רשלנות רפואית בניתוח בטן

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי רשלנות רפואית בניתוח בטן, מהן הרשלנויות השכיחות בניתוחי בטן ומתי כדאי לפנות לייעוץ עם עורך דין לצורך הגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות בניתוח בטן

רשלנות רפואית בניתוח בטן - מהי ?

כמו בכל המקרים של רשלנות רפואית, לא כל טעות או סיבוך בניתוח בטן ייחשבו כרשלנות, והשאלה היא האם הרופא המנתח פעל כרופא סביר בפעולותיו, לפני הניתוח, בזמן הניתוח ואף לאחר הניתוח (מעקב לאחר הניתוח). אם בשל רמת מיומנות בלתי סבירה ו/או רמת זהירות בלתי סבירה נגרמו נזקי המטופל (המנותח), אזי ייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית.

ניתוח בטן הכוונה לכל ניתוח באיברי הבטן, לרבות ניתוחים פנימיים בחלל הבטן כגון ניתוחים לכריתת כיס מרה, ניתוחים לתיקון בקע, ניתוחים להסרת גידולים, ניתוחים לכריתת תוספתן וכו'.

ניתוח בטן יכול להתבצע  ב"גישה פתוחה", קרי באמצעות חתך ניתוחי רחב בבטן, שדרכו ניגש המנתח אל האיברים הפנימיים, או בגישה "סגורה", באמצעות לפרוסקופ, מעין מצלמה זעירה המוחדרת דרך נקב קטן בעור הבטן. באמצעות המצלמה, המנתח רואה על מסך את האיברים הפנימיים הזקוקים לניתוח ובצורה הזאת מבצע את ההתערבות הניתוחית.

הגישה הוותיקה היא כמובן הגישה "הפתוחה", והגישה הלפרוסקופית היא גישה מודרנית שקונה לעצמה יותר ויותר מקום בשנים האחרונות עם התקדמות הרפואה.

ניתן לומר שכיום השיטה המועדפת היא השיטה הלפרוסקופית- בעיקר אם המנותח הוא אדם צעיר- שכן היתרון הגדול שלה הוא שהיא איננה משאירה צלקות או סימנים רציניים בבטן. בנוסף, זמן ההחלמה מניתוח שמבוצע בשיטה הזאת הינו מהיר ביותר- ברוב המקרים עד 24 שעות מן הניתוח. מצד שני, השימוש במצלמה פותח פתח לטעויות מצידו של המנתח, בעיקר אם בבטן ישנן הידבקויות בין האיברים הפנימיים (תופעה נפוצה ביותר אם למנותח יש עבר של ניתוחי בטן קודמים), בעוד שהגישה הפתוחה תמיד תאפשר למנתח זווית ראייה טובה יותר.

רשלנות בניתוח בטן - ניתוח לפרוסקופי לעומת "ניתוח פתוח"

לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם אסור היה לבצע למנותח בניתוח בטן ניתוח בגישה לפרוסקופית בשל הרקע שלו (ניתוחים קודמים המעלים הסיכון להידבקויות, מבנה אנטומי וכו'). כמו גם נתקלים אנו במקרים בהם נעשה שימוש רשלני בלפרוסקופ ונגרם בשל כך למנותח נזק בלתי הפיך, כמו למשל פגיעה באיברי הבטן, איברי הרבייה וכו'. מקרים שכיחים נוספים הם במצבים בהם על אף קשיים בראיית שדה הניתוח ו/או קיומן של הידבקויות קשות באיברים הפנימיים, ממשיך המנתח בניתוח בגישה סגורה וגורם בשל כך נזקים חמורים למטופל.

מובן שמחובתו של כל מנתח, כפי שנקבע גם בפסיקות בתי המשפט, היא להציג בפני המנותח קודם הניתוח את שתי השיטות (הפתוחה והסגורה), על חסרונותיהן ויתרונותיהן, ולבצע בחירה מושכלת ומשותפת עם המטופל של שיטת הניתוח. חובה זו קבועה גם בחוק זכויות החולה.

לא פעם חוטאים הרופאים המנתחים בגישה הלפרוסקופית במה שמכונה בספרות הרפואית המקצועית "מצ'ואיזם", כאשר הם ממשיכים לבצע את הניתוח באמצעות מצלמה, גם כאשר מתקשים הם לזהות את האיברים הפנימיים באמצעותה. על מנת לא לבוא בגדר הרשלנות הרפואית בניתוחי בטן, קיימת חובה במקרה שכזה על הרופא המנתח "למחול על כבודו" ולעבור לניתוח בטן בגישה פתוחה (לפרוטומיה), קרי לפתוח את הבטן, ובכך להגיע לזיהוי ודאי של האיברים הפנימיים ולמנוע פגיעה בהם.

דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בניתוחי בטן ופגיעה באיברים פנימיים

להלן רשימה של מקרים העלולים להחשיד ברשלנות רפואית בניתוח בטן*:

  • מקרה בו מטופל נכנס לניתוח אפנדיציט (כריתת התוספתן) ובגלל זיהוי לא נכון של האיברים הפנימיים, פוגע המנתח תוך כדי הניתוח במעי הגס או הדק וגורם לקרע שלהם.
  • מקרים נפוצים יחסית נוספים הם ניתוחים לכריתת רחם (בגלל גידול/מיומה למשל) או להסרת ציסטה משחלה בנשים, שבהם נגרמת פגיעה במעיים. אם הפגיעה במעי איננה מאובחנת בזמן, תוך ימים ספורים יכול להתפתח זיהום חמור בבטן, היכול להגיע עד כדי ספסיס (אלח דם, זיהום דם), הלם, ואף מוות.
  • חלק בלתי נפרד מן הרפואה הטובה בניתוחי בטן הוא, איפוא, גם ההשגחה הנאותה אחרי הניתוח ואיבחון מהיר של סיבוכים שהתרחשו בעת הניתוח. אי אבחון במועד של סיבוך שכזה עשוי להוות גם כן רשלנות רפואית בניתוחי בטן.
  • מקרה נפוץ אחר של רשלנות רפואית בניתוחים הוא גרימת דימום רציני כתוצאה מפגיעה בכלי דם תוך כדי הניתוח. אם הדימום איננו מאובחן בזמן, הוא יכול לגרום במהירות למוות. במידה שישנם לאחר ניתוח בטן סימנים לדימום תוך בטני (כגון- עליה בלחץ התוך בטני), אי הסקת מסקנות ואי מתן טיפול הולם בזמן עשויים להיחשב גם כן כרשלנות רפואית בניתוחי בטן.
  • אי מתן הסבר על סיכוני הניתוח עשוי גם כן להיחשב לרשלנות רפואית. מחובתו של המנתח להסביר למנותח טרם הניתוח את סיבוכי הניתוח, סיכוניו, יתרונותיו ויתרונותיהן של גישות טיפוליות אחרות. כמו כן, מן הראוי לשתף את המנותח בבחירת הטקטיקה הניתוחית המתאימה למצבו. מובן שהחתמת מנותח על טופס הסכמה לניתוח איננה שוללת את האפשרות לתבוע על רשלנות רפואית בניתוח בטן, במידה שהסיבוך המוזכר בטופס נבע מרשלנות.

*מדובר ברשימה חלקית.

קרא על תביעות רשלנות רפואית בניתוח בטיפולנו >

מתי לפנות להתייעץ עם עורך דין על האפשרות לתבוע פיצויים בשל רשלנות בניתוח בטן ?

המערכת הרפואית איננה ממהרת לפרוש בפני המטופל את הסיבות לכשלון בניתוח. לכן, המלצתנו היא לפנות להתייעץ עם עו"ד לרשלנות רפואית, בכל מצב בו אדם עבר ניתוח בטן שנכשל או שגרם לו נזק. עורך הדין יגבה פרטים מהנפגע, יזמין את תיקיו הרפואיים מהמוסדות הרלבנטיים ויפנה להתייעץ בנדון עם מומחה לכירורגיה בתחום הרלבנטי. במידה שיימצא כי ניתוח הבטן נכשל ו/או גרם נזק למטופל בשל סטייה מרמת המקצועיות/הזהירות הנדרשת, ניתן יהיה להגיש תביעה לפיצוי כספי בשל רשלנות בניתוח בטן.

ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח בטן עד 7 שנים מיום הניתוח, אחרת התביעה מתיישנת ועמה הזכות לקבל פיצויים. במקרים של קטינים ניתן לתבוע עד הגיעו של הקטין לגיל 25 (עד 7 שנים מגיל 18).
450,000 ש"ח פיצוי על רשלנות בניתוח בטן (תיקון בקע) >

מחפש עורך דין לרשלנות רפואית ולא יודע מי מתאים עבורך ?

מדריך לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית

מידע נוסף וקישורים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן