רשלנות בטיפול בהתקף לב

רשלנות רפואית בטיפול בחולה עם התקף לב עלולה לעלות בחיי אדם. מהי רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב ומתי מגיע פיצוי במקרה של טיפול כושל ורשלני בחולה הסובל מהתקף לב – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

מהי רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב ?

במצב של אוטם שריר הלב או "התקף לב" בלשון הרווחת בציבור, ישנה הפרעה באספקת הדם ללב, בדרך כלל עקב חסימה של אחד מעורקי הלב או בתירה שלו (דיסקציה). הפרעה באספקת הדם ללב ולו למספר דקות, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לרקמות הלב (איסכמיה). בנוסף, הפרעה בתפקוד הלב- משאבת הדם של גוף האדם האחראית על אספקת דם רווי חמצן לאיברי הגוף – עשויה לגרום נזק בלתי הפיך גם לאיברים חיוניים אחרים שהלב מספק להם דם מחומצן, כמו המוח שהוא מצד אחד צרכן חמצן גדול ומצד שני רגיש מאוד לשינויים באספקת החמצן.

ככל שהחסימה של עורק כלילי (לבבי) נמשכת זמן רב יותר, כך גדלים הסיכויים לנזק חמור יותר. לכן, ישנה חשיבות עליונה לטפל במצב של התקף לב באופן מיידי.

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, בישראל לוקים מדי שנה כ-25,000 אנשים בהתקף לב. למעלה מ-7,000 אנשים מתים מדי שנה ממחלות לב. נשים מצויות בסיכון גבוה יותר לחוות התקף לב קשה יותר, המצריך אשפוז ממושך יותר, אולם רובם המכריע של התקפי הלב הם בקרב גברים (75%).

בעידן של היום יש בידי הרפואה אמצעי טיפול מגוונים במצב של התקף לב המאפשרים מניעת כל נזק והצלת חיי אדם – בתוך כך טיפול תרופתי מיידי לדילול הדם ו/או התערבות לצורך הרחבת העורק המוצר על ידי צינטור (הכנסת תומכן להרחבת ההיצרות) או על ידי ניתוח מעקפים (CBAG).

לפי הוראות הדין, הענקת טיפול בהתקף לב ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות, עשויה לענות על ההגדרה של רשלנות רפואית. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק גופני או נפשי, ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי.

קיימים פרוטוקולים שונים שהונפקו בדבר שרשרת הטיפול במקרים של התקף לב, המקובלים ביותר הם אלו של האיגוד האמריקאי ושל האיגוד האירופי. הפרת הוראות הפרוטוקול בטיפול בחולה עם התקף לב, עשויה ללמד על רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב. עורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית מצויים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים בעלי יכולת לבחון האם הטיפול בהתקף הלב היה רשלני או סביר ובמידת הצורך לכתוב חוות דעת לבית משפט לצורך תמיכה בתביעה.

חשוב לציין שמכיוון שהתקף לב הוא מצב רפואי מסוכן העלול לעלות בחיי אדם, מוטלת על המערכת הרפואית במקרים של טיפול בהתקף לב, חובת זהירות מוגברת מהבחינה המשפטית. עמד על כך כב' הנשיא שמגר בע"א 774/76 שרתיאל נ' קפלר, פ"מ לב(1) 113, 122-123 (1977):

 "יתירה מזאת, ככל שרב יותר הסיכון הכרוך במעשה ובמחדל, כך גם גדלה מידת הזהירות המתחייבת בנסיבות כאלה. הווה אומר, כאשר מדובר על נסיבות עובדתיות המעוררות חשד של התקפת לב, מתחייבת גם זהירות רבה יותר מצד הרופא הקובע את דרכי הטיפול ומורה לחולה איך לנהוג, מאשר לו היה מדובר על מחלה פחות מסוכנת…".

תביעה בשל רשלנות בטיפול בהתקף לב שגרם למוות

רשלנות בצנתור לב גרמה למוות
היכנס/י למידע על מקרה התביעה בשל רשלנות בטיפול בהתקף לב

דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב

במרוצת השנים טיפלנו במספר תביעות לפיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב, להלן דוגמאות למקרים העשויים להיחשב לרשלנות בטיפול בחולה עם התקף לב*:

  • אי ביצוע אק"ג מיידי – תרשים האק"ג מהווה אמצעי אבחון יעיל במקרים של חולה הנמצא במצב של התקף לב. התרשים מאפשר גם לדעת האם האוטם של שריר הלב הוא מלא או חלקי, ימני או שמאלי – לנתונים אלו השפעה ישירה על מידת הדחיפות של הטיפול וסוגו. לא אחת נוכחנו לראות שחולים שהגיעו לחדר מיון בשל חשד להתקף לב, חוברו למוניטור האק"ג באיחור ניכר וזמן יקר הלך לאיבוד.
  • אי מתן טיפול תרופתי מתאים – לפעמים הרשלנות בטיפול בחולה עם התקף לב היא בכך שלא מוענק לו הטיפול התרופתי המתאים, מבחינת סוג, מינון ו/או עיתוי. גם מקרים אלו, במידה שנגרם בשל כך נזק למטופל, עשויים להיחשב לרשלנות המזכה בפיצוי כספי.
  • אי ביצוע התערבות מיידית לחידוש זרימת הדם בעורק החסום  – לפעמים חולה נמצא בהתקף לב חד המצריך התערבות מיידית על ידי צנתור או ניתוח מעקפים, אולם הטיפול הנדרש לא מוענק במיידי. באופן עקרוני האפשרות למנוע כל נזק בלתי הפיך לשריר הלב במקרים של אוטם שריר הלב, מוגבלת לחלון של 60 עד 90 דקות. לאחר מכן, התערבות אולי תציל חיי החולה, אולם תותיר אותו עם נזק בלתי הפיך, לפעמים נכות חמורה.
  • אי ביצוע התערבות מתאימה בחולה עם התקף לב – לפעמים הרשלנות בטיפול בחולה עם התקף לב היא בבחירה בהתערבות שאינה מתאימה למצבו של החולה- למשל ביצוע צנתור כשהפעולה הנדרשת היא ניתוח מעקפים (כשיש למשל ריבוי עורקים חסומים, המקובל הוא לנתח ולא להרחיב על ידי סטנטים בצנתור), או ההיפך.
  • פינוי מאוחר על ידי אמבולנס – במקרים בהם פינוי חולה הלוקה בהתקף לב על ידי מד"א או שירות אמבולנסים אחר, למחלקה לרפואה דחופה (מיון), נעשה באיחור, יכול שייחשב הדבר לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
  • הפניה מאוחרת לקבל טיפול בחולה עם התקף לב – לפעמים רופא ראשוני, כגון רופא משפחה, רופא מוקד או רופא חדר מיון, מזהים כי החולה נמצא בהתקף לב, אולם מפנים אותו באיחור לצורך קבלת טיפול מיידי לחידוש זרימת הדם. גם מקרים אלו עשויים להוות רשלנות רפואית.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

600,000 ש"ח פיצוי בשל רשלנות באבחון ובטיפול בהתקף לב - לחצ/י למידע >

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp