פגיעה ביד בשל רשלנות בלידה

עורכי דין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי ניתן לתבוע פיצוי בשל פגיעה ביד בשל רשלנות בלידה, מצב הנקרא ברפואה "שיתוק על שם ארב". עד מתי ניתן לתבוע במקרים אלו ומתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין בשל חשד לרשלנות בלידה שגרמה לפגיעה ביד של הילוד

אחד הסיבוכים שעלול להופיע אצל היילוד בלידה הוא פגיעה ביד והופעת שיתוק על שם ארב (Erb–duchenne Palsy). משיכה כוחנית של הראש, היד או הזרוע של העובר במהלך הלידה, עלולה לפגוע במקלעת העצבים היוצאים מעמוד השדרה הצווארי, ועוברים דרך הצוואר ובית השחי ומסתיימים בזרוע (מקלעת העצבים הברכיאלית). המשיכה הכוחנית של הילוד, עלולה למתוח או אף לנתק עצבים אלו. ככל שהמשיכה של הילוד במהלך הלידה אגרסיבית יותר, כך ייפגעו יותר עצבים והפגיעה ביד תהיה קשה יותר.

אחד המצבים הגורמים לקושי בחילוץ הילוד במהלך הלידה נקרא מצב של פרע כתפיים (shoulder dystocia). במצב זה נוצר קושי לחלץ הילוד לאחר שהראש כבר יצא, בשל "כליאה" של כתפי הילוד במעבר הלידה. לפי פרסום באתר ויקירפואה (ערך פרע כתפיים עורך ד"ר מאור ממן), כ-25% מהילודים שחוו פרע כתפיים בלידתם נפגעים, שני שליש מתוכם יסבלו מפגיעה ביד על רקע שיתוק ארב.

לכן, בראש ובראשונה יש להימנע ממצב של פרע כתפיים ככל שניתן. גורמי סיכון להופעת כליאת כתפיים של העובר הם בין היתר צפי ללידת עובר גדול, לידה מכשירנית באמצעות ואקום, הפעלת לחץ פונדאלי על בטן היולדת (תמרוני קריסטלר), מבנה אגן של היולדת, הריון מרובה עוברים ואירוע של כליאת כתפיים בלידה בעבר.

אם בכל זאת נגרם פרע כתפיים בלידה, ישנם תימרונים (maneuvers) שנועדו לאפשר לטפל בפרע כתפיים מבלי להזיק לילוד. לפעמים מפעיל הצוות הרפואי כוח רב מדי במהלך התמרונים,  ויוצר לחץ חזק מדי על כתפיו ועל חוליות עמוד השדרה הצווארי של היילוד (בד"כ חוליות C5-C6). פעולה שכזו עלולה לגרום להופעת פגיעה ביד של הילוד ושיתוק ע"ש ארב.

להלן מספר מקרים המחשידים ברשלנות בלידה שגרמה לפגיעה ביד של הילוד והופעת שיתוק על שם ארב:

• הימנעות מניתוח קיסרי על אף הערכת משקל גבוהה של העובר. עובר גדול מגדיל משמעותית הסיכוי להופעת פרע כתפיים. גם הימנעות ממעבר מלידה רגילה לניתוח קיסרי, במצב בו הלידה לא מתקדמת, עשויה להוביל לכליאת כתפיים.
• התעלמות מרקע של יולדת, שעברה לידת עובר גדול או אירוע כליאת כתפיים בלידה בעבר.
• התעלמות מנתוני היולדת המצריכים ביצוע ניתוח קיסרי כדי להימנע מפרע כתפיים, למשל בשל מבנה האגן של היולדת.
• לידת ואקום (לידה מכשירנית) מעלה משמעותית הסיכון לפרע כתפיים. ביצוע לידת ואקום כשלא התמלאו התנאים ללידת ואקום ו/או ביצוע הוואקום בטכניקה לא נכונה עלולים להוביל לפרע כתפיים.
• הפעלת לחץ על בטן היולדת במהלך הלידה, במטרה לחלץ היילוד (תמרוני קריסטלר / Kristeller maneuvers), אינה מוכרת כטכניקת לידה רשמית ומעלה הסיכון משמעותית להופעת כליאת כתפיים ושיתוק ע"ש ארב.
• אי ביצוע הפעולות הנדרשות לצורך חילוץ ילוד במצב של כליאת כתפיים או ביצוען במיומנות ירודה.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

במקרים של יילוד הסובל משיתוק על שם ארב בשל לידה כושלת, ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25 (7 שנים מהגיעו לגיל 18), אחרת התביעה מתיישנת ולא ניתן יהיה לקבל פיצויים.

יחד עם זאת, מומלץ לא לחכות "לדקה התשעים" ולפנות לייעוץ משפטי בהזדמנות הראשונה. מלבד הקושי הראייתי שעלול להיווצר בשל הגשת תביעה שנים ארוכות לאחר האירוע, בתי המשפט עלולים לחייב את התובע ברף ראייה גבוה יותר, בשל שיהוי בהגשת תביעתו.

הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית בלידה שגרמה לשיתוק על שם ארב, תלויים בגובה הנזק שהפגיעה גרמה ליילוד. חשוב לשים לב, ישנן דרגות שונות של שיתוק על שם ארב, כאשר לפעמים מדובר בנזק החולף עד הגיעו של היילוד לגיל שנתיים. יחד עם זאת, לפעמים מדובר בנזק לכל החיים, הפוגע בתפקוד היד לכל החיים. מקרים אלו מצדיקים בירור משפטי על מנת לבחון אפשרות לתבוע פיצויים על פגיעה ביד בשל רשלנות רפואית בלידה.

באופן גס וכללי ניתן לומר שתביעות במקרים של פגיעה ביד מלידה, על רקע שיתוק ארב כתוצאה מרשלנות בלידה, מסתיימות בפיצויים בטווח שבין 500,000 ש"ח ל-2,000,000 ש"ח – תלוי במקרה ותלוי בגובה הנזק שנגרם ליד.

המלצתנו היא שבכל מקרה בו נולד תינוק עם פגיעה ביד על רקע שיתוק על שם ארב מלידה, יש לפנות לייעוץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה.