תשובות לשאלות על רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה הינה שם כולל למעשים ו/או מחדלים של צוות הלידה (אחיות/מיילדות/רופאים וכל מי שהיה מעורב בתהליך הלידה), אשר גרמו לנזק גוף לתינוק או ליולדת. רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש עוד בטרם הלידה, למשל בעת הערכת נתוני היולדת לקראת הלידה, הערכת משקלו הצפוי של היילוד, תנוחת העובר, מיקום השלייה, מספר העוברים ועוד אי אלו נתונים האמורים להשפיע על בחירת אופן היילוד המתאים. הרשלנות יכולה לקרות בעת תהליך הלידה עצמו, למשל במקרה בו לא מזהים סימני מצוקה עוברית, המחייבים חילוץ מיידי. הרשלנות יכולה להתרחש גם במהלך הלידה עצמה, למשל כשמתעקשים לחלץ עובר בטכניקה לא מקובלת, העשויה לגרום לנזק קשה ליילוד, כגון שיתוק ע"ש ארב; או לידת ואקום לקויה והופעת נזקים ליילוד או ליולדת (כגון קרעים קשים בפרינאום). רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש גם בסמוך לאחר הלידה, למשל בשל השארת חלקי שלייה ברחם האם והופעת תסמונת אשרמן.

• רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית במהלך הלידה עלולה לגרום נזקים ליילוד או ליולדת. במקרה שכזה עשויה להיות ליילוד או ליולדת זכאות לפיצויים. ככל שמדובר בנזקי היילוד, עשויים הפיצויים להגיע למיליוני שקלים, עקב היות הנזק במקרים אלו, על פי רוב, נזק חמור וקשה (שיתוק מוחין וכדומה) שילווה היילוד למשך כל ימי חייו הצפויים. במקרים של יולדת שניזוקה בלידה, למשל סבלה פגיעה ברחם, עשויים הפיצויים להגיע לסדר גודל של מאות אלפי שקלים.

ככל שמדובר בנזקים שנגרמו ליולדת בשל הרשלנות בלידה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הלידה. כשמדובר בנזקים שנגרמו סביב הלידה ליילוד, כמו למשל שיתוק ע"ש ארב או שיתוק מוחין בשל תשניק – ניתן לתבוע עד הגיעו של הילד לגיל 25 (7 שנים מהגעתו של הילד לגיל 18).

תביעה בשל רשלנות בלידה מוגשת בדרך כלל כנגד בית החולים בו התרחשה הרשלנות ולא באופן אישי נגד הגורם הרשלן בבית החולים כגון המיילד/ת או הרופא/ה. התביעה מוגשת לאחד מבתי משפט השלום או המחוזיים – על עורך הדין להעריך מראש מהו גובה הפיצוי הצפוי בתביעה, בהתאם להיקף הנזקים שנגרמו, ולפי זה לבחור לאיזו ערכאה להגיש התביעה- שלום או מחוזי. תביעה המוערכת בסכום של עד 2.5 מיליון ש"ח צריכה להיות מוגשת לבית משפט שלום ותביעה המוערכת מעל סכום זה – לבית המשפט המחוזי.

ישנם מקרים בהם שיתוק ע"ש ארב נגרם עקב שיקול דעת מוטעה של רופאי מחלקת היולדות, כגון מצב בו צריך היה לעבור מלידה רגילה (וגינלית) לניתוח קיסרי ו/או התמודדות לקויה עם סיבוכים שהופיעו בשלב חילוץ העובר בלידה, כמו למשל מצב של "כליאת כתפיים". יש לבחון כל מקרה לגופו. במידה שיימצא כי השיתוק הופיע על רקע התנהלות בלתי תקינה של הגורמים האחראיים ליולדת, ניתן להגיש תביעה לפיצויים כספיים בגין נזקי הפגיעה בילד.

לא תמיד השארת חלקי שלייה או שאריות הריון ברחם היולדת (או לאחר גרידה) תיחשב לרשלנות רפואית. בתי המשפט פסקו כבר כי הימצאות חלק מהשלייה ברחם לאחר הלידה, אינה מלמדת בהכרח על רשלנות. יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הפרטניות.

באופן עקרוני הבעיה עם השארת שארית שליה ברחם, היא החשש שמא איחור בגילוי שארית השליה ברחם ו/או טיפול לקוי בהוצאת שארית השליה מהרחם, יגרמו להידבקויות תוך רחמיות עקב תהליך פיברוטי ששארית השליה עוברת (נקרא גם בשם "תסמונת אשרמן"). הידבקויות תוך רחמיות בצורה קשה, עלולות לעוות את מבנה הרחם ולפגוע ביכולת להרות או להביא לסיבוכי הריון עתידי כגון שליה נעוצה, הפלה מאוחרת, לידה מוקדמת, חוסר התפתחות של העובר וכו'.

עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, במצב שקיימת דחיפות בביצועו עקב סכנה לחיי היילוד או היולדת, עשוי להוות רשלנות רפואית בלידה. לקריאה על תביעה במקרה של איחור בחילוץ העובר במקרה של היפרדות שלייה לחצ/י על הקישור.

כן. אומנם לא בכל מקרה בו נולד ילד עם שיתוק מוחין, מדובר ברשלנות רפואית, אולם קיימים דיווחים בספרות המקצועית לפיהם כ-10% מסך כל מקרי ה-CP קשורים עם תשניק סב לידתי (סביב הלידה)- מצב חירום המחייב חילוץ מיידי של העובר. קיימת פסיקה ענפה של בתי המשפט בה חויבו מוסדות רפואיים בפיצויים של מיליוני שקלים, בשל הופעת שיתוק מוחין סביב לידה. ההמלצה היא בכל מקרה של לידת ילד עם שיתוק מוחין, לפנות לייעוץ עם עו"ד על מנת שיברר המקרה ויבחן האפשרות לתבוע פיצויים.

במידה שניתן להוכיח כי המיילדת או גורם אחר האחראי על ניהול הלידה (רופא/אחות) לא פעלו בצורה נבונה ו/או סבירה ושכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת או לתינוק, אז בהחלט ישנה אפשרות שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית בלידה.

במידה שהקרעים נגרמו כתוצאה משימוש בלתי סביר במכשיר הוואקום ו/או ביצוע מיותר או לקוי של הפרוצדורה, יכול ותהיה עילת תביעה נגד בית החולים. באופן כללי קרעים בדרגה חמורה שחייבו ניתוח וגררו פגיעה בסוגרי היולדת, מלמדים על פי רוב על שימוש בכוח בצורה מוגזמת ורשלנית, אולם יש לבדוק כל מקרה לגופו.