבע ממחלה כלילית כרונית
- הטיפול הרפואי שניתן לתובע היה סביר ומקובל, וכי בדיקת האק"ג התקינה שבוצעה בקופה הצדיקה את אי-הפנייתו להמשך בירור.
- מדובר במטופל מבוגר עם גורמי סיכון טבעיים כך שהתקף הלב והחסימה בעורקים הם תולדה של מחלה כלילית כרונית מתקדמת, ללא קשר ישיר להתנהלותו של רופא המשפחה.
הפרכת ההגנה: תלונות על כאבי חזה חייבו בירור מיידי
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר גייסו לתמיכה בתביעת הרשלנות חוות דעת של מומחה רפואי בכיר לקרדיולוגיה. המומחה קבע חד-משמעית כי תלונות החולה הציגו מקרה קלאסי של "תעוקת חזה חדשה" המחייבת בירור מיידי. הקרדיולוג סיכם כי המחלה הכלילית התקדמה לאוטם שריר הלב כרצף אחד ישיר, וכי התרשלות הרופא באבחון היא שגרמה לכך שמצבו של המטופל לא יוצב בטרם נגרם לו נזק קבוע.
תוצאת ההליך: 380,000 ש"ח בגין אי-אבחון התקף לב
לאור הראיות הרפואיות החד-משמעיות והוכחת הקשר הסיבתי, ונוכח היעדר רישומים קיצוני ובוטה, חתמה קופת החולים על הסכם פשרה לפיו יפוצה התובע בסך כולל של 380,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: אי-ספיקת לב וקיצור תוחלת חיים
התקף הלב גרם לתובע לאי ספיקת לב קלה ולירידה בכושר ההתכווצות של חדר שמאל, המובילה להתעייפות מהירה במאמץ. מאחר שהתובע כבר היה גמלאי של משרד החינוך בעת האירוע, לא ניתן היה לתבוע הפסדי שכר. יחד עם זאת, הפגיעה המוכחת בשריר הלב הובילה לקיצור תוחלת חייו הצפויה במספר שנים. ראש נזק זה של קיצור תוחלת החיים, לצד הכאב והסבל, הם שהכתיבו את גובה הפיצוי ששולם.
בהסדר פשרה
פטור ממס
כתבה על המקרה בעיתון ידיעות אחרונות
