Last updated on October 31st, 2019 at 01:47 pm
מהי רשלנות באבחון סרטן שד ? עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהן, מבחינה משפטית, החובות המוטלות על הרופא לצורך אבחון תקין של סרטן השד
בשנים האחרונות עלתה מאוד בקרב הציבור המודעות למחלת סרטן השד ולדרכי גילויה ואבחונה המוקדם. השימוש ההולך ונפוץ בבדיקות סקר תקופתיות- בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד (על-קול) של השד, מאפשר לרפואה כיום לאבחן את מחלת סרטן השד בשלביה המוקדמים, בהם עוד ניתן לטפל בה בהצלחה ואף להביא להחלמה מלאה. סטייה מרפואה סבירה בהקשר זה עשויה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלה ממארת.
להלן התייחסות לחובות המשפטיות הבסיסיות, המוטלות על הרופא לצורך אבחון תקין של מחלת סרטן שד אצל מטופלות.
יידוע המטופלות על האפשרות לעבור בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד
השלב הראשון בשרשרת הרפואית של גילוי סרטן השד הוא בדרך כלל רופא המשפחה. לאור שכיחות המחלה בקרב נשים, כולל נשים צעירות, כשידוע שגילוי מוקדם של סרטן שד עשוי להציל חיים, מנהיג משרד הבריאות בדיקות סקר שמטרתן לאפשר גילוי מוקדם של סרטן השד. ההמלצות מותאמות לרמת הסיכון של האישה, כדלקמן:
- נשים שאינן בסיכון מיוחד- כאן הכוונה לנשים ללא גורמי סיכון ייחודיים לסרטן השד- למעשה רוב הנשים. ההמלצה היא על בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים החל מגיל 50 ועד גיל 74.
- נשים בסיכון – גורמי הסיכון הנם מגוונים. מתפקידו של הרופא לאתר את אותן נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד וליידע אותן על הצורך בבירור שונה מזה המומלץ לכלל האוכלוסייה (כמתואר לעיל). לדוגמה נשים שיש להן בת משפחה מקרבה ראשונה שחלתה בסרטן השד, נכללות בקטגוריה זו. אצל נשים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ההמלצה היא לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, החל מגיל 40.
- בירור גנטי לזיהוי סיכון גבוה לחלות בסרטן (שד ובכלל)- אצל נשים (וגברים כאחד) הנמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן, כגון במקרים של ריבוי תחלואה בסרטן מאותו סוג במשפחה, ריבוי קרובי משפחה עם מחלות ממאירות, תחלואה בסרטן בגיל צעיר במשפחה וכו'- יש לבצע, בתנאים מסוימים, בירור גנטי לזיהוי מוטציות הקשורות עם הופעת מחלות ממאירות. במקרים מסוימים זיהוי המוטציה מאפשר מניעה של הופעת סרטן ובכלל זה סרטן השד (תלוי במוטציות שמזוהות).
רופא המשפחה אמור להכיר נתוני החולה וליידע אותה, בהתאם לקריטריון עליו היא עונה, בדבר האפשרות לבצע בדיקות הסקר המתאימות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד ואם האישה חפצה בכך- להפנותה לביצוע הבדיקה. אי יידוע כאמור עלול להיחשב לרשלנות רפואית באבחון סרטן שד.
הפניה לבירור בשל סימפטומים/תלונות העלולים לבטא סרטן שד
קיימים שלל מצבים היכולים להוות ביטוי של סרטן שד אצל האישה ואין מאמר משפטי זה נועד להתייחס להבטים רפואיים שכאלו.
כשפונה אישה אל רופא המשפחה עם תלונות המחשידות בסרטן השד, כגון גוש בשד שטיבו מעולם לא בורר, מבחינה משפטית מוטלת על הרופא חובה להפנות האישה להמשך בירור- בדרך כלל על ידי הפניה לכירורג שד, גם היא לשיטתו של הרופא מדובר בממצא שפיר ולא מזיק. זאת מאחר שמדובר בפוטנציאל לאבחנה מסכנת חיים (תוחלת הנזק גדולה) ולכן החובה המשפטית היא לפעול על מנת להסיר החשש גם אם הוא לא גדול.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי מחובתו של רופא המשפחה, בהיותו "תחנת הניתוב" הראשית של החולים, להפנות המטופל לרופא בעל ההתמחות המתאימה לתלונותיו ולבעיותיו. אי הפניה כשלעצמה עשויה לבסס עילת תביעה בשל רשלנות רפואית.
החובה ליידע על חסרונות הבדיקות המוצעות ועל האפשרות לבצע בדיקות נוספות
אכן בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם בשנים האחרונות עולה יותר ויותר המודעות לצורך בביצוע במקביל לממוגרפיה, בדיקת על-קול (אולטרה סאונד) של השדיים, כבדיקה משלימה (גם אם הממוגרפיה תקינה לחלוטין). זאת מאחר שהתגלו מקרים רבים, בפרט אצל נשים צעירות עם מרקם שד סמיך, שבדיקת הממוגרפיה שהייתה תקינה, החמיצה גידול שניתן היה לגילוי אילו הייתה נעשית בדיקת אולטרה סאונד שד. עד כדי כך קיימת חשיבות בנסיבות מסוימות לבדיקת השלמה על ידי אולטרה סאונד שד, שבוושינגטון פוסט דווח כי ה-FDA האמריקאי הוציא לאחרונה הנחייה להסביר לנשים העוברות ממוגרפיה על האפשרות להתייעץ עם הרופא שלהן על מגבלות הממוגרפיה בנסיבות של רקמת שד סמיכה ועל האפשרות לבצע אולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לממוגרפיה.
בישראל מחייב חוק זכויות החולה משנת 1996, לפרט בפני נשים את חסרונותיה ויתרונותיה של בדיקה אליה הרופא מפנה (כל בדיקה- לרבות ממוגרפיה) וכן את האלטרנטיבות לבדיקה- במקרה זה US שדיים. במקרה בו לא ניתן הסבר כאמור, יכול ותהיה לנפגעת עילת תביעה לפיצויים כספיים (אם נגרם בשל כך נזק).
להרחבה על הנושא של בדיקת אולטרה סאונד שד לגילוי מוקדם של סרטן השד- לחצ/י על הקישור.
פיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן שד
במידה שבסופו של דבר מתגלה סרטן בשד, יש לבדוק כמה זמן עבר מהופעת התלונות הראשונות של החולה ועד לגילוי ולאבחון של סרטן השד. זאת, על מנת לדעת האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות-ככל שהייתה- ובין הנזק. שאלות נוספות שיש לבחון הן מה הנזק שנגרם? באיזה שלב (STAGE) התגלתה המחלה? מה משמעות האיחור באבחון לעניין הפרוגנוזה של המחלה, למשל, היקף הטיפולים הנדרשים, סיכויי ההישנות של המחלה או תוחלת חייה של החולה? כל אלו יכתיבו את גובה הפיצוי לו תהיה זכאית האישה הנפגעת בשל האבחון המאוחר (או חלילה בני המשפחה היורשים במקרה של מוות). בחינת שאלות אלו תוכל לסייע בקבלת ההחלטה האם יש מקום לתבוע בשל האבחון המאוחר, בין היתר בהקשר של עלות מול תועלת (עלות ההליך אל מול הפיצוי הצפוי).
דוגמאות למקרי רשלנות רפואית באבחון סרטן שד בטיפול עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר
