דלקת הריאות הוזנחה, הקשישה נפטרה והילדים יפוצו במאות אלפי שקלים

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית משפט השלום ברמלה נקבע כי בית חולים באזור השפלה יפצה במאות אלפי שקלים את ילדיה של נכה קשישה שמצאה את מותה במהלך אשפוז בבית החולים. המנוחה אושפזה בבית החולים בשל תסמינים של דלקת ריאות, אך לא קיבלה טיפול הולם ונמצאה מתה במיטתה מספר ימים לאחר מכן. סיבת המוות הייתה דלקת ריאות שלא טופלה כראוי. למרות התכחשות בית החולים לאחריות למות החולה, הגיעו הצדדים כאמור להסדר פשרה של פיצוי במאות אלפי שקלים. כתב התביעה נתמך בחוות דעתו של פרופ' מרדכי רביד, רופא בכיר המתמחה ברפואה פנימית.

לקריאה נוספת על פרטי התביעה לחצ/י על הקישור

כיצד נקבע הפיצוי במקרה של מוות מרשלנות רפואית

הגורם הקובע את גובה הפיצוי במקרה של מוות מרשלנות רפואית הוא בראש ובראשונה נתוניו האישיים של הנפטר ונסיבות פטירתו. לא מקרה של פטירת צעיר, שעבד והיה פעיל ערב המקרה שהביא למותו, כמו מקרה של פטירת קשישה, חולה ונכה. מאחר שמרכיבי הפיצוי העיקריים במקרה של פטירה בשל רשלנות רפואית הם אובדן השתכרות וקיצור תוחלת חיים, ככל שמדובר בנפטר שהשתכר בשכר גבוה יותר, והיה צעיר יותר- כך הפיצוי גדל בהתאם.

פיצוי בשל אובדן הכנסה בשנים האבודות

בעבר, לא נהוג היה לפצות העיזבון במקרה של פטירה ממעשה רשלנות רפואית, עבור אובדן ההכנסה של המנוח בשנים בהן כבר לא יחיה, הטענה היתה שזה מלאכותי מדי לפסוק לעיזבון – הוא למעשה המנוח – אובדן הכנסה בשנים בהן ממילא לא יחיה כבר. בשנים אלו תביעת העיזבון הייתה מסתכמת בעיקר בפיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים ולא היה נפסק פיצוי בגין אובדן ההכנסה בשנים שנגדעו או מה שנקרא בפי המשפטנים "השנים האבודות". כך למשל, אם היה מדובר בנפטר שלא היו לו תלויים, כמו למשל רווק, לא היה נפסק פיצוי עבור אובדן ההכנסה בעתיד. פסיקה זו שונתה בפסק דין מהפכני של בית המשפט העליון בשנת 2004 בע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, משנת 2004 (ראה קישור לפסק הדין באתר הרשות השופטת) , שקבע כי יש לפצות העיזבון גם עבור השנים האבודות.

ככל שמדובר במי שהיה רווק בעת המקרה, יחשבו 30% מגובה שכרו החודשי ערב פטירתו, ועד גיל פרישה (לצד היוונים מתאימים) ואילו מי שהיה נשוי ו/או עם ילדים – ייעשה הפיצוי לפי שיטת הידות המסורתית, עם תוספת של ידה אחת (ידת החיסכון).

מעבר לכך, במקרי פטירה פיצוי משמעותי נוסף מתקבל כאמור עבור הכאב והסבל שהיו מנת חלקו של הנפטר (ככל שסבל) וכן עבור הקיצור בשנות החיים- ראש נזק לא ממוני זה אינו נתון לחיזוי מתמטי והוא תלוי במידה רבה בנסיבותיו של כל מקרה וכן בהשקפת עולמו של השופט הדן בתיק. מובן שמספר השנים שנגדעו משחק תפקיד מרכזי בשומת ראש נזק זה- לא פטירת צעיר כפטירת קשיש, כמו שלא פטירת אדם שהיה חולה ולא צפוי היה ממילא למלא ימיו בשל מחלות רקע, כמו פטירה של אדם שהיה בריא ערב אירוע פטירתו.

במקרה זה, דובר באישה עם מחלת רקע קשה, שלא הייתה צפויה למלא ימיה; היא הייתה נכה, וגם לא עבדה בשל נכותה. אמנם קצבאות כסף שקיבל המנוח טרם מותו מובאות בחשבון כהכנסה בת פיצוי, אולם הקיצור בתוחלת החיים במקרה מצער זה, לא היה משמעותי, בשל מצבה הכללי של המנוחה, ללא קשר לרשלנות שהביאה למותה.

המנוח נפטר בשל רשלנות ? סביר להניח שלא יגידו לך את זה !

כמו תמיד, גם במקרה זה התכחש בית החולים לאחריות למות החולה וטען כי לא נפל כל דופי בטיפול שהעניק לה וכי פטירתה הייתה בלתי נמנעת ולא קשורה בטיב הטיפול שניתן לה. ודאי שלא טרחו להגיד למשפחה האבלה כי בשל טיפול לקוי, שלא לומר הזנחה, נפטרה יקירתם. יחד עם זאת, ילדיה של המנוחה לא קיבלו התירוצים שהוצגו להם כ"כזה ראה וקדש" ופנו אלינו לייעוץ. לאחר שאיתרנו את מלוא תיקיה הרפואיים של המנוחה, פנינו לייעוץ עם פרופ' מומחה לרפואה פנימית שקבע חד משמעית כי הטיפול במנוחה היה כושל והביא למותה.

בהיעדר חובת דיווח על מקרי טעויות רפואיות, אין מנוס אלא להטיל ספק ולפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית כל זמן שמכונן בלבך חשד שהטיפול שניתן ליקירך לקה בחסר.

עורכי דין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית יידעו לבדוק המקרה ולייעץ האם יש מקום במקרה שלך לפתוח בהליך משפטי במטרה לקבל פיצוי כספי בעילה של רשלנות רפואית.

כמה טיפים לבחירת עו"ד המתמחה בדיני הרשלנות הרפואית

לטיפים לחצ/י על הקישור

מקורות מידע וקישורים רלבנטיים

יצירת קשר

לפניה מהירה