תביעה בשל רשלנות באבחון גידול בבלוטת יותרת המוח
איחור באבחון גידול בבלוטת יותרת המוח עלול להוביל להחמרה משמעותית במצב הרפואי ולנזקים מצטברים, שלעיתים ניתן היה למנוע באמצעות בירור וטיפול בזמן.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים בתביעות רשלנות רפואית, מציגים מקרה בגינו הגישו תביעת פיצויים עבור אישה בשנות השישים לחייה, שנפגעה עקב איחור באבחון גידול בבלוטת יותרת המוח.
המקרה המתואר ממחיש את החשיבות הרבה של התייחסות לממצאים רפואיים והמשך בירור בהתאם להמלצות, וכן את ההשלכות האפשריות של כשל באבחון.
פרטי התביעה - מה היתה הרשלנות ?
עניינה של התביעה הוא איחור באבחון ובטיפול באדנומה (גידול שפיר) של בלוטת יותרת המוח.
בכמה מילים, בלוטת יותרת המוח נחשבת לבלוטת "על" עקב תפקידה לווסת הורמונים רבים בגוף ומיקומה הרגיש במוח. גידול בתאי הבלוטה, כמו אדנומה (גידול שפיר), גורם להתרבות לא תקינה של תאים. במצב שכזה עלול הגידול ללחוץ על מבנים סמוכים, כמו עצב הראייה ולהוביל לעיוורון. כמו כן, עלול הגידול לפגוע בתאים תקינים בבלוטה ולהוביל לפגיעה הורמונלית סיסטמית. כמו כן, עלול הגידול לפלוש לסינוסים ולסכל ריפוי כירורגי.
בנוסף, אדנומה של בלוטת יותרת המוח עלולה לגרום להפרשת יתר של הורמון גדילה – מצב מסוכן העלול לגרום למחלת אקרומגליה ולנזקים סיסטמיים קשים ומסכני חיים.
במקרה זה, בשנת 2019 אובחנה התובעת עם סרטן שד ועברה בדיקת PET-CT. בבדיקה נמצא ממצא אקראי חשוד לאדנומה של בלוטת יותרת המוח, תוך המלצה להמשך בירור של הממצא. למרות זאת, לא בוצע כל בירור נוסף והממצא לא טופל.
רק כשלוש שנים לאחר מכן, עם הופעת תסמיני אקרומגליה, אובחנה התובעת.
חוות דעת רפואית: מדובר בסטייה רשלנית מרמת הטיפול שגרמה לאיחור באבחון ולנזק
כפי שקבע מומחה בכיר, פרופסור לאנדוקרינולוגיה, בחוות דעת רפואית שצורפה על ידי עורכי הדין לתביעה, מדובר ברשלנות רפואית, שכן הממצא הראשוני היה ברור וחייב בירור לפי כל הכללים המנחים שהיו תקפים באותה עת.
לפי חוות הדעת, אילו היו מבוצעות הבדיקות הנדרשות כבר בשנת 2019, ניתן היה לאבחן את הגידול בשלב מוקדם, לטפל בו ולמנוע את התפתחות המחלה והנזקים.
חוות הדעת הרפואית בתביעת רשלנות רפואית הינה הכרחית לפי דריושת החוק כדי לבסס את עילת התביעה. חוות הדעת מהווה למעשה עדות של רופא מומחה על טיב הטיפול והשלכותיו.
האיחור באבחון והנזק שנגרם
המומחה קבע כי האיחור באבחון הגידול בבלוטת יותרת המוח הוביל להתקדמות הגידול ולפלישתו לסינוסים, באופן שמנע כריתה מלאה וריפוי.
בנוסף, נגרמו לתובעת נזקים משמעותיים עקב חשיפה ממושכת לעודף הורמון גדילה, ובהם:
◆ שינוי והגדלה של תווי הפנים, הלשון, הידיים והרגליים
◆ סיבוכים מטבוליים ונשימתיים
◆ כאבי מפרקים ודלקות
◆ התפתחות סרטן בלוטת התריס
◆ קיצור בתוחלת החיים
תביעה: הגידול בבדיקת הסיטי הוחמץ - התובעת הפכה נכה > חשיבות האבחון המוקדם של אנדומה בבלוטת יותרת המוח
סיכוי ריפויי
אבחון מוקדם מעלה משמעותית את סיכויי הריפוי. ככל שהגידול גדל ומתפשט, פוחתת האפשרות לכריתה מלאה. בפרט נכון הדבר כשהגידול פולש לסינוסים המעריים.
במקרה זה הפך הגידול ממיקוראדנומה (גידול קטן מ-1 ס"מ) המוגבל לאזור הבלוטה, למקרואדנומה שהתפשטה לסינוס הקברנוזי, מה שמנע ריפוי ניתוחי והותיר התובעת עם מחלה פעילה.
השלכות מערכתיות
חשיפה ממושכת לעודף הורמון גדילה והופעת אקרומגליה, עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים, כפי שקרה אצל התובעת.
הנזקים הטיפוסיים הם:
- הגדלה של רקמות רכות כמו: האף, הלסתות, האוזניים, הלשון והלוע, כפות הידיים והרגליים
- סיבוכים מטבוליים כמו יתר לחץ דם
- סיבוכים נשימתיים כמו תסמונת דום נשימה בשינה
- סיבוכים נוירולויגם בשל לחץ של הגידול בבלוטה על מבנים סמוכים כמו עצב הראייה
- פגיעה בתאים תקינים של בלוטת יותרת המוח
- עיבוי שריר הלב והופעת אי ספיקת לב ומחלות קרדיו-וסקולריות
- מחלות של השלד והפרקים
- עלייה בשכיחות למחלות סרטן מסוימות
- צורך בטיפול מתמשך
- קיצור בתוחלת החיים
הפיצוי האפשרי
גובה הפיצוי נקבע בהתאם להיקף הנזק, גילה של התובעת והשלכות המחלה על חייה מבחינת תפקוד, איכות חיים ותוחלת חיים.
הפיצוי עשוי לכלול:
✔ אובדן השתכרות ו/או פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות ✔ הוצאות רפואיות וטיפולים ✔ הוצאות ניידות ✔ עלויות עזרה ✔ פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים
הפיצוי פטור מכל מס. בדרך כלל מתקבל פיצוי בתביעות אלו באמצעות הסכם פשרה.
מה לעשות במקרה של אבחון מאוחר של מחלה קשה?
אם קיים חשש כי מחלה קשה לא אובחנה בזמן, חשוב לפעול ללא דיחוי. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי עשויה להיות ההבדל בין מימוש זכויות מלא לבין אובדן פיצוי בשל התיישנות הזכות או קושי בהשגת ראיות.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתמחים בניהול תביעות רשלנות רפואית מורכבות, וישמחו לבחון את המקרה שלכם באופן מקצועי ודיסקרטי ובמידה שיימצאו למכון – לקחת המקרה לטיפולם האישי ולפעול עד השגת הפיצוי המקסימלי.
השאירו פרטים או צרו קשר עוד היום – לבדיקת זכאות ראשונית ללא התחייבות.
לפי כללי ההתיישנות ניתן לתבוע עד 7 שנים מהגילוי. במקרה של קטין, אם הוריו לא תבעו בשמו בקטינותו, ניתן לתבוע בעצמו עד הגיעו לגיל 25
אסמכתאות וקישורים רלבנטיים: