ספינה ביפידה מרשלנות בהריון

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים בתביעות רשלנות רפואית בהריון, מסבירים על תביעת רשלנות בהריון במקרים של ספינה ביפידה

ספינה ביפידה (Spina Bifida / שדרה שסועה), הוא מום מולד בעמוד השדרה עקב פגם בהתפתחות הצינור העצבי (the neural tube). הצינור העצבי הוא מבנה צינורי חלול לאורך גב העובר, ממנו מתפתחים המוח וחוט השדרה. הצינור העצבי נסגר בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית, סביב שבועות 3-4 להריון. אצל תינוקות עם ספינה ביפידה, חלק מהצינור העצבי לא נסגר לחלוטין ונוצר פתח בעמוד השדרה. דרך הפתח לפעמים בולט שק המכיל נוזל של עמוד השדרה, לעתים בולטות מתוכו רקמות ועצבים של חוט השדרה.  

הגורם לספינה ביפידה אינו ידוע. הדיעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, כולל היסטוריה משפחתית של פגמים בתעלת השדרה.

חוסר בחומצה פולית אצל אישה הרה, נמצא קשור עם הופעת המום.

חומרת המום של ספינה ביפידה בעלת מנעד רחב, מפגיעות קלות וחסרות חשיבות ועד פגיעות קשות עם נכות קשה ביותר. גודל המום ומיקומו בעמוד השדרה הם שמשפיעים בדרך כלל על חומרת המום. 

במקרה של ספינה ביפידה occulta (נסתרת), מצב בו גרם המום להפרדה קלה בין החוליות של עמוד השדרה, אין כל תסמינים. על פי רוב, מום זה מתגלה באקראי, למשל בצילום רנטגן של עמוד השדרה שנעשה מסיבה אחרת.

ספינה ביפידה מיאלומנינגוצלה (ספינה ביפידה פתוחה) הוא המום בצורתו החמורה ביותר. במום זה קיים פתח לאורך מספר חוליות בתעלת השדרה בגב התחתון ו/או האמצעי. חלק מחוט השדרה ועצבי השדרה בולטים מגב העובר דרך הפתח ויוצרים מעין שק על גבו. מום זה עלול לגרום לשיתוק של האזורים מגובה הפגיעה בעמוד השדרה ומטה, כמו גם לאי שליטה בסוגרים ופגיעות מוחיות נילוות כמו הידרוצפלוס (הצטברות נוזלים במוח), מנינגיטיס ומלפורמציה קיארי.

במנעד שבין פגיעה נסתרת לא מורגשת לפגיעה הקשה, ישנם מקרים של ספינה ביפידה מנינגוצלה. מצב בו נוצר שק דרך הפתח בעמוד השדרה, אולם הוא מכיל נוזל שדרה בלבד ולא רקמות מחוט השדרה ועצבי שדרה. מום זה מלווה בדרך כלל בפגיעה קלה בתפקוד הסוגרים (שתן ומעיים).

ישנם מקרים של ספינה ביפידה שגורמת לפגם בחוליות עמוד השדרה בלבד. במקרה שכזה עשויה להופיע בעיה מבנית של עמוד השדרה, כמו עקמת (סקוליוזיס) או גיבנת (קיפוזיס).

תוחלת החיים של ילדים עם ספינה ביפידה תלויה בחומרת המום והשלכותיו.

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון ללדת תינוק עם ספינה ביפידה על ידי נטילת תוספי חומצה פולית. חשוב ליטול את החומצה עוד לפני הכניסה להריון, שכן סגירת הצינור העצבי בעובר מסתיימת בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית (תוך כ-28 ימים).

לפני ההיריון ניתן לאבחן סיכון מוגבר להופעת המום במסגרת סקר גנטי טרום לידתי ו/או ייעוץ הריוני הכולל התייחסות לגורמי סיכון להופעת המום בעובר.

במהלך ההיריון ניתן לבצע בדיקת חלבון עוברי (AFP) הנעשית לפי הנהלים במסגרת התבחין המשולש לכל אישה הרה בין שבועות 16-20 להריון. רמות גבוהות של חלבון אלפא-פטופרוטאין המיוצר על ידי התינוק, בדמה של האישה ההרה, עשויות לרמז על מום של העובר בתעלת השדרה, כמו ספינה ביפידה. 

ניתן די בקלות לאבחן ספינה ביפידה על ידי האולטרסאונד במסגרת סקירת מערכות. אולטרסאונד הוא הכלי המדויק ביותר לאבחן ספינה ביפידה במהלך ההיריון. כיום בישראל לפי הנהלים, מומלץ לכל אישה לעבור בהריון שתי בדיקות אולטרסאונד לסקירת מערכות. "סקירת מערכות מוקדמת" בשבועות 13-17 ו"סקירה מורחבת" בשבועות 20-23. במסגרת סקירת המערכות ישנה חובה על מבצע הבדיקה לבדוק את עמוד השדרה של העובר, כדי לשלול מומים, כמו ספינה ביפידה.

הטיפול בספינה ביפידה תלוי בחומרת המום. ספינה ביפידה נסתרת לא מצריכה כלל טיפול, אולם סוגי המום האחרים כן. הטיפול הוא ניתוחי.

ניתן לבצע ניתוח במהלך ההריון עצמו, "ניתוח עובר", על מנת למנוע החמרה של המום במהלך ההריון וכדי למזער הנזק.

במקרים של ספינה ביפידה פתוחה (מיאלומנינגוצלה), יש לבצע ניתוח מהיר לאחר הלידה. ניתוח מהיר עשוי להפחית הסיכון לזיהום ולסיבוכים נוספים של חוט השדרה החשוף במקרים אלו ועל ידי כך למנוע החמרה וסיכון חיי התינוק.

ניתן לתבוע פיצויים כספיים בעילה של רשלנות רפואית בהריון, במקרים של ילד עם ספינה ביפידה, במצבים הבאים*:

התעלמות מגורמי סיכון להופעת יילוד עם ספינה ביפידה, כגון: רקע משפחתי, גורמי סיכון של היולדת (BMI>30, אלכוהוליזם ועוד).

אי מתן המלצה ליטול חומצה פולית.

• לפי נייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, "נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג (מיליגרם) ביום החל מ-3 חודשים לפני ההיריון. לנשים בסיכון גבוה למומים במערכת העצבים המרכזית, מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג ביום".
• לפי נהלי משרד הבריאות, מוטלת חובה על "כל הגורמים המטפלים בנשים בגיל הפוריות בהקשר ובזיקה להריון עתידי ולתכנון משפחה", להסביר לנשים בגיל הפוריות על החשיבות של נטילת חומצה פולית בשוטף במינון של 400 מיקרוגרם ליום. כמו כן, יש להמליץ לנשים ליטול 5 מ"ג חומצה פולית ליום לפחות חודש לפני תחילת הניסיונות להיכנס להריון ובמשך 3 חודשים מהכניסה להריון. מומלץ לשלב טיפול בוויטמין B12 ו/או לבדוק רמתו בדם.

אי הפנייה אישה הרה לבדיקת חלבון עוברי ו/או התעלמות מתוצאה חריגה. רמות גבוהות של חלבון עוברי בסרום האימהי עשויות להצביע על ספינה ביפידה. הנהלים מחייבים להפנות אישה הרה לבדיקת חלבון עוברי במסגרת התבחין המשולש, בין שבועות 16-20 להריון. אי מתן הפנייה לבדיקת חלבון עוברי לאישה הרה או התעלמות מתוצאה לא תקינה בבדיקה, ייחשבו על פי רוב לרשלנות רפואית בהריון.

אי זיהוי ספינה ביפידה במסגרת בדיקת אולטרסאונד.  כאמור, לפי הנהלים מומלץ לכל אישה הרה לעבור בהריון שתי בדיקות אולטרסאונד לסקירת מערכות. כיום, יש הממליצים גם על סקירה שלישית (בשבועות 30-32 להריון). על פי רוב, אי גילוי ספינה ביפידה במסגרת בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות, ייחשב לרשלנות רפואית.

אי ביצוע ניתוח דחוף לתיקון ספינה ביפידה. ישנן דרגות של המום המחייבות ביצוע ניתוח מיידי לתיקונו. שיהוי בביצוע הניתוח במקרים אלו עלול להחמיר מצב התינוק ואף לעלות לו בחייו.

*מדובר ברשימת מקרים חלקית וכללית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

חומרת המום והיקפו הם שיכתיבו את גובה הפיצוי בתביעה בשל רשלנות רפואית בהריון שהסתיים עם תינוק הלוקה בספינה ביפידה. מקרים של מומים חמורים, שהותירו את היילוד עם פגיעות חמורות כמו שיתוק/חולשה של הרגליים וצורך להתנייד עם אמצעי עזר, אי שליטה בסוגרים, השלכות קוגניטיביות במקרה של מעורבות מוחית במחלה, עשויים להסתיים בפיצויים של מיליוני שקלים.

עילת התביעה יכולה להשתנות במקרים של ספינה ביפידה ולצידה גם פרק הזמן בו ניתן לתבוע פיצויים.

למשל, תביעה בשל אי גילוי המום בבדיקת אולטרסאונד בהריון, נכנסת בגדר תביעת "הולדה בעוולה". במקרים אלו עילת התביעה מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה. לעומת זאת, במקרה של אי מתן המלצה ליטול חומצה פולית, עילת התביעה שונה ותקופת ההתיישנות גם כן.

לכן, ההמלצה היא לפנות בהזדמנות הראשונה ולהתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן מתי עילת התביעה מתיישנת ועימה האפשרות לתבוע פיצויים.

ספינה ביפידה הינו מום מולד בעמוד השדרה שעשוי להיות עם השלכות חמורות על כל תחומי החיים של היילוד.

ישנם נהלים והנחיות ברורים שמטרתם לאפשר מניעה ו/או גילוי של המום במהלך ההריון. הפרת הנהלים מעניקה עילת תביעה בשל רשלנות בהריון. תקופת התיישנות במקרים אלו מוגבלת ויש להיות עירניים לכך.

אנו בעלי ניסיון רב בניהול תביעות לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון ובתוך כך במקרים מורכבים של הולדה בעוולה. המלצתנו היא בכל מקרה בו נולד ילד עם ספינה ביפידה, לפנות לייעוץ משפטי בהקדם עם עורכי דין לרשלנות רפואית.