תביעות רשלנות רפואית בישראל- תשובות מעו"ד רפואי

שאלות ותשובות - רשלנות רפואית בכל התחומים

קיבצנו עבורך מידע בנושא של רשלנות רפואית על דרך שאלות ותשובות. במידה שעדיין לא קיבלת תשובה לשאלתך, ניתן לפנות אלינו לייעוץ לא מחייב.

רשלנות רפואית הינו מונח משפטי. בית המשפט הוא שקובע האם המקרה שבפניו מהווה רשלנות רפואית. על מנת להגיע למסקנה זו יש להראות באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים כי הטיפול שניתן חרג מהטיפול המקובל ו/או הסביר במצבים אלו וכי כתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. זהו הכלל ואולם אין תשובה נכונה אחת לשאלה כיצד מוכיחים רשלנות רפואית ולמעשה העניין נתון ליכולותיו של עורך הדין המייצג את התובע ותלוי בין היתר באופן בו נותחו עובודתה מקרה; באופן בו נערכו חוות דעת המומחים הרפואיים; באופן בו הוצג המקרה בפני בית המשפט בכתבי הטענות ובעל פה; באופן בו נוהל המשפט; באופן בו בוצעו החקירות הנגדיות וכו'.

לפיכך, מומלץ לבחור לייצוג משפטי במקרים של רשלנות רפואית עורך דין מנוסה המתמחה בתחום.

רשלנות רפואית הינו מונח משפטי. בית המשפט הוא שקובע האם המקרה שבפניו מהווה רשלנות רפואית. על מנת להגיע למסקנה זו יש להראות באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים כי הטיפול שניתן חרג מהטיפול המקובל ו/או הסביר במצבים אלו וכי כתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. זהו הכלל ואולם אין תשובה נכונה אחת לשאלה כיצד מוכיחים רשלנות רפואית ולמעשה העניין נתון ליכולותיו של עורך הדין המייצג את התובע ותלוי, בין היתר, באופן בו נותחו עובדות המקרה; באופן בו נערכו חוות דעת של המומחים הרפואיים; באופן בו הוצג המקרה בפני בית המשפט בכתבי הטענות ובעל פה; באופן בו נוהל המשפט; באופן בו בוצעו החקירות הנגדיות וכו'.

לפיכך, מומלץ לבחור לייצוג משפטי במקרים של רשלנות רפואית עורך דין מנוסה המתמחה בתחום.

לצורך מתן מענה לשאלתך יש לבחון את מלוא התיק הרפואי שלך. כעקרון, בחלק לא קטן ממקרי השבץ המוחי ניתן להצביע על אירוע מקדים וחולף שנקרא TIA-TRANSIT ISCHEMIC ATTACK. אירוע כזה יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות- מהפרעת דיבור חולפת ועד שיתוק חולף של יד או רגל או שרירי הפנים. מאחר שאירוע מוחי חולף מהווה "נורת אזהרה" בפני שבץ מוחי בפתח, אירוע מוחי חולף הינו מצב חירום רפואי המחייב ביצוע בירור רפואי מיידי במטרה לשלול אירוע מוחי מתהווה. בין היתר יש לבצע במצב זה בירור ווסקולרי ובתוך כך הדמיה של כלי הדם המוחיים (על מנת לשלול חסימה מתהווה בעורק מוחי). הוראות אלו ידועות ומעוגנות בהנחיות האיגוד הנוירולוגי בישראל אולם לעיתים עקב רשלנות רפואית של גורמי הרפואה הראשוניים (רופא המשפחה/רופאי חדר המיון), חוסר מודעות ו/או חוסר מקצועיות, אינן מבוצעות.

במידה שזה המצב במקרה שלך, יכול מאוד להיות כי חווית רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בשבץ המוחי שעברת. יחד עם זאת, כאמור, יש לבחון התיק הרפואי במלואו לצורך בירור אפשרות תביעה.

מדובר בשאלה כללית מדי שכן נתוניו של כל ילד וילד יכולים להשפיע במידה מסוימת על גובה הפיצוי במקרה הקונקרטי. אם ננסה בכל זאת להשיב אז ניתן לומר שהפיצוי בגין פטירתו של ילד עקב רשלנות רפואית נע בטווח שבין 1,500,000 ש"ח ל-2,000,000 ש"ח סה"כ.

חירור של הוושט במהלך בדיקת ERCP אינו מחויב המציאות ואינו שכיח. במידה שהוושט היה תקין, ללא פגם אנטומי או אחר, אין כל סיבה לחורר הוושט במהלך הבדיקה אלא אם כן הופעל כוח בלתי מבוקר בעת הכנסת המכשיר. לפיכך, חירור וושט תקין במהלך בדיקת ERCP מלמד על הפעלת כוח בצורה בלתי מבוקרת בעת הכנסת המכשיר- פעולה בלתי סבירה העשויה להוות רשלנות רפואית בביצוע ERCP.

אם במהלך פרוצדורה רפואית הוחדרה מחט לצורך עירוי שלא על פי כללי זהירות סבירים ומקובלים, ונגרם נזק למטופל כתוצאה מכך, ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית.

לא כל מקרה בו לא גילו מומים בעובר בבדיקת אולרטה סאונד במהלך ההריון מקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. השאלה היא האם המומים עמם נולד התינוק (או חלק מהם) ניתנים היו לאיתור באמצעות בדיקת האולטרה סאונד שעברת. התשובה לשאלה זו תלויה לא אחת בטיב המיכשור שעמד לרשות מבצע הבדיקה וסוג המום. כך למשל מומים מבניים כגון שסעים בפנים או חורים במחיצות/עליות הלב, כמו גם חסר של איברים כגון אצבעות וכו', ניתנים על פי רוב לאיתור באמצעים הקיימים כיום ואי גילויים עשוי להיות תוצאה של רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולרטה סאונד.

הוכחת הטענה כי היה על הרופא לגלות בבדיקת האולטרה סאונד את המום עמו נולד התינוק הינו רק שלב אחד מתוך מספר שלבים אשר על התובע לעבור בתביעה בשל הולדה בעוולה.

הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית נקבע על סמך הראיות שמוצגות במשפט. הפיצוי מושפע ממספר גורמים, ובכלל אלו- גילו של הנפגע, עיסוקו, מצבו המשפחתי ומצבו התפקודי ערב הפגיעה, מצבו התפקודי לאחרי הפגיעה ובעקבותיה ועוד.

באופן כללי ניתן לומר שהפיצוי בתביעות רשלנות רפואית מורכב מראשי נזק ממוניים כגון- הפסדי שכר, הוצאות בגין עזרה, ניידות, טיפולים רפואיים/אביזרים רפואיים (מעבר לממומן על ידי קופ"ח) וכו'; ומראשי נזק לא ממוניים- פיצוי בגין כאב וסבל צערת ועוגמת נפש ופיצוי בגין קיצור תוחלת חיים, באם אכן התקצרה בעקבות הפגיעה.

כך למשל במקרה של רשלנות רפואית באבחון סרטן, גורם עיקרי המשפיע על גובה הפיצוי הוא היקף האיחור באבחון המחלה והאפשרות שאילולא היה איחור באבחון היה ניתן לשפר מצבו של המטופל ותוחלת חייו.

המתנה ארוכה מדי בחדרי מיון בלי לתת את הטיפול המתאים ובזמן לחולים דחופים היא בעיה מוכרת וכאובה. במידה שנגרם נזק כתוצאה מכך, וניתן להוכיח שהיה מקום לטיפול דחוף יותר בנסיבות הספציפיות של המקרה- ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית. כך לדוגמה איחור בביצוע צנתור לב, בשל עיכוב בהתייחסות לחולה בחדר המיון, עלול לעלות כדי רשלנות רפואית.

שאלתך כללית מדי. באופן כללי ניתוח אמור לשפר מצבו של החולה כך שפטירה תוך כדי ניתוח או בסמוך לאחר מכן הינו אירוע המחייב בירור. באפשרותך לפנות אלינו לצורך ביצוע הבירור שעיקרו עיון בתיק הרפואי ובדוח הניתוח והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים על מנת שיבחן האם מדובר בסיבוך מוכר או בתוצאה של טיפול רפואי רשלני בניתוח. חשוב לציין שלעתים הרשלנות הרפואית היא סביב הניתוח ולאו דווקא בניתוח עצמו- למשל בהכנה לניתוח או במעקב אחר מצבו של החולה לאחר הניתוח. בכל מקרה על מנת שניתן יהיה להשיב על שאלתך יש לבצע בירור יסודי כאמור לעיל.

חירור של המעי בבדיקת קולונוסקופיה (פרפורציה) הינו סיכון של הבדיקה ויכול להתרחש גם בידיים מיומנות. אומנם הסיכוי לחירור המעי אצל מטופלים צעירים ובריאים, ללא מחלות מעי, בבדיקת קולונוסקופיה אבחנתית, אינו שכיח, אולם לא כל מקרה בו חורר המעי ייחשב להתרשלות של הרופא מבצע הבדיקה; קל וחומר במקרה של חירור המעי בעת קולונוסקופיה טיפולית (כריתת פוליפ, לקיחת דגימה לביוספיה וכו') אצל אנשים מבוגרים עם מחלת מעי פעילה. יחד עם זאת, לעתים ניתן היה למנוע החירור של המעי במהלך קולונוסקופיה, למשל באם מדובר במקרה בו כלל לא היה צורך בבדיקה חודרנית זו (ביצוע בדיקה מיותרת) או באם ההכנה לבדיקה או הטכניקה בה נקט מבצע הבדיקה היו לקויים.

במידה שנזקיו של הילד נגרמו סביב הלידה, תקופת ההתיישנות של 7 שנים מתחילה להיספר מהגיעו של הקטין לגיל 18 כך שניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית עד הגיעו של הילד לגיל 25.

קיים מכלול של שיקולים שעל פיו אמור רופא מיילד להחליט האם לבצע לידת ואקום או ניתוח קיסרי, במקרים בהם לידה וגינלית רגילה אינה מתאפשרת. אם מתברר שההחלטה לבצע לידת ואקום במקום ניתוח קיסרי הייתה בלתי סבירה, ונגרם נזק כתוצאה מבחירה זו- ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.

כעקרון יכול להיות שקיים קשר בין ההרדמה האפידורלית לבין חולשת הרגל, עקב פגיעה עיצבית. פגיעה שכזו יכולה להתרחש הן באופן ישיר – פגיעה של המחט בעצב עקב החדרתה בצורה לא מקצועית, בגבוה לא נכון וכדומה; והן תוצאה של פגיעה עקיפה- הזרקה בלחץ של חומר ההרדמה לתוך מעטפת העצב. השאלה האם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית או לא תלויה בנסיבות המקרה, ובין היתר בטכניקה בה נקט הרופא המרדים. לצורך כך יש לבחון התיק הרפואי.

ועדה להפסקת הריון פועלת על פי חוק והחלטותיה כפופות לביקורת שיפוטית. במידה שניתן להוכיח כי החלטת הוועדה היתה בלתי סבירה בנסיבות המקרה, בהחלט יכולה להיות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

שתפ/י באמצעות: