רשלנות באבחון סרטן שד
בשנים האחרונות עלתה מאוד בקרב הציבור המודעות למחלת סרטן השד ולדרכי גילויה ואיבחונה המוקדם. השימוש ההולך ונפוץ בבדיקות סקר תקופתיות- בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד (על-קול) של השד, מאפשר לרפואה כיום לאבחן את מחלת סרטן השד בשלביה המוקדמים, בהם עוד ניתן לטפל בה בהצלחה ואף להביא להחלמה מלאה. סטייה מרפואה סבירה בהקשר זה עשויה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלה ממארת.
החובה להפנות לבדיקות המתאימות לגילוי סרטן השד
השלב הראשון בשרשרת הרפואית של גילוי סרטן השד עשוי להיות רופא המשפחה אליו מגיעה האישה עם תלונות על גוש בשד. במקרה זה, חובה על רופא המשפחה להפנות את האישה לבדיקת כירורג מומחה ו/או לבדיקות רלבנטיות, לרבות בדיקת ממוגרפיה וביופסיה מהשד. בתי המשפט קבעו לא אחת כי מחובתו של רופא המשפחה, בהיותו "תחנת הניתוב" הראשית של החולים, להפנות כל חולה לרופא בעל ההתמחות המתאימה לתלונותיו ולבעיותיו של החולה. אי ההפנייה כשלעצמה עשויה לבסס עילת תביעה ברשלנות רפואית.
אי זיהוי גוש בשד בבדיקת כירורג -רשלנות רפואית ?
לעתים, יכולה הרשלנות הרפואית להופיע גם אצל הכירורג המומחה אשר בודק את האישה. כך למשל, לעתים, לא די בבדיקת ממוגרפיה וחובה גם לשלוח חתיכה מהגוש בשד האישה לביופסיה לצורך אבחון פתולוגי מלא.
כאשר בסופו של דבר מתגלה הסרטן בשד, יש לבדוק כמה זמן עבר מהופעת התלונות הראשונות של החולה ועד לגילוי ולאבחון של סרטן השד. זאת, על מנת לדעת האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות-ככל שהייתה- ובין הנזק. שאלות נוספות שיש לבחון הן מה הנזק שנגרם? באיזה שלב (STAGE) התגלתה המחלה? מה משמעות האיחור באבחון לעניין הפרוגנוזה של המחלה, למשל, סיכויי ההישנות של המחלה או תוחלת חייה של החולה?
פיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן שד
בסופו של דבר, חשוב לזכור כי יש לבחון שלוש שאלות עיקריות: האם הרופא המטפל פעל בצורה סבירה או לא? מהו הנזק שנגרם והאם התנהלות שונה של הגורם הרפואי הייתה משנה משהו במהלך המחלה ובהתפתחותה.