רשלנות רפואית | שאלות נפוצות

שאלות נפוצות ברשלנות רפואית

אנחנו יודעים שיש לך שאלות בנוגע לרשלנות רפואית. לכן קיבצנו את השאלות הנפוצות ביותר מביניהן והשבנו בצורה מפורטת.

תסמונת אשרמן יכולה להיגרם עקב רשלנות רפואית בלידה. מקרים שכיחים שעשויים להוביל לתסמונת אשרמן לאחר לידה הינם: השארת חלק משליה ברחם לאחר הלידה, ביצוע גרידה בצורה לא נכונה, זיהום תוך רחמי ועוד. במידה שהינך סובלת מתסמונת אשרמן פני לייעוץ על מנת שניבחן האם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית.

ככל בדיקה או טיפול רפואי, גם בדיקה גסטרואנטרולוגית יכולה, במקרה של דרך ביצוע לא סבירה, להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית. יש לפנות לעו"ד הבקי בתחום, שיעבור על החומר הרפואי וישתף בהתייעצות מומחה מהתחום המתאים.

בירור השאלה דורש התייעצות עם מומחה מתאים לניתוחי בקע (הרניה), שיצביע על הקשר, במידה שקיים, בין ההתנהלות בניתוח ובין האימפוטנציה שנגרמה. יש לבחון גם האם טרם הניתוח הוזהר המנותח מפני האפשרות של סיבוך בניתוח שיגרום לאימפוטנציה (אין-אונות).

עקרונית אפשר לתבוע על רשלנות רפואית במידה שנולד פג עם נזק מוחי (שיתוק מוחין), אבל מובן שיש לבחון כל מקרה לגופו. ברור שלא כל לידת פג עם נזק מוחי מהווה רשלנות רפואית בהריון או בלידה. נהפוך הוא- במרבית המקרים מדובר בנזק בלתי נמנע.
במקרים אלו, השאלה העיקרית היא האם צריכים היו לצפות את הלידה המוקדמת והאם נעשו מאמצים סבירים על מנת להאריך משך ההריון (ועל ידי כך להביא לבשלותו של העובר).
כמו כן, במידה שמדובר במצב בו התפתחה כבר לידה מוקדמת, יש לבחון האם אכן נקטו בפעולות המתחייבות, כגון מתן טיפול לצורך עיכוב תהליך הלידה, במקביל למתן טיפול בסטרואידים לאמא על מנת להבשיל ריאות העובר.
במקרים רבים נולדים פגים עם נזק מוחי אופייני מסוג PVL (נזק לחומר הלבן של המוח) הגורם לשיתוק מוחין, כאשר בחינה של המקרה מגלה כי מדובר ברשלנות רפואית וכי טיפול נבון וסביר היה מונע הנזק הקשה הזה שמלווה היילוד לאורך כל ימי חייו.

פגיעה במעי במהלך בדיקת קולונוסקופיה הינו סיבוך מוכר ולאו דווקא מהווה רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם פגיעה במעי בבדיקת קולונוסקופיה- חירור המעי (פרפורציה של המעי), עשויה להיחשב רשלנות רפואית- להלן מספר דוגמאות למקרים של פגיעה במעי בבדיקת קולונוסקופיה העשויה להוות רשלנות רפואית בבדיקה:
-מקרה בו הבדיקה לא בוצעה לפי הפרקטיקה המקובלת.
-מקרה בו הבדיקה בוצעה שלא לצורך.
-מקרה בו במהלך הבדיקה נתקל הבודק בקשיים ו/או תנגודת פנימית, אך המשיך בביצוע הבדיקה והפעיל כוח מיותר.
-מקרה בו במהלך הבדיקה נגרם חירור של המעי שלא אובחן בזמן וכתוצאה מכך נגרמו לחולה סיבוכים שונים.
-מקרה בו מדובר במוסד רפואי בו שיעור המקרים של חירור המעי במהלך בדיקת קולונוסקופיה הינו גבוה בצורה קיצונית מהמקובל.
הרשימה הנ";ל אינה ממצה, ומומלץ במידה שנפגעת במהלך בדיקת קולונוסקופיה לפנות אלינו ולברר המקרה לגופו.

הפיצוי על רשלנות רפואית בלידה תלוי בנסיבות המקרה ובהיקף הנזק עימו נשאר היילוד כתוצאה מהרשלנות. בין היתר, מתחשבים בנכות עימה נותר התינוק, בהשלכות העתידיות על אובדן השתכרותו, הוצאות רפואיות ועוד.

הרפואה איננה מדע מדויק. פועל יוצא מכך הוא שגם רופא סביר עשוי לטעות באבחנות הרפואיות אותן הוא קובע. קו הגבול בין טעות לגיטימית באבחנה רפואית לרשלנות רפואית אסורה הינו דק. לא כל טעות באבחנה רפואית מהווה רשלנות רפואית. השאלה האם טעות באבחנה רפואית מהווה רשלנות רפואית או לא היא שאלה של סבירות, דהיינו יש לבחון האם הטעות היתה סבירה או לא. לדוגמה: רופא יכול לטעות ולחשוב כי כאבי חזה עליהם התלונן המטופל בפניו הינם ממקור שרירי או קיבתי, בעוד שבסופו של דבר מסתבר כי מקור הכאבים היה לבבי, והם היו למעשה סימן להתקף לב שהתפתח בתוך שעות או ימים. באופן דומה, יכול ורופא ייחס תלונות המטופל על כאבי בטן ל"קלקול קיבה", בעוד שבהמשך יסתבר כי דובר על טעות באגילוי דלקת של האפנדציט. התשובה לשאלה האם טעותו של הרופא בקביעת האבחנה הרפואית היתה סבירה או לא, תלויה בדרך התנהלותו של הרופא: יש לבחון למשל, האם לפני שהגיע הרופא לאבחנה המוטעית נקט הוא בפעולות מתאימות על מנת לשלול גורמים אפשריים אחרים למקור תלונותיו של המטופל? האם הפנה הוא את המטופל לבדיקות המתאימות? האם ביקש הוא להתייעץ עם הרופאים המומחים המתאימים בנדון וכו'.
לפיכך, במידה שנפלה טעות באבחנה רפואית והדבר גרם למטופל נזק, מומלץ לבחון באמצעות עו";ד הבקי בדיני הרשלנות הרפואית האם טעותו של הרופא היתה סבירה ולגיטימית או רשלנית ואסורה.

חתך בכף היד יכול להיות חתך שטחי ויכול להיות חתך עמוק יותר, שגורר פגיעה באחד מעצבי כף היד. אם האיחור באבחון נבע מרשלנות רפואית ואי חקירת מהות הפציעה כראוי על ידי הרופא שבדק את החתך, אזי תהיה עילת תביעה ברשלנות רפואית.

סכומי הפיצוי משתנים ממקרה למקרה ותלויים בנסיבותיו האינדיבידואליות של הניזוק. במקרה של רשלנות בניתוח פלסטי באף, הפיצוי ייגזר ממהות הנזק האסתטי שנותר לאף, עד כמה מראה האף נותר מכוער וכד', מהן ההשלכות הנפשיות על המטופל, האם הדבר גורם גם לפגיעה בתפקודו ביום יום ובעבודה ועוד.

ישנם מקרים בהם שיתוק ע"ש ארב נגרם עקב שיקול דעת מוטעה של רופאי מחלקת היולדות. בין היתר במקרים בהם עקב משקל היילוד היה צורך לבחור מראש בניתוח קיסרי או לעבור מלידה רגילה לניתוח.
יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לבחון האם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית בלידה.

השארת חלק משלייה ברחם לאחר לידה עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בלידה. הדבר עשוי להוביל לזיהום ולסכן את חיי היולדת ואת שלמות גופה, בעיקר לסכן את בריאות הרחם ולפגוע בתפקודו (למשל עקב הידבקויות תוך רחמיות כמו שקורה במקרים של תסמונת אשרמן).

תוכן אקורדיוןכמו בכל תחומי הרפואה האחרים, גם כאן השאלה האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בביצוע ניתוח עיניים, תלויה באופן התנהלותו של הרופא- האם הרופא התנהל בצורה סבירה כך שמדובר בנזק בלתי נמנע או שמא סטה הרופא מכללי ההתנהלות המקובלים ופעל בחוסר סבירות.
מקרים שכיחים של רשלנות רפואית בניתוח עיניים הם: רשלנות רפואית בניתוח קטרקט (ירוד), רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים, רשלנות רפואית באבחון היפרדות רישתית ובטיפול בהיפרדות בלייזר/ניתוח וכו'.
יש לבחון כל מקרה לגופו ולהעריך הסיכויים בהתאם.

התשובה לשאלה זו מורכבת ותלויה בנסיבות המקרה. כעיקרון, ניתן לתבוע עד 7 שנים ממועד ביצוע הרשלנות בניתוח, אלא אם כן הנזק התגלה רק בשלב מאוחר יותר.

ניתוח שלאחר המוות מחייב, כמובן, על פי חוק, את קבלת הסכמת משפחת הנפטר. במקרים בעבר שבהם בוצעה נתיחה או נטילת איברים מגופת הנפטר ללא הסכמת המשפחה, נפסקו למשפחה פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, עבור עוגמת הנפש והפגיעה בכבוד הנפטר.

במקרה של מוות בניתוח שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, יורשי המנוח יכולים לתבוע את בית החולים בשמו של המנוח, ולקבל פיצוי בגין הרשלנות הרפואית.