רשלנות רפואית בפגים

לפי פרסום בכתב העת המוביל The Lancet, כ-10% מהלידות בעולם מסתיימות בלידת פג, דהיינו, לידה לפני שבוע 37 להריון. מתוך כך, כ-5% מהפגים, נולדים לפני שבוע 28 להריון. לפי משרד הבריאות בישראל, אחת מכל 14 לידות היא לידת פג. לידת פג עלולה להיות קשורה עם תחלואה קשה, נזקים מוחיים ושיתוק מוחין ובמקרים מסוימים מוות של הפג. מה ההגדרה של רשלנות רפואית בפגים ומהם המקרים השכיחים של פגות, מהו הפיצוי שניתן לקבל בתביעה בשל רשלנות רפואית בפגים ועד מתי אפשר לתבוע בשל כך – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

החוק אינו מגדיר בצורה מפורשת מהי רשלנות רפואית בפגים, אלא קובע כי כמו בכל משלח יד, גם הגורמים המטפלים באישה הרה בהריון בסיכון ללידת פג, בלידה ובפגייה לאחר הלידה, מחויבים לעסוק במשלח ידם ברמת מיומנות ובמידת זהירות סבירות. חריגה מהרמה הסבירה הנדרשת, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו בשל הרשלנות (אם נגרמו נזקים).

הדרך להוכיח חריגה מרמת המיומנות ו/או מידת הזהירות הסבירות, היא באמצעות ראיות המוגשות לבית המשפט, בראשן חוות דעת של מומחה רפואי המעיד על דרך הטיפול המקובלת, על החריגה מהטיפול המתאים בנסיבות ועל הנזקים שנגרמו בשל כך. בנוסף, ראיות אחרות כמו קווים מנחים שפורסמו על ידי גופים מובילי דעה בעולם הרפואה, כמו גם ספרות מקצועית, ובישראל – גם ניירות עמדה של איגודים מקצועיים וחוזרים של משרד הבריאות – אלו ועוד ראיות רלבנטיות אחרות, הם הדרך להוכיח רשלנות רפואית גם במקרה של פגים.

רשלנות בשל אי מניעת לידה מוקדמת

הרשלנות בטיפול בפג יכולה להתרחש עוד בהיותו ברחם אימו. ישנם מצבים המעלים הסיכון ללידת פג כמו רקע של לידת פג בעבר, קיצור מוקדם של צוואר הרחם בהריון, ליקויים מבניים של צוואר הרחם, אי ספיקה של צוואר הרחם, הריון תאומים והרשימה עוד ארוכה.

מקובל להעריך הסיכון ללידה מוקדמת על ידי מדידה של אורך צוואר הרחם באמצעות האולטרסאונד. לפי הנהלים הקיימים, יש לבצע לכל אישה הרה, מדידה של אורך צוואר הרחם במסגרת סקירת המערכות המורחבת הנעשית בין שבועות ?? להריון. כמו כן, ישנם מקרים בהם נתוני האישה ההרה, מצדיקים ביצוע מדידות של אורך צוואר הרחם, מעבר לבדיקה הרוטינית הנעשית כאמור בסקירת המערכות לכל אישה הרה בישראל. למשל, אישה שבעברה לידה  מוקדמת או הפלה מאוחרת (שבועות 16-36), הריון לאחר טיפולי פוריות, אישה עם מסת גוף נמוכה (BMI<19.6) ועוד.

אישה הנמצאת בסיכון ללידת פג צריכה להיות בהריונה במעקב במסגרת מרפאה להריון בסיכון. יש כיום סל טיפולים שניתן להעניק לאישה הנמצאת בסיכון בלידה מוקדמת, במטרה לנסות להאריך משך ההיריון ככל שניתן, שכן בשבועות המוקדמים כל יום נוסף של העובר ברחם, עשוי לעשות את ההבדל מבחינת סיכויי תחלואה ותמותה.

אי זיהוי גורמי סיכון ללידה מוקדמת, ובשל כך הימנעות ממתן טיפול מניעתי כמו פרוגסטרון וגינלי, תפר של צוואר הרחם (סרקלג'), פסארי, טיפול טוקוליטי וכיו"ב, ייחשב על פי רוב לרשלנות רפואית בהריון.

ישנם סימנים המלמדים על כך שאישה הרה עומדת לפני לידת פג, כמו קיצור מוקדם ומתקדם של אורך צוואר הרחם, התכווצויות רחמיות ועוד. במצבים שכאלה, קיימים טיפולים הניתנים לאישה העומדת ללדת פג, שמטרתם למזער סיבוכי פגות ולמנוע נזקי פגות חמורים כמו נזק מוחי של הפג, העלול להוביל לשיתוק מוחין ונכות חמורה.

הטיפול המקובל ביותר למניעת נזקי פגות, אותו על פי הנהלים יש להעניק לאישה הרה העומדת ללדת פג, הינו טיפול בסטרואידים (צלסטון), בין שבועות 24-34 להריון. טיפול זה הוכח כיעיל מאוד במניעת נזקים מוחיים אופייניים לפגים כמו PVL (נזק לחומר הלבן בין חדרי המוח) ו-IVH (דימום בחדרי המוח), העלולים לגרום לשיתוק מוחין.

טיפול נוסף שיש לתת עד שבוע 32 לאישה העומדת ללדת פג, הוא טיפול במגנזיום סולפט המיועד למנוע נזק מוחי לפג. הטיפול ניתן במנת העמסה (בוסט) ליולדת והמשך תחזוקה, בדרך כלל למשך 12-24 שעות, ככל שלא מתפתחת לידה. הטיפול במגנזיום סולפט הוכח כמפחית את החומרה ואת הסיכון לשיתוק מוחין ליילוד, כפי שמופיע בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא.

רשלנות ביילוד הפג

ישנם שיקולים לכאן ולכאן בדבר הדרך הנכונה ליילוד פג (קיסרי, לידה וגינלית רגילה וכו') וכן בדבר העיתוי המתאים לעשות כן. יש להתאים השיקולים לכל מקרה ומקרה. יילוד במקרים אלו עשוי להיות מאתגר והוא מחייב היצמדות לכללים ולהנחיות הקיימים בנושא. כשל ביילוד הפג עשוי להיות תוצאה של רשלנות.

רשלנות בטיפול בפגייה

פגות בכלל, ופגות קיצונית בפרט (לידה במשקל נמוך מקילו ו/או בשבוע 28 ומטה), עלולה להיות כרוכה עם סיבוכי פגות, בראשם תסמונת המצוקה הנשימתית של הפג (RDS), מחלת מעי של הפג (NEC) וזיהומים. בנוסף, פגים עלולים לסבול מאירועים של היפוגליקמיה, צהבת חמורה ועוד. הטיפול בפג הקטן והשברירי הינו מורכב ומחייב רמת מיומנות ומידת זהירות אופטימליות.

*מדובר ברשימה חלקית, לצורך המחשה בלבד.

על פי הוראות הדין, בשל רשלנות בפגים, ניתן לתבוע עד הגיעו של הפג לגיל 25 (עד 7 שנים מגיל 18). במקרה של פטירת פג בשל רשלנות, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הפטירה. איחור מועד הגשת התביעה, יגרום להתיישנות הזכות ואובדן האפשרות לתבוע פיצויים. לכן, המלצתנו החד משמעית היא לא להתמהמה, ולפנות להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית, בהזדמנות הראשונה. הליך בירור המקרה והכנת התביעה הינו ארוך. כמו כן, עם הזמן שוכחים פרטים ועלול להיווצר קושי בהשגת הראיות הנדרשות. לכן, לא כדאי לחכות ל"דקה התשעים".

כמו בכל תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית, גם במקרה של רשלנות בפגים, מה שקובע את גובה הפיצוי שישולם הוא היקף הנזק שנגרם. בכל הקשור לתביעות פגים, יש להבחין בין תביעה של פג ששרד לבין תביעה של פג שלא שרד.

בכל הקשור לפג ששרד, לא אחת נותר הפג עם נזקים חמורים כמו שיתוק מוחין, שהוא נזק קשה הכרוך בהגבלה תפקודית משמעותית של הפג לכל ימי חייו. תביעות שכאלו יכולות להסתיים בפיצוי של מיליוני שקלים. כך למשל בתביעה בה טיפלנו התקבלו למעלה מ-5,500,000 ש"ח, בשל שיתוק מוחין על רקע פגות קשה, שנגרמה בשל רשלנות בהיריון.

כך למשל, בת.א. (מחוזי י-ם) 32894-11-17 פלוני נ' אגודת אלמקאסד, נפסק 10,448,578 ש"ח, בשל יילוד פג שלקה בשיתוק מוחין, מבלי שניתן קודם לכן לאימו, טיפול בצלסטון.

בפסק הדין שניתן בת.א. (מחוזי י-ם) 24745-03-18 פלונית נ' מ"י, נפסקו 12,535,000 ₪ , בשל רשלנות רפואית בטיפול בפג בפגיית בית חולים שיבא.

במידה שמדובר במקרה של מות פג בשל רשלנות רפואית, גובה הפיצוי נע בטווח שבין כ- 1,500,000 ש"ח לכ-2,000,000 ש"ח. בתביעה שהייתה בטיפול עורכי דין רשלנות רפואית גיא נסים ואביחי דר, בנושא רשלנות בהריון שגרמה ללידת פג, ששרד מספר חודשים ונפטר בשל סיבוכי הפגות, פסק בית המשפט המחוזי מרכז  (כב' השופטת צבייה גרדשטיין-פפקין בת.א. 14697-04-20 פלונית נ' טיפול רפואי מיידי (טר"מ)), 2,258,883 ש"ח בתוספת הוצאות משפט (קישור לפסק הדין באתר פסקדין).

סכומי הפיצויים פטורים מכל מס, וכוללים גם הוצאות משפט בהן נשאו התובעים, לרבות שכר טרחה של עורך דין.