עילת תביעה בשל הידבקות בזיהום בבית חולים

זיהומים בבתי חולים הם לעתים ברי מניעה ואינם גזירה משמיים. שמירה על כללי היגיינה מינימליים כגון שטיפת ידיים, שימוש בכפפות חד פעמיות, עיקור (סטרליזציה) של כלים ומכשור רפואי, וכן בידוד חולה נגוע, הכרחיים על מנת להימנע מזיהומים בבתי החולים. למרבה הצער אלפי בני אדם נפטרים מדי שנה בישראל לאחר הזדהמותם תוך כדי אשפוז בבית חולים. בעיקר חשופים להידבקות באחד מהחיידקים השוררים דרך קבע בבתי החולים, הם חולים תשושים (בעיקר זקנים וחולים בעלי מערכת חיסונית ירודה כגון חולים אונקולוגים), וילדים. הבעיה עם חיידקי בתי החולים , בתוך אלו – חיידק המרסה /סטפילוקוקס זהוב, חיידק האצינטובקטר וחיידק הקלבסיאלה- היא עמידותם החזקה כנגד אנטיביוטיקה, בין היתר בשל השימוש הנפוץ- יש יגידו נפוץ מדי- באנטיביוטיקה. משכך- נודעת חשיבות רבה למניעת הידבקות.

מניעת הידבקות בחיידק בית חולים- הכיצד? 

משרד הבריאות עושה מאמצים על מנת למגר תופעת הזיהומים הרבים השורצים בבתי חולים בישראל. בראש ובראשונה נודעת חשיבות לחינוך למניעה- בפרט לשמירה על כללי היגיינה כאמור לעיל ולהלן:

  • שטיפת ידיים- הצוות המטפל עלול לשמש כתחנת מעבר של חיידקים מחולה לחולה. משכך, יש להקפיד על שטיפת ידיים.
  • עיקור מכשור ואביזרים רפואיים- יש לבצע סטריליזציה מספקת למכשור ולאבזור רפואי, בתוך כך- כלי ניתוח וכו'.
  • שימוש בכפפות חד פעמיות.
  • מתן אנטיביוטיקה מניעתית במקרים המצריכים זאת- מתן אנטיביוטיקה מניעתית (פרופילקטית) מיועדת לכל אותם חולים המועדים לזיהום, כגון חולים לפני ניתוחים מסוימים. אי מתן אנטיביוטיקה מניעתית במקרה המחייב זאת, עלולה להוות רשלנות רפואית.
  • בידוד חולים מזוהמים- יש לדאוג לבודד החולה המזוהם מיתר המאושפזים. מצוקת מיטות האשפוז בבתי החולים בישראל מקשה על הדבר.
  • ערנות של הצוות המטפל לחולה מזוהם- על מנת שניתן יהיה לבודד חולה, לא כל שכן לטפל בו- נדרשת ערנות של הצוות המטפל לסימני זיהום המופיע אצל חולה.

הרשימה לעיל אינה רשימה ממצה.

הידבקות בחיידק בית חולים- רשלנות רפואית ?

חשוב להדגיש כי לא כל מקרה של הידבקות של חולה מאושפז באחד מחיידקי בתי החולים מהווה רשלנות רפואית. לא קל להוכיח כי ניתן היה למנוע הדבקה (למשל להוכיח כי מי מהצוות שטיפול בחולה לא שטף ידיים לפני שניגש לחולה וכי בשל כך החולה הזדהם). לפיכך, במרבית המקרים של זיהומים נרכשים בבתי חולים, ההתמקדות היא באפשרות שהייתה לזיהוי הזיהום בשלב מוקדם יותר ולטפל בזיהום מוקדם יותר, על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים לחולה הסובל מזיהום שלא מזוהה וממילא לא מטופל במועד.

מעקב לקוי אחר חולה מזוהם עלול להוות רשלנות רפואית

אך גם לאחר שהזיהום נוצר בגופו של המטופל, חשיבות מכרעת ישנה למהירות שבה הצוות הרפואי מאבחן את הזיהום ומטפל בו בהתאם על מנת למנוע נזק שעלול להיות קטסטרופלי. ישנם תסמינים וסימנים לזיהום שצריכים להיות ידועים לכל רופא ורופא בבית החולים, כגון חום, מדדים מסוימים, בדיקות דם מסוימות וכו'. אם האבחון מתבצע באיחור ועקב כך לא ניתן הטיפול התרופתי המתאים בזמן, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למטופל, עד כדי מוות.

אם הכתובת הייתה על הקיר, ואף על פי כן לא ניתן הטיפול הדרוש, ולא אובחן הזיהום בזמן המתאים, וכתוצאה מכך, נגרם למטופל נזק- ניתן יהיה לבסס תביעה בשל רשלנות רפואית שתפצה בגין הנזקים שנגרמו.

המלצתנו היא בכל מקרה של אשפוז שהסתיים עם זיהום של המטופל שגרם לו לנזק- מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד הבקי בדיני הרשלנות הרפואית, על מנת לבחון האפשרות להגיש תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון זיהום.

למידע נוסף ראה גם:

"נלחמים בזיהומים בבתי החולים"- באתר משרד הבריאות.

מאמר של עו"ד אביחי דר באתר אינפומד בנושא זיהומים בבתי חולים.

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
whatsapp
whatsapp
דילוג לתוכן