תביעת רשלנות בטיפול ביולדת עם היפרדות שלייה

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים נסיבות תביעת רשלנות רפואית בלידה, בשל טיפול רשלני ביולדת עם היפרדות שלייה, שגרם ללידת ילד פגוע מוחית (שיתוק מוחין) וגם- מהו היקף הפיצוי הצפוי במקרים אלו ועוד כמה מילים על רשלנות רפואית בלידה.

ב-20.6.19 הוגשה על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר לבית המשפט המחוזי בלוד, תביעה לפיצויים בשל רשלנות חמורה שהתרחשה במיון יולדות בבית חולים גדול בדרום הארץ.

היולדת, אישה צעירה בשבוע 38 להריונה, הובהלה לבית החולים על ידי אמבולנס של מד"א, בשל דימום וגינלי נרחב, כתוצאה מהיפרדות שלייה. למרות העובדה שבמצב שכזה יש לפעול במהירות על מנת לוודא שלום העובר ולחלצו בהקדם, טופלה היולדת בחדר המיון בעצלתיים על ידי רופאה מתמחה, שפעלה בחוסר מקצועיות, כך שעד שזוהתה מצוקה עוברית של העובר, והוא חולץ בניתוח קיסרי, היה הוא כבר ללא רוח חיים. רק לאחר החייאה ממושכת, חזר לתינוק הדופק, סביב הדקה העשירית לחייו. הצרה היא שבשל העיכוב בחילוצו מרחם אמו נגרם לתינוק נזק מוחי חמור המתבטא, בין היתר, בשיתוק מוחין (סיפי/Cerebral Palsy) קוודרופלגי (המערב את ארבעת הגפיים).

התביעה נתמכה בחוות דעת של רופאים מומחים מן השורה הראשונה בישראל- פרופסורים לרפואת נשים ולנוירולוגיה של הילד, אשר קבעו חד משמעית כי בשל האיחור הבלתי סביר בחילוץ העובר, נגרמו נזקיו המוחיים הקשים.

פרופ' לרפואת נשים קבע כי הרופאים כשלו בטיפול בהיפרדות השליה ובשל כך חולץ התינוק באיחור

לתמיכה בטענות התובעים, צורפה לכתב התביעה חוות דעת של פרופ' בכיר, ששימש במשך שנים ארוכות מנהל של יחידת מיילדות בבית חולים גדול בצפון הארץ. המומחה מצא כי היולדת הובהלה לבית החולים בשל דימום וגינלי מאסיבי. המומחה מסביר בחוות דעתו כי דובר במצב של היפרדות מוקדמת של השלייה בשבוע 38+4 להריון שזהו אירוע המסכן משמעותית את האם והעובר, ויכול אף לגרום למות העובר. הטיפול במקרים אלו חייב להיות מהיר ובפיקוח הרופא הבכיר ביותר בתורנות.

המומחה מתייחס לאופן הטיפול במקרה בבית החולים:

"האשה פונתה ע"י אמבולנס של מד"א שהתריע על הגעתה לבית החולים. למרות זאת חלפו 25 דקות מרגע ההגעה לבית החולים ועד שהחל ניטור קצב לב העובר שלא היה תקין. חלפו עוד 15 דקות נוספות עד שהחל הניתוח הקיסרי. מדובר בפרקי זמן בלתי תקינים. בניתוח נולד תינוק במצב קשה, 'ללא נשימה, ללא דופק, רפוי', ועבר החייאה. הילד נותר עם נכות משמעותית".

בבית החולים לא נערכו לקליטת היולדת והיא טופלה שם על ידי מתמחה לא מנוסה

על אף העובדה שצוות מד"א דיווח לבית החולים על הבאת יולדת במצב המתאים להפרדות מוקדמת של השלייה, ולמרות קביעת המומחה שמצב מסוכן שכזה מצריך טיפול של הרופא הבכיר ביותר בתורנות, לא נערכו בבית החולים לקליטת היולדת כנדרש והיא טופלה שם על ידי מתמחה צעירה ולא מנוסה. המומחה מתייחס בחוות דעתו לנקודה רשלנית זו:

"במקרה של גב' X דיווח אמבולנס מד"א לבית החולים על הגעתה, כך שניתנה ההתרעה לצוות הרפואי להיערך בהתאם. מבחינה מעשית אנו רואים אבל שעיקר הבדיקות והטיפולים בוצעו ע"י ד"ר Y בחדר המיון המיילדותי. הרופאה הייתה בעת האירוע בשנה השלישית להתמחות (התמחות במיילדות וגניקולוגיה אורכת 6 שנים). אין כל רישום או דיון בחדר מיון של ד"ר Z שהיה, כך נראה, המתמחה הבכיר בתורנות (הוא היה אז בשנת ההתמחות האחרונה שלו). העובדה שד"ר Z כלל לא היה במיון מקבלת אישור נוסף מהעובדה שד"ר Y כתבה בסוף הבדיקות והטיפולים במיון כי תואמה עם ד"ר Z ההעברה של גב' X לחדר הלידה".

כשל חמור: קצב ליבו של העובר נוטר רק 25 דקות לאחר הבאתה הדחופה של היולדת לחדר המיון

המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו כי במצב של היפרדות שליה כפי שהייתה במקרה זה, אחד הדברים הראשונים שיש לעשות זה לנטר את קצב לב העובר על מנת לוודא שהוא אינו במצוקה. בפועל במקרה זה חוברה היולדת למוניטור לניטור קצב לב העובר רק 25 דקות לאחר הבאתה באופן דחוף לחדר הלידה. המומחה מצא כי מדובר בכשל רשלני ביותר:

"למרבה התמיהה החל ניטור קצב הלב של העובר רק בשעה 5:12. כלומר, 25 דקות לאחר שהגב' X הובאה לבית החולים. מדובר לכן באיחור בלתי סביר. ואכן, קצב לב העובר היה איטי וחייב ביצוע ניתוח קיסרי דחוף. מובן לכן שאם הניטור היה נעשה כנדרש מיד עם ההגעה לבית החולים, גם השינוי לרעה בקצב לב העובר היה מתגלה מוקדם יותר ובהתאם היה מתבצע מוקדם יותר גם הניתוח הקיסרי, בטרם הגיע העובר למצב של היעדר דופק ונשימה. בפועל, בוצע הניתוח באיחור ניכר בשל החיבור המאוחר למוניטור וכפועל יוצא הזיהוי המאוחר של המצוקה העוברית, והתינוק נולד רפוי, ללא נשימה ודופק ונאלץ לעבור החייאה. אין פלא אם כן שהוא נותר פגוע קשות".

פרופ' לנוירולוגיה של הילד קבעה כי מדובר בנזק מוחי כתוצאה מתשניק (אספיקציה) סביב הלידה

כאמור, לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת של פרופ' בכירה לנוירולוגיה של הילד אשר קבעה חד משמעית כי בשל האיחור בחילוצו מהרחם, סבל הוא מאספיקציה/תשניק ובעקבותיו אנצפלופתיה היפוקסית איסכמית (HIE). כתוצאה מהפגיעה המוחית הקשה האופיינית לתשניק סב לידתי, סובל כיום הילד משיתוק מוחין מסוג קוואדריפלגיה מעורבת.

להלן עיקרי קביעות המומחית בחוות דעתה:

"בשל האיחור בחילוצו מהרחם, פלוני סבל מתשניק סב לידתי חמור (למעשה נולד ללא רוח חיים) אשר גרם לאנצפלופתיה היפוקסית איסכמית (HIE) ומשנית לכך לכשל רב מערכתי…פלוני עומד בכל הקריטריונים לתשניק סב לידתי, סובל כיום משיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה מעורבת- פירמידלית ואקסטרהפירמידלית…לפלוני נזק מוחי איסכמי מפושט (גם באזור קו פרשת המים וגם בגרעיני הבסיס). מבחינה קלינית פגיעה שכזו יכולה להביא לפיגור שכלי, שיתוק מוחין קוואדרפלגי מעורב- ספסטי ודיסקנטי, פגיעה בתפקודי גזע המוח, עיוורון קורטיקלי ואפילפסיה…".

מהו היקף הפיצוי הצפוי בתביעה ?

  • היקף הפיצויים בשל נזקים סביב הלידה הינו בין הגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. זאת מכיוון שכשמדובר בנזקים לתינוק, אז מדובר בדרך כלל בנזקים חמורים המלווים אותו למשך כל ימי חייו- כגון שיתוק מוחין כפי שתואר במקרה הנ"ל.
  • חישוב הפיצויים במקרה של שיתוק מוחין בשל לידה רשלנית, מבוסס על ראיות המוצגות במסגרת ההליך המשפטי, לרבות חוות דעת מומחים, חזקות ונתונים סטטיסטיים. מאחר שמדובר בקטינים אזי פועלות החזקות על מנת ליצור כללים אחידים, שוויוניים,  בין הקטינים השונים, אשר רב הנסתר על הגלוי מבחינת עתידם המקצועי ובכלל. כך למשל נפסק בעניין רים אבו חנא שנידון בבית המשפט העליון כי חזקה היא שקטין אמור להשתכר בבגרותו בגובה השכר הממוצע במשק, בין אם מדובר בקטין יהודי או ערבי, חילוני או חרדי. יודגש כי על אף זאת הפיצוי במקרים אלו הוא אינדיבידואלי, כך שהיקף הנזק של הנפגע הספציפי הוא המכתיב בדרך כלל את היקף הפיצוי.
  • רכיבי הפיצוי השכיחים בתביעות רשלנות בלידה הם בין היתר: פיצוי בשל אובדן כושר השתכרות, פיצוי בשל עזרת הזולת, פיצוי בשל הוצאות רפואיות ואביזרי שיקום וקיום (מעבר לממומן בסל הבריאות וע"י משרד הבריאות), פיצוי בגין התאמות דיור, פיצוי בגין צרכי ניידות, פיצוי בגין אפוטרופסות ועוד. מעבר לנזקים הממוניים הנ"ל, נהוג לפסוק פיצוי בגין הכאב והסבל, הצער ועגמת נפש שהסבה הפגיעה לניזוק, כמו גם עבור קיצור בתוחלת החיים שגרמה הפגיעה (ככל שנגרמה).
  • באופן גס ניתן לומר שמקרים של רשלנות בלידה שהסתיימו עם נזקים חמורים, עשויים לזכות בפיצויים של מיליוני שקלים, בעוד נזקים צמיתים פחות חמורים – יפוצו בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. כאמור, כל מקרה לגופו לפני נתוניו.

כמה מילים על רשלנות רפואית בלידה

  • החובה של צוות הלידה לפעול בצורה זהירה וסבירה איננה מוטלת בספק. זוהי חובת הזהירות המושגית הבסיסית. במידה שחובת הזהירות מופרת, בשל סטייה מרמת טיפול סבירה, דהיינו רשלנות רפואית (לקריאה על מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי – לחצ/י על קישור זה) ונגרם בשל כך נזק ליולדת ו/או לתינוק, אזי קיימת עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות בלידה (מכוח פקודת הנזיקין).
  • חשוב לציין שהרשלנות בלידה יכולה להיות של כל אחד מהצוות המעורב בלידה- בין אם של האחות בחדר המיון, של המיילדת, של הרופאה המתמחה או של הרופא הבכיר וכיו"ב.
  • במקרים אלו של תביעות רשלנות בלידה נהוג לתבוע את המעסיק של צוות הלידה החב בגין מעשיהם מכוח אחריות שילוחית ו/או אחריות מעסיק, קרי בית החולים ו/או בעליו.
  • את התביעה בשל הרשלנות בלידה יש לתמוך בחוות דעת של רופא מומחה אשר קבע כי הייתה במקרה הנידון בפניו סטייה מרמת הזהירות הסבירה והמקובלת במקרים כגון זה. למרבה הצער, בארצנו הקטנה רופאים מומחים מכירים בדרך כלל אחד את השני, והרבה פעמים שומרים לכן על קשר של שתיקה ולא מוכנים לסייע בכתיבת חוות דעת עבור נפגע רשלנות רפואית- גם כשברור להם שהייתה במקרה הנידון רשלנות חמורה. זאת ועוד, אך לאחרונה דווח על פרקטיקה חמורה של רופאים מומחים המגישים לבית המשפט חוות דעת שקריות, רק כדי לסייע למערכת הרפואית להפחית בתשלומים לתובעים נפגעי הרשלנות הרפואית [לקריאת הכתבה של רן רזניק על חוות דעת שקריות של רופאים המגנים על המוסדות הרפואיים בתביעות רשלנות רפואית  (כתבה מיום 13.6.19 בעיתון "ישראל היום") – לחצ/י על הקישור].
560,000 ש"ח פיצוי בשל קרעים בצוואר הרחם בלידת ואקום אגרסיבית >

לסיכום, מקרה מצער זה של הפרדות שליה שטופלה בצורה רשלנית, הסתיים עם נזק חמור לילד. נזק שילווה אותו (ואת בני משפחתו) לאורך כל ימי חייו. נזק זה יכול היה להימנע לו פעלו בבית החולים כנדרש במצב זה. מניסיוננו בתביעות אלו נעיד שלמרות הרשלנות הבוטה והברורה במקרה זה, בית החולים לבטח יתגונן בטענות שהמכנה המשותף שלהן יהיה שלא נפל כל פגם בטיפול שהעניק וכי נזקי התינוק אינם קשורים לטיפול שניתן על ידו. מאחר שתביעות כגון זו מובילות לתשלומי פיצויים גבוהים במיוחד, המוסד הנתבע וחברת הביטוח העומדת מאחוריו, יעשו ככל אשר לאל ידם על מנת לחמוק מתשלום. למרבה הצער יהיו רופאים מדופלמים שישתפו אתם פעולה, מתוך בצע כסף וכן סלידה מתביעות נגד רופאים ויגישו לבית המשפט חוות דעת שקריות, כמתואר לעיל בכתבה/חשיפה של רן רזניק בעיתון ישראל היום. לפעמים בשל עדויות שקר שכאלו תביעות מוצדקות נידחות. העוול לנפגע הנו עצום. הפגיעה היא כפולה- גם בטיפול הרשלני שקיבל התובע וגם באי צדק בהליך המשפטי.  משכך, אנו סבורים שקיימת חשיבות רבה להתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית שיש לו ניסיון מוכח בתחום. רק עורך דין הבקי בדיני הרשלנות הרפואית יוכל להשיג לך את הפיצוי המקסימלי בשל רשלנות רפואית בלידה.

איך לבחור נכון עורכי דין לרשלנות רפואית ?

לחצ/י כדי לדעת איך לבחור נכון עו"ד לרשלנות רפואית

למידע נוסף על היפרדות שלייה ורשלנות רפואית בלידה ר' גם:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp