לחיצה על הבטן בלידה כדי לזרז הלידה ולהביא לסיומה, נחווה על ידי יולדות כאלימות מיילדותית לכל דבר ועניין. פעולה זו עונה לשם "מניפולציית קריסטלר" ומקורה בימים עתיקים, כשלא היו אמצעים מודרניים לסיום לידה, במצבים המצריכים זאת. מבחינת בתי המשפט שימוש בקריסטלר כדי לזרז הלידה, עלול להיחשב לפעולה רשלנית המזכה בפיצוי כספי.
על אף שלחיצה על הבטן בלידה איננה מופיעה בספרי הלימוד כאמצעי מקובל לסיום הלידה, ועל אף שארגון הבריאות העולמי המליץ בשנת 2018 להפסיק לבצע זאת בגלל סיכון לנזקים חמורים ליולדת וליילוד, כולל מקרי מוות שדווחו, עדיין יש הנוקטים בהפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה כדי להביא לסיומה. כזה הוא המקרה בגינו הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תביעת רשלנות רפואית בלידה, לאחר שלחיצות על הבטן של היולדת גרמו לה לקרע חמור של סוגרי פי הטבעת, אשר הותיר אותה עם פגיעה בשליטה בסוגרים.
מהם פרטי התביעה שהוגשה, מהם הפיצויים הצפויים במקרי נזק ליולדת ו/או ליילוד עקב לחיצה על הבטן בלידה ועוד מידע מעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר המתמחים בתביעות רשלנות בלידה – בשורות הבאות
לחיצה על הבטן בלידה "מניפולציית קריסטלר"
הלידה מתחלקת לשלושה שלבים, השלב השני של הלידה הינו מפתיחה מלאה של צוואר הרחם ועד יציאת התינוק. יש מצבים בהם יש צורך לקצר את השלב השני של הלידה, למשל עקב הופעת שינויים בניטור דופק לב העובר המחשידים במצב של חוסר חמצן לעובר בלידה, מה שיכול להוביל לנזק נוירולוגי בלתי הפיך ליילוד, פגיעה מוחית והופעת שיתוק מוחין. במקרים שכאלו, ניתן לסיים הלידה בשתי דרכים מקובלות – באמצעות לידת מכשור כמו לידת ואקום או בניתוח קיסרי מיידי. בזמנים העתיקים, בהם לא היו אמצעים אלו, היו שנהגו להפעיל לחץ על בטן היולדת, לחץ פונדלי על הרחם, במטרה לקצר הלידה ולסיימה. מקורה של פעולה זו, הנקראת "נקיטת קריסטלר" או "מניפולציית קריסטל" (Kristeller Maneuvers, הנקראת על שם רופא נשים גרמני שתיאר הפעולה לפני למעלה מ-160 שנה), התגלתה במרוצת השנים, מצד אחד לא יעילה בקיצור השלב השני של הלידה, ומצד שני בעלת פוטנציאל לגרימת נזקים ליולדת וליילוד, כמו שברים בצלעות, היפרדות מוקדמת של השליה, הופעת תסחיף מי שפיר, פגיעה בסוגרי פי הטבעת של היולדת עקב קרעים של הפרינאום (חיץ הנקבים), כמו גם פגיעה בשלד התינוק, נזק מוחי לתינוק וקרע של הרחם.
יש המגדירים פעולה זו של הפעלת לחץ על הבטן בלידה כ"אלימות מיילדותית", "שיטה אלימה לזירוז לידה", "שיטה פסולה במיילדות המודרנית", ולא בכדי – הפעלת לחץ על בטן היולדת, לפעמים עם המרפקים בכוח רב ואגרסיביות, בדרך כלל לא קבלת הסכמתה המודעת לפעולה, הינה חוויה טראומטית לכל הדעות.
בשנת 2021 פרסם העיתונאי רן רזניק בעיתון "ישראל היום", תחקיר בנושא שקיבל את הכותרת "לחץ קטלני: אימה בחדר הלידה". בתחקיר נרשם בין היתר כי "רופאים בבתי חולים בארץ משתמשים בהפעלת לחץ חזק על בטנה של היולדת כדי לזרז את הלידה. השיטה הזו שהומצאה בגרמניה במאה ה – 19, וכבר נאסרה בחלק מהמדינות, גרמה בשנים האחרונות לפגיעות קשות ביולדות ובתינוקות בישראל, ואף למקרי מוות". בתחקיר מצוטטת קביעתו של ארגון הבריאות העולמי ש"הפעלת לחץ על הרחם עלולה לגרום נזק לאם וליילוד עקב הפעלת כוח יתר בלתי נשלט, כולל קרעים של הרחם, קרעים בתעלת הלידה ומוות של עוברים ויולדות".
WHO Recommendations: Intrapartum Care for “A Positive Childbirth Experience”
רשלנות רפואית בשל לחיצה על הבטן בלידה
החוק קובע כי "עשה אדם מעשה…או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות". במילים פשוטות, החוק בישראל קובע שבעל מקצוע המשתמש במשלח ידו ברמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות, נחשב לרשלן. ככל שהרשלנות גרמה נזק, ניתן לתבוע פיצוי כספי.
בכל הקשור ללידה, שימוש בפעולה של הפעלת לחץ על הבטן של היולדת, נקיטת קריסטלר, ייחשב ברוב המכריע של המקרים לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי כספי בגין הנזק שגרמה הפעולה ליולדת ו/או ליילוד. זאת בין היתר מהסיבות הבאות*:
מדובר בפעולה שמצד אחד לא הוכחה כיעילה בקיצור השלב השני של הלידה. מצד שני, מדובר בפעולה שנמצאה קשורה עם פוטנציאל נזק נזק חמור לאם ולעובר, כולל מקרי מוות.
מדובר בפעולה שמי שמבצע אותה אמור לעשות זאת בהתאם לפרוטוקול מחלקתי מסודר, אולם, פרוטוקולים שכאלו לא קיימים מאחר שאין ולא הייתה אף פעם דרך אחידה לביצועה הפעולה, היא אף פעם לא תוארה בספרי הלימוד של המיילדות, היא אף פעם לא הייתה חלק מהלימוד שעוברים המתמחים במיילדות וכל אחד סיגל לעצמו את השיטה שלו, מתוך מחשבה שהוא עושה את הדבר הנכון ובצורה הנכונה.
הפעלת לחץ על הבטן של היולדת גורמת לעוצמת לחץ לא שוויונית (סימטרית) ולא מבוקרת. לחץ רב מדי ו/או לאורך זמן ארוך מדי או לחץ המופעל בצורה לא שוויונית על הרחם, יכול לגרום לנזקים הן לאישה והן לעובר. מנגד, קיימים כיום בידי המיילדים כלים שונים לזירוז יציאת העובר בשלב השני של הלידה, במקרה הצורך, כמו לידת מכשור או ניתוח קיסרי. מדובר בפעולה שאין לה מקום במיילדות המודרנית והיא מבוצעת כיום בעיקר בארצות לא מפותחות היכן שהשימוש בלידת מכשור או כירורגיות מאד מוגבל.
מאחר שמדובר בפעולה פשוטה למדי, שאינה מצריכה מכשור או משאבים מיוחדים, כמו לידות מכשור או ניתוח קיסרי, נעשה לפעמים שימוש בטכניקה פסולה זו בשל חוסר סבלנות או רצון לפנות את חדר הלידה לטובת יולדות אחרות, גם כשאין הצדקה אמיתית לסיים הלידה באמצעות לידת ואקום או ניתוח קיסרי.
*מדובר ברשימה כללית בלבד.
מה הייתה הרשלנות במקרה של היולדת בגינה הוגשה התביעה במקרה זה ?
במקרה הנידון דובר ביולדת צעירה, אשר בשלב השני של הלידה, שלב הלחיצות, החליט אחד הרופאים לזרז הלידה ולסיימה על ידי לחיצה על הבטן של היולדת, ללא קבלת הסכמתה. הפעולה לא בוצעה לפי פרוטוקול מחלקתי, לא היה בדוח הלידה כל תיעוד של הרופא לגבי הסיבה לביצוע הפעולה, כיצד היא בוצעה, האם ניתן ליולדת הסבר לגבי הסיבה לביצועה, סיבוכיה, חלופות לפעולה זו והאם התקבלה הסכמתה של היולדת לביצוע הפעולה.
יתרה מזאת, רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי לא הייתה כל סיבה מוצדקת לנקוט בפעולה לסיום הלידה וצריך היה לאפשר ליולדת לסיים הלידה בצורה טבעית, ואם היתה מתעוררת סיבה לסיים בהמשך, ניתן היה להשתמש באחד מהאמצעים הקונבנציונליים הקיימים לסיום לידה ולהימנע מהפעולה המיושנת והמסוכנת של נקיטת קריסטלר שגרמה לתובעת הצעירה לקרע חמור של סוגרי פי הטבעת, בדרגה 3C. קרע המערב את סוגרי פי הטבעת החיצוני והפנימי, קרע הגורם ליולדת לאי שליטה על סוגרי פי הטבעת, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, ביציאה בלתי נשלטת של גזים, חוסר היכולת להתאפק ביציאות, איבוד שתן במאמץ, כאבים בקיום יחסים, פגיעה בדימוי העצמי, הימנעות מקיום יחסים, בעיות זוגיות ובעיות חברתיות שונות ופגיעה נפשית נלווית.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, שקבע כי במידה שבשלב בו בוצעה פעולת הקריסטלר, היו נמנעים המיילדים מביצוע פעולה זו ומאפשרים ליולדת ללדת באופן עצמוני, מה שבהחלט היה אפשרי בהתחשב במהלך השלב השני של הלידה, הקרע של סוגרי פי הטבעת היה נמנע, הליקויים הקשורים לקרע ותיקונו גם הם היו נמנעים ולאישה הייתה אפשרות ללדת בהריונותיה הבאים בלידה נרתיקית רגילה.
מהו הפיצוי בתביעת רשלנות בלידה בשל לחיצות על הבטן בלידה ?
הפיצוי במקרים של לחיצה על הבטן בלידה, תלוי בהיקף הנזק שגרמה הפעולה. ישנם מקרים שהפעלת הלחץ על הבטן של היולדת גורמת לנזקים קלים, כמו שטפי דם או שברים בצלעות שמתרפאים ללא נזק קבוע. במקרים שכאלו הפיצוי הצפוי להתקבל בתביעה קטן ואין כדאיות לתבוע, משיקולי עלות תועלת.
לעומת זאת, ישנם מקרים בהם מניפולציית קריסטלר גורמת נזקים חמורים ליולדת או לתינוק – להלן רשימת מקרים פוטנציאלים לתביעה בשל הפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה, לצד סכומי הפיצוי הצפויים במקרים שכאלו*:
מות היילוד/עובר בלידה – קיימים דיווחים על מקרי פטירה של יילודים בשל הפעלת לחץ על בטן היולדת בלידה. במקרה של פטירת יילוד, גובה הפיצוי יכול להגיע לכ- 2,000,000 ש"ח. יש לציין, במידה שהפעולה גרמה למות הילוד ברחם אימו, מדובר בתביעת עובר, ששוויה כמה מאות אלפי שקלים.
מות היולדת בלידה- הפיצוי במקרי של מות יולדת בשל רשלנות בלידה תלוי בנתוני היולדת, גילה, שכרה ערב הלידה, הסטטוס המשפחתי ועוד. הפיצוי במקרים אלו עשוי להגיע למיליוני שקלים, בהתחשב בכך שרוב היולדות הן נשים צעירות יחסית.
נזק מוחי ליילוד בלידה – במקרה שנגרם ליילוד נזק מוחי בשל לידה בה נקטו בקריסטלר, הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים, תלוי בהיקף הפגיעה המוחית והשלכותיה על תפקודיו השונים של היילוד. במקרה של הופעת שיתוק מוחין בשל רשלנות בלידה, עשוי הפיצוי לחצות את רף ה-10,000,000 ש"ח (ר' למשל בת.א. 53580-05-12 פלוני נגד שירותי בריאות כללית, נפסקו 15,065,692 ₪, בשל נזק מוחי ליילוד בלידה).
כליאת כתפיים והופעת שיתוק על שם ארב– הפעלת לחץ על בטן היולדת עלול לגרום למצב של כליאת כתפי העובר בתעלת הלידה, מצב הנקרא "פרע כתפיים". מצב זה עלול להוביל לנזק ליילוד, כמו שיתוק של היד בלידה (שיתוק ע"ש ארב). הפיצוי במקרים אלו תלוי בחומרת השיתוק, ונע בטווח שבין מאות אלפי למיליוני שקלים.
קרע של הפרינאום-קרע דרגה 3-4 בלידה המערב את סוגרי פי הטבעת, עלול להיות כרוך באובדן שליטה על צואה וגזים, כמו גם כאבים, דליפות שתן במאמץ ונזקים נוספים. הפיצוי במקרים אלו יכול להגיע למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הפגיעה ונותני היולדת. כך למשל, בת.א. 17026-12-18 פלונית נ' מדינת ישראל, פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב פיצוי של כ–1,500,000 ש"ח ליולדת שחוותה קרע של בפרינאום, בשל רשלנות בלידה.
*מדובר ברשימה חלקית וכללית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.
האפשרות לתבוע בגין נזקים ליולדת בשל לחיצה על הבטן בלידה מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה. בגין נזקים שנגרמו ליילוד ניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18). במקרי פטירה חלילה של יולדת או יילוד עקב לחיצות על הבטן בלידה- ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום המוות
במידה וחווית אירוע של לחיצות על הבטן בלידה שגרם לנזק, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית, לבחינת אפשרות תביעת פיצויים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, בעלי ניסיון של כ-20 שנה בניהול תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, כולל מקרים מורכבים של נזקים מוחיים ליילודים והופעת שיתוק מוחין, פטירת יילודים ועוד. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מטפלים בכל תיק שנבחר לטיפולם, בעצמם ללא מעורבות מתמחים או עורכי דין זוטרים. שכר הטרחה מבוסס על הצלחה בלבד. שיעור ההצלחה – מעל 95% מהתביעות בטיפולם מסתיימות בפיצוי.
עורך דין אביחי דר מסביר על רשלנות רפואית בהריון ולידה
הפעלת לחץ על הבטן בלידה מקורה בטכניקה עתיקת יומין הנקראת מניפולציית קריסטלר. בעבר כשלא היו אמצעים אחרים לסיום לידה, כמו לידת מכשור או ניתוח קיסרי, פותחה שיטה של הפעלת לחץ פונדאלי על הרחם של היולדת, כדי לזרז סיום הלידה (סיום השלב השני של הלידה). עם השנים התפתחו אמצעים אחרים יעילים יותר ומסוכנים פחות והשיטה נזנחה כמעט לחלוטין. כמו כן, הצטברו דיווחים על נזקים חמורים ליולדות וליילודים בשל שימוש בקריסטלר, כולל מקרי מוות ומדינות מסוימות אסרו במפורש על שימוש בה. בארץ הפעולה אסורה לשימוש ברוב חדרי הלידה.
האם הפעלת לחץ על הבטן של היולדת זו רשלנות רפואית בלידה ?
מאחר שמדובר בפעולה שמצד אחד יעילותה מוטלת בספק והיא קשורה עם נזקים חמורים ליולדות וליילודים , ומצד שני קיימים כיום אמצעים מודרניים כמו לידת ואקום או ניתוח קיסרי, הפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה כדי לזרזה עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בלידה.
מהם הנזקים שהפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה עלולה לגרום ?
הפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה עלולה לגרום בין היתר כמו שברים בצלעות, היפרדות מוקדמת של השליה, הופעת תסחיף מי שפיר, פגיעה בסוגרי פי הטבעת של היולדת עקב קרעים של הפרינאום (חיץ הנקבים), כמו גם פגיעה בשלד התינוק, נזק מוחי לתינוק וקרע של הרחם. קיימים דיווחים גם על מקרי מוות של יולדות ויילודים.
מהו הפיצוי הצפוי בתביעה על נזק בשל הפעלת לחץ על הבטן של היולדת ?
סכומי הפיצויים נעים בטווח של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, תלוי בחומרת הפגיעה והשלכותיה. למשל, במקרה של פטירת יילוד בשל רשלנות בלידה ניתן לקבל פיצוי של כ-2,000,000 ש"ח. נזק מוחי ליילוד בלידה יכול להביא לפיצוי של מעל 10,000,000 ש"ח. קרעים חמורים בלידה בפרינאום וצוואר הרחם בשל רשלנות בלידה, עשויים לזכות גם הם בפיצויים גבוהים במיוחד.
עד מתי ניתן לתבוע על נזקים שגנרמו בשל הפעלת לחץ על הבטן בלידה ?
ככל שהפעולה גרמה נזקים ליולדת ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה. על נזקים ליילוד החי, ניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25. במקרי פטירה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מהפטירה.
מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין גיא נסים ואביחי דר, חברי לשכת עורכי הדין בישראל המתמחים בנושא המשפטי של המאמר.
אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות.
חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות
חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום.
אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים
בעת השימוש באתר.
