החוק בישראל אוסר על עורך דין להציג עצמו כמומחה לרשלנות רפואית, מכיוון שאין מומחיות פורמאלית כזו. לפי הדין הישראלי, לא קיימת אפשרות לעורך דין לקבל רישיון מומחה בתחום דיני הרשלנות הרפואית וגם לא בכל תחום משפטי אחר. יתרה מזאת, כללי לשכת עורכי הדין אינם מתירים לעורך דין להציג עצמו כמומחה בתחום משפטי כלשהו.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על הבעייתיות הנובעת מהיעדר מומחיות פורמאלית של עורכי דין ברשלנות הרפואית ועל הדרכים הקיימות על אף זאת למצוא עורך דין בעל ההתמחות המתאימה.
בשונה למשל מעולם הרפואה בו ניתן לקבל תואר מומחה בתחום רפואי מוגדר, כמו כירורגיה, רפואת פנימית או רדיולוגיה ואף תתי התמחות כמו כירורגית כף יד או רדיולוגיה פולשנית, בעריכת דין בישראל אין אפשרות לקבל תואר מומחה בתחום משפטי מסוים, כמו משפט פלילי, דיני משפחה, או משפט אזרחי וגם לא בתתי התמחות כמו רשלנות רפואית או קניין רוחני.
היעדר מסלול ייעודי המאפשר לקבל תואר מומחה בתחום משפטי מסוים – לענייננו, מומחה בתחום הרשלנות הרפואית – יוצר מספר בעיות כדלקמן*:
*מדובר ברשימה חלקית בלבד.
על אף היעדר אפשרות לקבל תואר עורך דין מומחה לרשלנות הרפואית, ישנם מספר סממנים אשר מלמדים על היות עורך הדין מספיק מנוסה כדי לייצג לקוח בתביעת רשלנות רפואית במומחיות ובמקצועיות מרביים*:
*מדובר ברשימה כללית וחלקית בלבד. ותק במקצוע, תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו, המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין ועוד פרטים כמפורט בס' 3(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001 הם בלבד ניתנים לפרסום על ידי עורך הדין.
בישראל לא קיימת אפשרות לקבל תואר עורך דין מומחה ברשלנות רפואית או בכל תחום משפטי אחר.
מסלול הכשרה של מומחים בתחומי משפט ספציפיים, יכול היה לתרום הן בהגברת מיומנות עורכי הדין והן בשקיפות כלפי הציבור והיעדר הטעיה.
היעדר מסלול הכשרה בתחום משפטי ספציפי פוגע בסופו של יום בטיב השירות שנותנים עורכי הדין לציבור הרחב.
בינתיים, ישנם מספר סממנים שיכולים ללמד על התמחות של עורך דין בתחום המשפט הרלבנטי כמו רשלנות רפואית, ביניהם: תחום עיסוק יחיד או מרכזי, ותק וניסיון בתחום וכן ביקורות שפורסמו בכלי ביקורת מהימנים ופרסומים ברשתות החברתיות ובאמצעי המדיה השונים.
