תשובות של עורכי דין בנושא רשלנות רפואית

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית ונזקי גוף

התקף לב כתוצאה מרשלנות של רופא משפחה הוא דבר שיכול להתרחש באם רופא המשפחה לא פעל באופן סביר, לדוגמה: לא היפנה המטופל לבדיקות מתאימות כגון אקג, מבחן מאמץ וכד', על אף קיומם של תסימנים ו/או סימנים מחשידים להתהוותו של התקף לב. יש לבחון לעומק את התיקים הרפואיים על מנת לדעת האם קיימת עילת תביעה ברשלנות שניתן יהיה להוכיח בבית משפט.

באם לפגות נלווים נזקים לצמיתות, יש לבחון האם התקיימה רשלנות בפעילותם של הרופאים במהלך ההריון שגרמה ללידה מוקדמת מדי. חסרים נתונים בשאלה, ויש לבדוק ביסודיות בתיקים הרפואיים מה הייתה מהותם של הכאבים, האם נלוו להם תלונות נוספות, וכיצד פעלו הרופאים לאורך ההריון בהתאם לכל תלונה או ממצא.

על פי רוב ניתן לומר שפגיעה בשרירי הבטן התחתונה במהלך ניתוח קיסרי אינה מחוייבת המציאות, אולם כדי לקבוע האם מדובר בסיבוך לגיטימי או מחדל רשלני צריך לבדוק המקרה לעומק.

להווי ידוע כי אבחון מוקדם של סרטן השד מציל חיים. למועד בו אובחן הסרטן (STAGE) ישנה חשיבות מכרעת הן ביחס להיקף הטיפולים הנחוצים בכל שלב ושלב והן ביחס לתוחלת החיים ואיכותם. לעיתים פענוח שגוי של בדיקת הדמיה של השד, כמו ממוגרפיה, עשוי להביא לאיחור באבחון, על ההשלכות שבדבר. כמו כן, לעיתים בדיקת שדיים על ידי רופא בצורה לא מיומנת עלולה להביא להחמצה של גוש קיים בשד. יחד עם זאת, לא כל אבחון מאוחר הינו תוצאה של רשלנות רפואית, אולם מקרים אלו שווים בירור רציני. לכן, במידה שהינכן חוששות כי סרטן השד אובחן אצלכן באיחור, מומלץ לפנות להתייעצות משפטית לצורך בירור המקרה לעומק.

דום לב יכול, במקרים מסויימים, להיגרם במהלך ביצוע הפלה יזומה. יש לבחון לעומק מה הייתה טכניקת ההפלה, באילו חומרים, אם בכלל, השתמשו לצורך פליטת העובר, וכמובן האם משהו בהתנהלות הרפואית היה בלתי סביר וכתוצאה מכך נגרם דום הלב.

ככל גוף רפואי, גם מגן דוד אדום חשוף לתביעות רשלנות רפואית, באם פעל בצורה לא סבירה בפינוי חולה לבית חולים, כגון עיכוב בפינוי או מתן טיפול רשלני.

באם רופא בביקור בית איבחן בצורה רשלנית מחלה אצל ילד, וכתוצאה מאבחנה זו נגרם, חלילה, נזק לצמיתות לילד, אזי ניתן יהיה להגיש תביעה הן נגד הרופא עצמו והן נגד החברה המעסיקה אותו.

תביעת רשלנות של ילד שנולד עם מום יכולה, עקרונית, לנבוע משני מצבים שונים: מצב של "הולדה בעוולה", כלומר הילד נולד עם מום שלא התגלה בבדיקות ההריון ובכך נשללה האפשרות לבצע הפלה או מצב שבו המום יכול היה להימנע, בין אם לפני הלידה ובין אם לאחריה, ואלמלא רשלנות זו, הילד היה בריא. אפשרות אחרת היא שעקב טיפול לקוי שניתן לאישה ההרה, נגרם לעובר נזק עימו נולד. במציאות המשפטית כיום, במקרה הראשון ההורים הם בעלי זכות התביעה בגין "הולדה בעוולה" – מקרה מיוחד של תביעת רשלנות רפואית בהריון; ובמצב השני הילד הוא בעל זכות התביעה (הגם שעד גיל 18 היא תוגש באמצעות הוריו האפוטרופוסים, בשל היותו של הילד קטין). 

אורולוג עשוי להיות מחוייב ברשלנות על אי גילויו של גידול בשלפוחית השתן, אם הוא פעל בצורה לא סבירה, כגון לא ביצע הבדיקות הגופניות המתאימות, לא הורה על ביצוען של בדיקות מעבדה מתאימות וכד', על אף קיומם של סימנים או תסמינים מחשידים לגידול.

לעתים ישנם סימנים מקדימים בבדיקות המבוצעות במהלך ההריון, שעשויים להחשיד לקיומה של תסמונת גנטית בעובר, לרבות תסמונת די ג'ורג'י /VCFS (הקשורה על פי רוב עם מומי לב הניתנים לגילוי בסקירת מערכות במהלך ההריון) ומחייבים בירור נוסף. במידה שאפשר וצריך היה לגלות זאת בזמן ההריון, אך התסמונת לא נתגלתה, עשויה להיות להורים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית (הולדה בעוולה).

איחור באבחון של סרטן השד עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית, אך הדבר תלוי בגורמים רבים, כגון בסוג הגידול, בזמן שחלף בין המועד שבו ניתן היה לגלות הגידול ועד שנתגלה בפועל, וכמובן בשאלה האם ניתן היה לגלות הגידול בשלב מוקדם יותר. ככל שעקב האיחור באבחון המחלה קוצרו תוחלת חייה של האישה, ונגרם לה סבל מיותר, תכלול התביעה דרישה לפיצויים בשל כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

ודאי שלא ניתן לומר שכל ניתוח גב שגרם לשיתוק הוא רשלנות רפואית. יש לבחון התיקים הרפואיים לעומק ולהתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לדעת האם מדובר ברשלנות בניתוח הגב או בסיבוך בלתי נמנע.

השארת גוף זר (foreign body) כגון- פד, סיכה, אלקטרודה וכו' בגופו של המנותח, שעה שלא היה כל מקום להשאירו, עשוי להוות על פי רוב רשלנות רפואית, שכן ניתוח סביר אינו אמור להסתיים כשבגופו של המנותח הושאר גוף זר מיותר. לעיתים השארת גוף זר בגופו של המנותח עלול להוביל לזיהום וסיבוכים אחרים כגון ניתוחים חוזרים וכיוצא בזה. במידה שבגופו של מטופל הושאר גוף זר במהלך ניתוח, מומלץ לפנות והלתעייץ בנדון עם עו"ד הבקי בתחום.

על רופאת נשים, כמו על כל רופא, חלה חובה לפעול בסבירות בזמן ביצוע בדיקה, לבצע את הבירורים המתאימים ולשאול את השאלות הנכונות. מעבר למלים כלליות אלה, יש לבחון כל מקרה לגופו.

כעיקרון קיימת חובת מעקב אחר תוצאות של בדיקות שרופא ביקש את ביצוען. ככל שמדובר בבדיקה בעלת חשיבות רבה יותר כך גדלה חובת המעקב אחר תוצאותיה על ידי הרופא המפנה. הדבר נכון גם לגבי בדיקת סיטי וגם לגבי בדיקות אחרות, כגון: בדיקות היסטולוגיות (ביופסיה שנשלחה לבירור פתולוגי), בדיקות דם לשלילת מחזה זיהומית, בדיקות אולטרה סאונד דופלקס לשלילת חסימה בעורק צווארי וכדומה.

שתפ/י באמצעות: