התקף לב ניתן למניעה ע"י זיהוי וטיפול מתאים. איחור בזיהוי ובטיפול עלול להוות רשלנות רפואית:

אוטם שריר הלב או כשמו ביומיום "התקף לב", הינו מצב חירום רפואי העשוי, בהיעדר טיפול הולם, להוביל לנכות חמורה ואף למוות.

רקמות שריר הלב אחראיות על פעולת התכווצותו של הלב ("פעימת לב"). רקמות אלו זקוקות לאספקת דם רצופה ומתמדת שכן מדובר בשריר ש"עובד" באופן קבוע ואינו נח לרגע; בשונה למשל מרקמות שרירי הגפיים המסוגלות להתמודד עם חסימה באספקת הדם אליהן, לעיתים אף במשך שעות, ללא כל נזק בלתי הפיך לאחר הסרת החסימה.

לפיכך, הפרעה באספקת דם לרקמות הלב, ולו אף למספר דקות, עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך ללב עצמו וכפועל יוצא גם לשאר איברי הגוף ובתוך כך למוח (שכן הלב כידוע משמש כמשאבת הדם של גופנו האחראית על אספקת דם רווי חמצן לאיברי הגוף ובהם המוח).

אוטם שריר הלב- כשמו כן הוא- מדובר על מצב בו עקב חסימה של אחד מהעורקים הכליליים (עורקי הלב), נגרמת הפרעה באספקת דם לרקמות הלב. במידה שהחסימה לא נפתחת במהירות (באמצעות תרופות מדללי דם ו/או צנתור), נפגעת אספקת הדם לרקמות, והלב נפגע בצורה בלתי הפיכה. כגודל החסימה כך גודל הפגיעה ולכן לאלמנט הזמן מרכיב עיקרי במצבים אלו. איחור באבחון ובטיפול עשוי להוות רשלנות רפואית.

מצב שכיח שעשוי להוביל להתקף לב הינו מצב של תעוקת חזה בלתי יציבה- המדובר בכאבי חזה שמופיעים במנוחה. במצבים אלו מדובר ברוב המכריע של המקרים בקריש דם שמתיישב על עורק כלילי וגורם להצרתו באופן זמני- כאשר קריש הדם "ממשיך בדרכו" החסימה חולפת וכאבי החזה חולפים, ואולם בסופו של דבר עשוי קריש הדם לגרום לחסימה מלאה וממושכת ולהתקף לב.

כיום יש בידי הרופאים אמצעים רבים אשר יכולים לאפשר מניעה של התקף לב או נזק בלתי הפיך במידה שכבר נגרם התקף לב כגון: ביצוע בדיקת אק"ג, ביצוע צנתור אבחוני של עורקי הלב וביצוע הרחבת עורקים במידה שנצפתה חסימה המחייבת הרחבה באמצעות בלון ו/או סטנט קבוע, מתן טיפול מונע בתרופות מדללות דם כגון- אספירין/הפרין וכו'.

רשלנות רפואית בהתקף לב – מתי ?

אי אבחון בזמן של התקף לב או של מצב שעלול להוביל להתקף לב, לרבות גורמי סיכון של מטופל ללקות בעתיד בהתקף לב אלמלא יטופל בהתאם, עשוי להוות רשלנות רפואית באבחון התקף לב.

בית המשפט העליון פסק לפני שנים כי היות שהתקף לב הינו מצב מסוכן העשוי לגרום לנזק גוף חמור, על הרופא לשלול, באמצעות הבדיקות המתאימות, כל תלונה או סימן של מטופל העלולים לרמוז על התקף לב. בית המשפט קובע למעשה כי כגודל הסכנה לבריאותו של המטופל כך גדלה אחריותו של הרופא לטפל במטופל בצורה מקצועית וטובה.

להלן מספר דוגמאות למקרים העשויים להיחשב כרשלנות רפואית באבחון התקף לב:

  • רשלנות רפואית באבחון התקף לב במקרה של מטופל הפונה לרופא עם תלונות על כאבי חזה במנוחה ולא מופנה מיידית לחדר מיון ו/או לביצוע בדיקת אק"ג מיידית.
  • אי הפנייה של מטופל המתלונן על כאבי חזה לבדיקת אקו לב במאמץ ו/או מיפוי לב ו/או ביצוע צנתור אבחוני של עורקי הלב.
  • אי מתן טיפול תרופתי מתאים (באספירין למשל) לאדם בעל גורמי סיכון להתקף לב כגון- שומנים בדם, טרשת עורקים, רקע משפחתי וכו', עשוי להיחשב כרשלנות רפואית באבחון התקף לב.
  • אי הענקת טיפול רפואי מיידי לאסיר החווה התקף לב בין כותלי בית הסוהר.

לסיכום- בכל אותם מקרים בהם עבר אדם התקף לב שקדמו לו תלונות בפני רופא בקופת חולים ו/או בחדר מיון ו/או רקע אשר חייב התייחסות מתאימה של הרופא למתן טיפול מונע להתקף לב, מומלץ לפנות להתייעצות משפטית עם עו"ד הבקי בדיני הרשלנות הרפואית ולו על מנת לבחון שמא מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון התקף לב.

יצירת קשר

לפניה מהירה