רשלנות בלידה במקרה של ברדיקרדיה עוברית

מצוקה עוברית סביב הלידה מחייבת חילוץ מהיר של העובר על מנת להימנע מנזק מוחי בשל חוסר חמצן (אספיקציה). האטות בקצב לב העובר (ברדיקרדיה) עלולות לגרום למצוקה עוברית. במידה שמופיעות האטות בקצב לב העובר, מוטלת חובה על צוות הלידה להתייחס למצב ולפעול בהתאם. במקרים מסוימים יש צורך לבצע יילוד מיידי של העובר. הפרת החובה ליילד בהקדם האפשרי תינוק המצוי במצוקה עוברית בשל ברדיקרדיה קשה, עלולה להיחשב לרשלנות רפואית – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים בשורות הבאות מתי מצוקה עוברית בשל ברדיקרדיה שהסתיימה עם נזק מוחי ליילוד, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי

החובה לנטר קצב לב העובר סביב הלידה ולפעול בהתאם במקרים של ברדיקרדיה עוברית

ברגיל, כל יולדת מתקבלת לחדר לידה, שם אמורים להתבצע מעקב צמוד אחר מצב היולדת מבחינת מדדים (לחץ דם, דופק, חום ועוד) וכן ניטור צמוד של מצבו של העובר, לרבות ניטור לב העובר. באם מתרחשת האטה בניטור הלב של העובר (ברדיקרדיה), מתחייבת תגובה מהירה של צוות הלידה, על מנת להימנע ממצוקה עוברית והופעת נזק ליילוד בשל מחסור בחמצן בלידה.

אי זיהוי ההאטות בקצב לב העובר סביב הלידה, כמו גם אי מתן טיפול מתאים במצבים אלו, עלול להוות התרשלות ולזכות בפיצוי כספי במידה שנגרם בשל כך נזק מוחי ליילוד.

נקדים ונסביר שהאטות (תאוטות בז'רגון המקצועי) בדופק הלב של העובר (decelarations בלעז) מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים, לפי היחס ביניהן לצירי הלידה: תאוטות מוקדמות (early decelerations), תאוטות משתנות (variable decelerations) ותאוטות מאוחרות (late decelerations). כל אחד ממצבים אלה מחייב התייחסות מתאימה, על מנת להימנע מנזק מחוסר חמצן לעובר:

תאוטות מוקדמות, נובעות בדרך כלל מלחץ של ראש העובר בתעלת הלידה, אינן מחייבות טיפול או התערבות כלשהי, אבל הן כן מחייבות השגחה מוגברת מצד הצוות הרפואי והסיעודי על מצב המוניטור, על מנת לאבחן מיידית הידרדרות של המצב.

תאוטות משתנות שונות אחת מן השנייה בעוצמתן והן נובעות מלחץ של חבל הטבור. מצב זה נחשב ליותר חמור ממצב של תאוטות מוקדמות, אולם עדיין איננו נחשב למצב חירום. נדרש לבצע פעולות כמו שינוי תנוחת היולדת, מתן חמצן, הזלפת סליין לחלל מי השפיר, דגימת דם העובר והפסקת הטיפול בפיטוצין (במידה שניתן).

תאוטות מאוחרות הן הגרועות ביותר ומצביעות על מצב של חוסר אספקת דם לשליה, שמביא לירידה מסוכנת ברמת החמצן בדם העובר. במקרה כזה חובה לשלול באופן מיידי היפוקסיה עוברית (חוסר חמצן של העובר) בטרם יופיע מצב של ברדיקרדיה קשה אצל העובר עד כדי עצירה מוחלטת של דופק הלב.

במקרה של האטה ללא התאוששות בדופק העובר, חובה לבצע ניתוח קיסרי דחוף לצורך חילוצו של העובר על מנת להימנע מנזק מוחי בשל תשניק (אספיקציה).

תוך כמה זמן יש לחלץ עובר המצוי במצוקה עוברית בשל ברדיקרדיה ?

אין חולק כי עובר המצוי במצוקה בשל ברדיקרדיה עלול להינזק ולכן יש לחלצו בהקדם האפשרי. עולה השאלה מהו פרק הזמן שייחשב כסביר לפעולה מהרגע שבו אובחנה המצוקה העוברית המחייבת ניתוח קיסרי ועד הרגע שבו חולץ התינוק ומהו פרק הזמן שייחשב לרשלני ? האם מדובר בפרק זמן קבוע שעמידה בו תפטור צוות הלידה מאחריות לנזקי היילוד ?

נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות ולגניקולוגיה קבע בעבר (לפני שינויו ב-10.5.17) שיש לבצע ניתוח קיסרי בתוך 30 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הצורך בביצועו. נכתב: "יש לדאוג לתנאים שיאפשרו ביצוע ניתוח קיסרי תוך 30 דקות מרגע ההחלטה".  בעדכון הנייר בשנת 2017 הושמט עניין 30 הדקות ובצדק, שכן 30 דקות יכולים להיות זמן קצר במקרה אחד או זמן ארוך מדי במקרה אחר – לשיטתנו יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ואין לקבוע 30 דקות כפרק זמן אחיד לכל מקרה.

יודגש כי במרבית בתי החולים בארץ, אם לא בכולם, ובטח כיום, מתבצע הניתוח הקיסרי תוך דקות ספורות מרגע ההחלטה על ביצועו- ביכולתו של איש צוות הלידה (אחות חדר מיון, מיילדת, רופא) לזהות מיד את המצוקה העוברית במוניטור ולהבהיל היולדת לחדר הניתוח הקיסרי, הממוקם גם סמוך מאוד בדרך כלל למיון ולחדרי הלידה. תוך שניות ניתן להעביר את היולדת ממיון היולדות או מחדר הלידה לחדר הניתוח, ותוך דקות בודדות ניתן לחלץ את התינוק. בפועל, במקרים אלו נהוג ממש לרוץ עם מיטת היולדת לחדר הניתוח לצורך חילוץ מהיר ככל שניתן של העובר הסובל ממצוקה. כל דקה קובעת ועשויה לעשות את ההבדל בין תינוק שייוולד עם נזק מוחי ויחיה עם נכות כל חייו לבין תינוק בריא.

"דגלים אדומים" לרשלנות בלידה במקרה של מצוקה עוברית

על מנת שבית המשפט יקבע כי חלה רשלנות רפואית בלידה במקרה של מצוקה עוברית בשל ברדיקרדיה, יש להוכיח שהמצוקה לא טופלה כנדרש ובשל כך נגרם נזק ליילוד (בדרך כלל נזק מוחי מסוג שיתוק מוחין). במקרה של תינוק שנולד עם נזק מוחי בשל חוסר חמצן בלידה, מומלץ לבדוק האם אין מדובר באחד מהמקרים שלהלן*:

אי ניטור קצב לב העובר סביב הלידה: כאמור, על צוות הלידה מוטלת חובה לנטר קצב לב העובר סביב הלידה. למעשה חיבור היולדת למוניטור היא אחת הפעולות השגרתיות המבוצעות עם קבלת היולדת לבית החולים ובמקרים של יולדת בסיכון – החיבור למוניטור חייב להיות מיידי. אחד המצבים העלולים לגרום לאיחור בזיהוי האטות קצב לב העובר הוא במקרה בו לא חוברה היולדת בזמן למוניטור עוברי.

אי זיהוי ההאטות המופיעות במוניטור העוברי: לפעמים היולדת מחוברת למוניטור לניטור קצב לב העובר בזמן, אך המוניטור לא זוכה להתייחסות הנדרשת וההאטות המופיעות בו לא מאובחנות. על צוות הלידה מוטלת חובה לעקוב אחר תדפיסי המוניטור ולזהות שינויים המצריכים התערבות (כמתואר לעיל). אי זיהוי האטות קצב לב העובר המופיעות במוניטור עלול להוות רשלנות ולזכות בפיצוי אם בשל כך נגרם נזק ליילוד.

לפעמים ההאטות מזוהות אך לא מטופלות כנדרש. מקרים אלו עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, אם לא ניתן הטיפול הנדרש בהתאם לסוג ההאטות שהופיעו במוניטור. למשל, אי הפסקת מתן פיטוצין במקרה של הופעת תאוטות משתנות במוניטור. סיבה קלאסית לתביעת רשלנות בלידה במקרים אלו היא עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי במקרה של הופעת ברדיקרדיה, כפי שהתייחסנו בהרחבה לעיל.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

קרא/י על תביעת רשלנות רפואית בלידה בשל טיפול רשלני בהפרדות שליה שגרמה ללידת ילד עם שיתוק מוחין >

בשורה התחתונה

ברדיקרדיה עוברית סביב הלידה עלולה לגרום נזק מוחי חמור לעובר בשל חוסר חמצן ולגרום למוות ו/או לנזקים מוחיים קשים ביותר.

על מנת להימנע ממצב מסוכן זה, יש לחבר היולדת למוניטור עוברי כדי לזהות מבעוד מועד תאוטות בקצב לב העובר ולטפל בהן בזמן, אם הן מופיעות.

במידה שמופיעה ברדיקרדיה עוברית, יש לפעול בהתאם לסוג ההאטות. במקרים מסוימים יש לפעול כדי לחלץ היילוד בניתוח קיסרי דחוף.

אי זיהוי האטות דופק לב העובר סביב הלידה, בין אם בשל אי חיבור היולדת למוניטור, בין אם בשל פענוח שגוי של תדפיסי המוניטור, עשוי להוות רשלנות רפואית.

אי מתן טיפול מתאים בתאוטות דופק לב העובר סביב הלידה, עלול להוות רשלנות רפואית ולזכות בפיצוי כספי, אם נגרם בשל כך נזק ליילוד.

חשוב לשים לב, הזכות לתבוע פיצויים במקרים אלו של נזק מוחי ליילוד בשל מצוקה עוברית, מתיישנת רק בהגיעו של היילוד לגיל 25. יחד עם זאת, מומלץ שלא להתמהמה ולפנות בהזדמנות הראשונה לעורך דין על מנת שיבדוק המקרה. המלצתנו היא בכל מקרה של יילוד עם נזק מוחי לאחר הלידה לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית, שכן לא תמיד מדווחים להורים או רושמים במכתב השחרור כי הנזק של היילוד הוא בשל חוסר חמצן בלידה (אספיקציה / תשניק), וככל שעוברות השנים יהיה יותר קל לבית החולים לטעון שלא שמר מסמכים או מידע הקשור למקרה.

רוצה לדעת עוד על רשלנות רפואית ? לחצ/י למדריך המלא >

לצורך כתיבת מאמר זה נעזרנו גם במקורות הבאים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp