בקצרה - חוות דעת רופא מומחה לתביעת רשלנות
- חובה חוקית: לא ניתן להגיש תביעת נזיקין ללא חוות דעת רפואית לבית משפט מטעם רופא מומחה.
- הגדרת המומחה: רופא בעל רישיון מומחה בתחומו מטעם משרד הבריאות.
- אתגר "קשר השתיקה": הקושי המובנה לאתר רופא שיעיד נגד עמיתיו למקצוע, לעיתים מחייב פנייה למומחים מחו"ל.
- עלויות והחזר: מחיר חוות דעת רפואית נע לרוב בין 10,000 ל-25,000 ש"ח (תלוי מומחיות), ועלות זו מוחזרת במלואה במקרה של הצלחה בתיק.
מהי חוות דעת רפואית לבית משפט ולמה אי אפשר בלעדיה?
חוות דעת של רופא מומחה היא מסמך משפטי-רפואי שבו המומחה בוחן את הטיפול שניתן ומסביר היכן נפל פגם. זו הראיה שעליה נשענת תביעת הרשלנות הרפואית כולה: היא מוכיחה עילת תביעה וקושרת בין הטיפול הלקוי לנזק שנגרם.
על פי פרק י"ד לתקנות סדר הדין האזרחי, מי שטוען טענות בעניין שברפואה חייב לבסס אותן בחוות דעת רפואית משפטית של רופא עם רישיון מומחה בתחומו. בלי חוות דעת שנערכה כדין, בית המשפט לא ידון בטענותיך כלל.
תחומי המומחיות הנדרשים לעריכת חוות דעת רפואית
חוות הדעת צריכה להיערך על ידי רופא מומחה בתחום שבו אירעה הרשלנות. כך למשל, הוכחת רשלנות של גינקולוג מחייבת חוות דעת ממומחה במיילדות וגינקולוגיה. משרדנו מגייס באופן תדיר חוות דעת רפואיות במגוון תחומים לביסוס תביעות, בין היתר:
- חוות דעת רפואית אונקולוגיה: למקרי איחור באבחון סרטן.
- חוות דעת רפואית משפטית אורטופד: לרשלנות בניתוחים או טיפולים אורתופדיים.
- מומחיות ספציפית נוספת: אנו נעזרים במומחים לצורך חוות דעת רפואית של קרדיולוג, נוירולוג, ראומטולוג, המטולוג, רופא משפחה, ואף רשלנות רפואית של רופא עור, רפואת ילדים או כירורגיה פלסטית.
מבנה חוות דעת משפטית ברשלנות רפואית
כדי שתתקבל כראיה ותקבל משקל ראייתי בבית המשפט, חוות הדעת צריכה להיערך במבנה מוגדר:
- פרטי המומחה: פירוט ניסיונו, הכשרתו ותחום מומחיותו.
- תיאור עובדתי: סקירה כרונולוגית של הטיפול שניתן.
- מסד נתונים: רשימת המסמכים, הבדיקות והספרות הרפואית עליהם נשען המומחה.
- דיון ומסקנות: הסבר רפואי מנומק מדוע הטיפול חרג מסטנדרט "הרופא הסביר".
- הצהרה משפטית: חתימת הרופא כי ידוע לו שחוות הדעת מוגשת לבית המשפט ודינה כעדות בשבועה.
קשר השתיקה: הקושי בגיוס מומחה רפואי
אחת הבעיות הקשות בניצבות בפני נפגעי רשלנות רפואית היא איתור רופא מומחה שיסכים לקבוע כי עמיתו התרשל. תופעה זו נובעת ממספר חסמים:
- קולגיאליות: הרופא הנתבע הוא לרוב עמית לאיגוד מקצועי או חבר לספסל הלימודים.
- חשש מגופים חזקים: פחד שלקיחת חלק בתביעה מול מוסד רפואי יוקרתי תפגע בקריירה של המומחה הכותב.
- מגבלות תקנון שירות המדינה (התקשיר): רופאים המועסקים בבתי חולים ממשלתיים מנועים חוקית מלכתוב חוות דעת בתביעות נגד המדינה.
אף שאנו עובדים עם בכירי המומחים בישראל, במדינה קטנה שבה "כולם מכירים את כולם", קשר השתיקה מהווה לעיתים חסם בלתי עביר. במקרים אלו, במקום להישען על חוות דעת של מומחה מתל אביב, משרדנו מגייס מומחים רפואיים מובילים מחו"ל – פרקטיקה שיישמנו בהצלחה רבה כדי להבטיח את זכויות לקוחותינו לעקוף את הממסד המקומי.
מומחה מטעם בית המשפט בשאלת הרשלנות הרפואית
לבית המשפט סמכות למנות מומחה רפואי ניטרלי מטעמו. מומחה זה נחשב ל"זרועו הארוכה" של בית המשפט, וסטייה מקביעותיו היא נדירה. עם זאת, מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית טומן בחובו סיכונים משמעותיים לתובע:
- נטייה להגן על המערכת: רופאים נוטים באופן טבעי להגן על עמיתיהם, ולכן יש חשש להטיה סמויה לטובת הממסד הרפואי הנתבע. עו"ד אביחי דר עוסק בכך בספרו "רשלנות רפואית".
- "הייעוץ הכפול": תחקירים עיתונאיים חשפו מקרים שבהם מומחים הגישו לבית המשפט חוות דעת השוללת רשלנות, ומאחורי הקלעים יעצו להגנה והודו שהייתה רשלנות.
- ביקורת ועדות ציבוריות: דו"ח הוועדה לבדיקת האחריות בטיפול רפואי (1999) קבע כי הפקדת ההכרעה בידי מומחה מטעם בית המשפט חשופה להטיית אסכולות, דעות מוקדמות והגנה על עמיתים – מצב שעלול להוביל לעיוות דין קשה עבור התובע.
כמה עולה חוות דעת רפואית משפטית ומהן אפשרויות המימון?
שאלת המחיר היא מהנפוצות ביותר בקרב נפגעים השוקלים תביעה. חשוב לעשות סדר בעלויות:
| נושא | פירוט והסבר |
| עלות ממוצעת לחוות דעת | נעה לרוב בין 10,000 ל-25,000 ש"ח. המחיר משתנה בהתאם למוניטין של המומחה הרפואי ולתחום הרפואי. |
| מספר חוות הדעת הנדרשות | בתיקים מסוימים (למשל שיתוק מוחין מלידה), ייתכן שתידרש יותר מחוות דעת אחת. |
| החזר הוצאות בסיום ההליך | במידה שהתביעה מסתיימת בזכייה או בפשרה, עלות חוות הדעת מוחזרת כחלק מהוצאות המשפט. |
| מימון חיצוני (מימון ביניים) | קיימות חברות מימון חיצוניות המספקות הלוואות לכיסוי העלות. ההחזר מתבצע רק בסיום ההליך ובמידה שזוכים. |
