• רשלנות רפואית באבחון תיקבע אם מוכח כי בשל סטייה מרמת הזהירות הנדרשת של הגורמים המטפלים בחולה, לא אובחנה מחלה או מצב רפואי, ובשל כך נגרם נזק למטופל. לדוגמה- מקרה בו חולה מתלונן בפני רופא על בעיה מסוימת העלולה ללמד על תחלואה, אך הרופא לא מבצע הבירור הרפואי הנדרש, ובשל כך לא זוכה המטופל לטיפול וסובל עקב כך נזק.

  • הרפואה איננה מדע מדויק. היא מצריכה ידע והפעלת שיקול דעת ולפעמים גם מיומנות טכנית גבוהה. טעויות הן חלק בלתי נמנע מהטיפול הרפואי. לא כל טעות באבחנה רפואית מהווה רשלנות רפואית. קו הגבול בין טעות לגיטימית באבחון הרפואי, לרשלנות רפואית אסורה, הוא דק. השאלה האם טעות באבחנה רפואית, נחשבת רשלנות רפואית או לא, נבחנת בקנה מידה של סבירות. בוחנים האם הטעות היתה סבירה או לא. במילים אחרות, בית המשפט בוחן האם מדובר בטעות בלתי נמנעת – כזו שהייתה מתרחשת גם אם היו פועלים במקרה המסוים לפי ההנחיות והכללים המקובלים או במקרה בו הטעות היא תוצאה של סטייה מהכללים. לדוגמה: רופא יכול לטעות ולחשוב כי כאבי חזה עליהם התלונן המטופל בפניו הם בשל כאב שרירים או צרבת, בעוד שבסופו של דבר מסתבר שמקור הכאבים היה הלב והם היו למעשה סימן להתקף לב שהתפתח בתוך שעות או ימים לאחר מכן. התשובה לשאלה האם טעותו של הרופא בקביעת האבחנה הרפואית היתה סבירה או לא, תלויה בדרך התנהלותו של הרופא: יש לבחון למשל, האם לפני שהגיע הרופא לאבחנה המוטעית נקט הוא בפעולות מתאימות על מנת לשלול גורמים אפשריים אחרים למקור תלונותיו של המטופל כמו הלב? האם הוא הפנה את המטופל לבדיקות המתאימות? האם ביקש להתייעץ עם רופאים אחרים כמו למשל קרדיולוג, האם חקר ובירר את הרקע הרפואי של המטופל ושלל גורמי סיכון למחלת לב וכו'. סטייה מהנדרש עשויה להיחשב מבחינה משפטית לטעות בלתי סבירה וככזו התנהגות רשלנית המזכה בפיצויים כספיים.

  • על פי רוב, השלב בו אובחנה מחלת הסרטן ישפיע הן על היקף הטיפולים הנדרשים והן על סיכויי ההחלמה ותוחלת החיים הצפויה למטופל. גילוי מוקדם בדרך כלל מציל חיים, גילוי מאוחר עלול לעלות בחיי אדם.

    גילוי מאוחר של סרטן עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית, אך הדבר תלוי בגורמים רבים, כגון בסוג הגידול, בזמן שחלף בין המועד שבו ניתן היה לגלות הגידול ועד שנתגלה בפועל, בשאלה האם האיחור גרם נזק למטופל וכמובן בשאלה האם צריך וניתן היה לגלות הגידול בשלב מוקדם יותר.

  • רופא המשפחה הוא בדרך כלל הרופא הראשון אליו פונה המטופל ומציג תלונותיו. חובתו של רופא המשפחה לחתור לאבחנה הנכונה אינה מוטלת בספק. בתי המשפט קבעו לא אחת שרופא שלא נוקט באמצעים הנדרשים כדי להגיע לאבחנה הנכונה, פועל בצורה בלתי סבירה ועלול להיחשב לרשלן. בחלק מהמקרים מצריכות תלונות החולה בירור על ידי רופא מומחה. על רופא המשפחה להפנות במקרים אלו את המטופל להיבדק על ידי רופא בעל המומחיות המתאימה. במידה שהמטופל לא מופנה לרופא המומחה המתאים או לבדיקה הנחוצה ובשל כך נגרם לו נזק רפואי, יכולה להיות לו זכות לפיצויים בשל רשלנות רפואית.

  • כעיקרון קיימת חובת מעקב אחר תוצאות של בדיקות שרופא ביקש את ביצוען. ככל שמדובר בבדיקה בעלת חשיבות רבה יותר, מבחינת המשמעות שלה על בריאות החולה, כך גדלה חובת המעקב אחר תוצאותיה על ידי הרופא המפנה. הדבר נכון גם לגבי בדיקת סיטי וגם לגבי בדיקות אחרות, כגון: בדיקות היסטולוגיות (ביופסיה שנשלחה לבירור פתולוגי), בדיקות דם וכו'.

  • תלוי בנסיבות המקרה. התקף לב נחשב כמצב חירום רפואי עקב סכנה מיידית לנכות קשה ואף למוות. לכן, על הרופאים לנקוט במשנה זהירות ולתת את מלוא תשומת הלב לתלונות של חולה העשויות לרמז על התפתחות של התקף לב, כגון: תלונות על לחץ בחזה. במידה שהחולה הציג בפני הרופא תלונה העשויה לרמז על התפתחות של התקף לב, על הרופא לבצע את כל הבדיקות הנחוצות על מנת להגיע לאבחנה הנכונה, בין היתר באמצעות ביצוע אק"ג דחוף, בדיקות דם מסוימות, צנתור ועוד. במקרים בהם הרופא איננו מבצע הפעולות הנחוצות והחולה עובר התקף לב, עשויה להיות לנפגע עילת תביעה ברשלנות רפואית עקב איחור באבחון ובטיפול בהתקף לב.

  • ישנם לא מעט מקרים, בהם גורמי הרפואה מתרשלים באבחון בזמן של דלקת התוספתן (אפנדיציטיס) וכתוצאה מכך, נקרע ("מתפוצץ") התוספתן בבטן ומופיע זיהום מסכן חיים. ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית, במידה שיימצא כי ניתן היה לאבחן מבעוד מועד את הדלקת לפני שהתוספתן התחורר, וכי בגלל האבחון המאוחר נגרם למטופל נזק בלתי הפיך. דוגמה שכיחה היא איחור אבחון הדלקת, שמונע אפשרות לנתח בגישה סגורה (באמצעות לפרוסקופ) ומצריך פתיחת בטן הכרוכה בצלקת ארוכה והידבקויות תוך בטניות קשות יותר.

  • איחור בטיפול במקרה של אירוע מוחי עשוי להוות רשלנות רפואית. בדומה לאירוע של התקף לב, גם במקרה של אירוע מוחי ישנה חשיבות רבה לאבחנה ולטיפול מהירים. קיימים כיום אמצעים המאפשרים מזעור משמעותי ואף מניעה של כל נזק נלווה, במידה שמאבחנים את האירוע המוחי ומטפלים במטופל בתוך שעות בודדות, באמצעות תרופות מתאימות ו/או על ידי התערבות כגון צנטור מוח וכו'.

  • יש לבחון כל מקרה לגופו. לא כל איחור באבחון של גידול בעמוד השדרה מהווה רשלנות רפואית באבחון. יחד עם זאת, במידה שיימצא כי לא הייתה התייחסות מתאימה לתלונות החולה, למשל לא נעשו הבדיקות הקליניות הנחוצות בהתאם לתלונות שהציג החולה, ולפיכך אבחון הגידול בעמוד השדרה התאחר והדבר תרם לנזקיו של החולה, אזי יכולה להיות לנפגע עילת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון של גידול בעמוד השדרה.
    לגורם הזמן יש חשיבות רבה באבחון של גידולים בעמוד השדרה, שכן מקובל וידוע שכריתתו של גידול ספינלי שפיר טרם גרימתו של נזק נוירולוגי בלתי הפיך, עשויה להביא לריפויו המלא של החולה.

  • לא כל איחור באבחון סרטן שד נחשב לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, לא אחת נתקלנו במקרים בהם בשל פענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה, לא כל שכן החמצה של גוש בבדיקת השד, אובחנה המחלה באיחור.

    אבחון מוקדם של סרטן שד מציל חיים. לפיכך, ישנה חשיבות מכרעת לאבחן המחלה כמה שיותר מוקדם, בשלב (STAGE) ראשוני. השלב בה אובחנה המחלה ישפיע הן על היקף הטיפולים הנדרשים והן על תוחלת החיים הצפויה ואיכותם.

    באופן כללי, אם על סמך מכלול הראיות שהוצגו בתביעה, מסתבר שניתן וצריך היה לגלות את הסרטן בשלב מוקדם יותר משהתגלה ושאבחון מוקדם יותר היה משפר סיכויי ההחלמה של המטופלת (כמו גם היקף הטיפולים הצפויים), קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן.

  • חתך יכול להיות שטחי ויכול להיות חתך עמוק יותר, עם פגיעה בגידים ו/או בעצבים המצויים במקום. אם האיחור באבחון נגרם בשל רשלנות ובשל כך נמנעה אפשרות לתקן הפגיעה, יכולה להיות לנפגע עילה לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון. לדוגמה: מטופל עם חתך בכף היד, שעובר תפירה של העור מבלי לוודא קודם שאין חתך של גיד או עצב המצריך טיפול. אם מוכח בתביעה שחתך שכזה מחייב לשלול פגיעה לפני התפירה, יוכל המטופל לתבוע פיצויים כספיים בעילה של רשלנות באבחון.

  • יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו: אם אי אבחונה של דלקת ריאות נבע כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה של הרופא הבודק, וכתוצאה מהיעדר האבחון נגרם לחולה נזק לצמיתות- אזי ניתן יהיה להגיש תביעה ברשלנות רפואית.

  • התשובה לשאלה תלויה בנסיבות המקרה. בעיקרון, מיאליטיס היא מחלה דלקתית של חוט השדרה המתאפיינת בגלים. קיימים כיום טיפולים המסוגלים לעצור המחלה ולמנוע הופעת גלים נוספים וחמורים בטרם נגרם נזק בלתי הפיך. לכן, אם מדובר במקרה בו ניתן היה לאבחן דלקת של חוט השדרה, אך האבחון התאחר והחולה חווה בין לבין גלים שהותירו אצלו נזק בלתי הפיך, ניתן יהיה להגיש תביעה בשל היעדר אבחון בזמן.

  • במידה שחולה מציג סימני זיהום והצוות הרפואי איננו מתייחס לסימנים ו/או מפרש אותם בצורה שגויה, ואבחון הזיהום מתאחר בשל כך, יכולה להיות למטופל עילת תביעה, אם האיחור בטיפול בזיהום גרם לו נזק.

אנו כאן לעזור לך ! נשמח לייעץ ולסייע

אם קיים אצלך חשש כי חווית רשלנות רפואית, פנה/י אלינו לייעוץ לא מחייב ואנו נעריך עבורך אפשרות תביעה והיקפה

יצירת קשר

לפניה מהירה