בשנים האחרונות עלתה מאוד בקרב הציבור המודעות למחלת סרטן השד ולדרכי גילויה ואבחונה המוקדם. השימוש ההולך ונפוץ בבדיקות סקר תקופתיות- בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד (על-קול) של השד, מאפשר לרפואה כיום לאבחן את מחלת סרטן השד בשלביה המוקדמים, בהם עוד ניתן לטפל בה בהצלחה ואף להביא להחלמה מלאה. סטייה מרפואה סבירה בהקשר זה עשויה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלה ממארת.
להלן התייחסות לחובות המשפטיות הבסיסיות, המוטלות על הרופא לצורך אבחון תקין של מחלת סרטן שד אצל מטופלות.
השלב הראשון בשרשרת הרפואית של גילוי סרטן השד הוא בדרך כלל רופא המשפחה. לאור שכיחות המחלה בקרב נשים, כולל נשים צעירות, כשידוע שגילוי מוקדם של סרטן שד עשוי להציל חיים, מנהיג משרד הבריאות בדיקות סקר שמטרתן לאפשר גילוי מוקדם של סרטן השד. ההמלצות מותאמות לרמת הסיכון של האישה, כדלקמן:
רופא המשפחה אמור להכיר נתוני החולה וליידע אותה, בהתאם לקריטריון עליו היא עונה, בדבר האפשרות לבצע בדיקות הסקר המתאימות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד ואם האישה חפצה בכך- להפנותה לביצוע הבדיקה. אי יידוע כאמור עלול להיחשב לרשלנות רפואית באבחון סרטן שד.
קיימים שלל מצבים היכולים להוות ביטוי של סרטן שד אצל האישה ואין מאמר משפטי זה נועד להתייחס להבטים רפואיים שכאלו.
כשפונה אישה אל רופא המשפחה עם תלונות המחשידות בסרטן השד, כגון גוש בשד שטיבו מעולם לא בורר, מבחינה משפטית מוטלת על הרופא חובה להפנות האישה להמשך בירור- בדרך כלל על ידי הפניה לכירורג שד, גם היא לשיטתו של הרופא מדובר בממצא שפיר ולא מזיק. זאת מאחר שמדובר בפוטנציאל לאבחנה מסכנת חיים (תוחלת הנזק גדולה) ולכן החובה המשפטית היא לפעול על מנת להסיר החשש גם אם הוא לא גדול.
בתי המשפט קבעו לא אחת כי מחובתו של רופא המשפחה, בהיותו "תחנת הניתוב" הראשית של החולים, להפנות המטופל לרופא בעל ההתמחות המתאימה לתלונותיו ולבעיותיו. אי הפניה כשלעצמה עשויה לבסס עילת תביעה בשל רשלנות רפואית.
אכן בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם בשנים האחרונות עולה יותר ויותר המודעות לצורך בביצוע במקביל לממוגרפיה, בדיקת על-קול (אולטרה סאונד) של השדיים, כבדיקה משלימה (גם אם הממוגרפיה תקינה לחלוטין). זאת מאחר שהתגלו מקרים רבים, בפרט אצל נשים צעירות עם מרקם שד סמיך, שבדיקת הממוגרפיה שהייתה תקינה, החמיצה גידול שניתן היה לגילוי אילו הייתה נעשית בדיקת אולטרה סאונד שד. עד כדי כך קיימת חשיבות בנסיבות מסוימות לבדיקת השלמה על ידי אולטרה סאונד שד, שבוושינגטון פוסט דווח כי ה-FDA האמריקאי הוציא לאחרונה הנחייה להסביר לנשים העוברות ממוגרפיה על האפשרות להתייעץ עם הרופא שלהן על מגבלות הממוגרפיה בנסיבות של רקמת שד סמיכה ועל האפשרות לבצע אולטרה סאונד שד כבדיקה משלימה לממוגרפיה.
בישראל מחייב חוק זכויות החולה משנת 1996, לפרט בפני נשים את חסרונותיה ויתרונותיה של בדיקה אליה הרופא מפנה (כל בדיקה- לרבות ממוגרפיה) וכן את האלטרנטיבות לבדיקה- במקרה זה US שדיים. במקרה בו לא ניתן הסבר כאמור, יכול ותהיה לנפגעת עילת תביעה לפיצויים כספיים (אם נגרם בשל כך נזק).
להרחבה על הנושא של בדיקת אולטרה סאונד שד לגילוי מוקדם של סרטן השד- לחצ/י על הקישור.
במידה שבסופו של דבר מתגלה סרטן בשד, יש לבדוק כמה זמן עבר מהופעת התלונות הראשונות של החולה ועד לגילוי ולאבחון של סרטן השד. זאת, על מנת לדעת האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות-ככל שהייתה- ובין הנזק. שאלות נוספות שיש לבחון הן מה הנזק שנגרם? באיזה שלב (STAGE) התגלתה המחלה? מה משמעות האיחור באבחון לעניין הפרוגנוזה של המחלה, למשל, היקף הטיפולים הנדרשים, סיכויי ההישנות של המחלה או תוחלת חייה של החולה? כל אלו יכתיבו את גובה הפיצוי לו תהיה זכאית האישה הנפגעת בשל האבחון המאוחר (או חלילה בני המשפחה היורשים במקרה של מוות). בחינת שאלות אלו תוכל לסייע בקבלת ההחלטה האם יש מקום לתבוע בשל האבחון המאוחר, בין היתר בהקשר של עלות מול תועלת (עלות ההליך אל מול הפיצוי הצפוי).
מקרה מצער של פטירתה בטרם עת של תושבת הרצליה. המנוחה לא נשלחה לבדיקות מתאימות, למרות קיומם של ממצאים מחשידים בבדיקות הממוגרפיה השגרתיות שעברה במכון של קופת החולים. למעבר לפרסום המקרה באתר YNET לחצ/י על התמונה
מקרה של רשלנות חמורה שהובילה למותה של תושבת כפר סבא, לאחר שממצאי בדיקת ממוגרפיה שעשתה כחלק מבדיקות סקר לא דווחו לה על ידי מכון הממוגרפיה ולא על ידי רופא המשפחה. המקרה הסתיים בהסדר פשרה חסוי.
