עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים תביעת רשלנות רפואית בהיפרדות שליה, שגרמה ללידת ילד פגוע מוחית (שיתוק מוחין)
תביעת רשלנות בטיפול ביולדת עם היפרדות שלייה
מה היתה הרשלנות בטיפול בהיפרדות השליה ?
היולדת, שהייתה בשבוע 38 להריונה, הובהלה לחדר מיון יולדות על ידי אמבולנס, בשל דימום וגינלי נרחב, כתוצאה מהיפרדות שלייה. למרות העובדה שבמצב שכזה יש להמתין ליולדת במיון היולדות ולהיערך לקליטתה וניתוחה, אף אחד בבית החולים לא המתין לקבלת היולדת, על אף הודעה שנמסרה על ידי האמבולנס מבעוד מועד (בדרך לשם) על הבאתה הצפויה. על אף שבמצב שכזה הנוהל מחייב לפעול במהירות על מנת לוודא שלום העובר ולחלצו בהקדם, חלפו למעלה מ-20 דקות עד שחוברה היולדת למוניטור וזוהתה מצוקה עוברית. בניתוח הקיסרי שבוצע לאחר עיכובים מיותרים ורשלניים, חולץ תינוק ללא רוח חיים. רק לאחר החייאה ממושכת, חזר לתינוק הדופק, סביב הדקה העשירית לחייו. הצרה היא שבשל העיכוב בחילוצו מרחם אימו נגרם לתינוק נזק מוחי חמור המתבטא, בין היתר, בשיתוק מוחין (סיפי/Cerebral Palsy) קוודרופלגי (המערב את ארבעת הגפיים).
התביעה נתמכה בחוות דעת של רופאים מומחים מן השורה הראשונה בישראל- פרופסורים לרפואת נשים ולנוירולוגיה של הילד, אשר קבעו חד משמעית כי בשל האיחור הבלתי סביר בחילוץ העובר, נגרמו נזקיו המוחיים הקשים.
כשל חמור: קצב ליבו של העובר נוטר רק 25 דקות לאחר הבאתה הדחופה של היולדת לחדר המיון בשל דימום וגינלי
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של רופא נשים בכיר- פרופסור למיילדות וגינקולוגיה אשר קבע כי במצב של היפרדות שליה כפי שהייתה במקרה זה, אחד הדברים הראשונים שיש לעשות עם קבלת היולדת זה לנטר את קצב לב העובר על מנת לוודא שהוא אינו במצוקה. בפועל במקרה זה חוברה היולדת למוניטור לניטור קצב לב העובר רק 25 דקות לאחר הבאתה באופן דחוף למיון היולדות. המומחה קבע כי מדובר בכשל רשלני ביותר:
"למרבה התמיהה החל ניטור קצב הלב של העובר רק בשעה 5:12. כלומר, 25 דקות לאחר שהגב' X הובאה לבית החולים. מדובר לכן באיחור בלתי סביר. ואכן, קצב לב העובר היה איטי וחייב ביצוע ניתוח קיסרי דחוף. מובן לכן שאם הניטור היה נעשה כנדרש מיד עם ההגעה לבית החולים, גם השינוי לרעה בקצב לב העובר היה מתגלה מוקדם יותר ובהתאם היה מתבצע מוקדם יותר גם הניתוח הקיסרי, בטרם הגיע העובר למצב של היעדר דופק ונשימה. בפועל, בוצע הניתוח באיחור ניכר בשל החיבור המאוחר למוניטור וכפועל יוצא הזיהוי המאוחר של המצוקה העוברית, והתינוק נולד רפוי, ללא נשימה ודופק ונאלץ לעבור החייאה. אין פלא אם כן שהוא נותר פגוע קשות".
פרופ' לנוירולוגיה של הילד קבעה כי מדובר בנזק מוחי כתוצאה מתשניק (אספיקציה) סביב הלידה
בחוות דעת של פרופ' בכירה לנוירולוגיה של הילד אשר צורפה לתמיכה בתביעה, נקבע כי בשל האיחור בחילוצו של התינוק מהרחם, סבל הוא מאספיקציה (תשניק) ובעקבותיו אנצפלופתיה היפוקסית איסכמית (HIE). כתוצאה מהפגיעה המוחית הקשה, סובל כיום הילד משיתוק מוחין מסוג קוואדריפלגיה מעורבת.
להלן עיקרי קביעות המומחית בחוות דעתה:
"בשל האיחור בחילוצו מהרחם, פלוני סבל מתשניק סב לידתי חמור (למעשה נולד ללא רוח חיים) אשר גרם לאנצפלופתיה היפוקסית איסכמית (HIE) ומשנית לכך לכשל רב מערכתי…פלוני עומד בכל הקריטריונים לתשניק סב לידתי, סובל כיום משיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה מעורבת- פירמידלית ואקסטרהפירמידלית…לפלוני נזק מוחי איסכמי מפושט (גם באזור קו פרשת המים וגם בגרעיני הבסיס). מבחינה קלינית פגיעה שכזו יכולה להביא לפיגור שכלי, שיתוק מוחין קוואדרפלגי מעורב- ספסטי ודיסקנטי, פגיעה בתפקודי גזע המוח, עיוורון קורטיקלי ואפילפסיה…".
מהו היקף הפיצוי הצפוי בתביעה ?
- היקף הפיצויים בשל נזקים סביב הלידה הינו בין הגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. זאת מכיוון שכשמדובר בנזקים לתינוק, אז מדובר בדרך כלל בנזקים חמורים המלווים אותו למשך כל ימי חייו- כגון שיתוק מוחין כפי שתואר במקרה הנ"ל.
- חישוב הפיצויים במקרה של שיתוק מוחין בשל לידה רשלנית, מבוסס על ראיות המוצגות במסגרת ההליך המשפטי, לרבות חוות דעת מומחים, חזקות ונתונים סטטיסטיים. מאחר שמדובר בקטינים אזי פועלות החזקות על מנת ליצור כללים אחידים, שוויוניים, בין הקטינים השונים, אשר רב הנסתר על הגלוי מבחינת עתידם המקצועי ובכלל. כך למשל נפסק בעניין רים אבו חנא שנידון בבית המשפט העליון כי חזקה היא שקטין אמור להשתכר בבגרותו בגובה השכר הממוצע במשק, בין אם מדובר בקטין יהודי או ערבי, חילוני או חרדי. יודגש כי על אף זאת הפיצוי במקרים אלו הוא אינדיבידואלי, כך שהיקף הנזק של הנפגע הספציפי הוא המכתיב בדרך כלל את היקף הפיצוי.
- רכיבי הפיצוי השכיחים בתביעות רשלנות בלידה הם בין היתר: פיצוי בשל אובדן כושר השתכרות, פיצוי בשל עזרת הזולת, פיצוי בשל הוצאות רפואיות ואביזרי שיקום וקיום (מעבר לממומן בסל הבריאות וע"י משרד הבריאות), פיצוי בגין התאמות דיור, פיצוי בגין צרכי ניידות, פיצוי בגין אפוטרופסות ועוד. מעבר לנזקים הממוניים הנ"ל, נהוג לפסוק פיצוי בגין הכאב והסבל, הצער ועגמת נפש שהסבה הפגיעה לניזוק, כמו גם עבור קיצור בתוחלת החיים שגרמה הפגיעה (ככל שנגרמה).
- באופן גס ניתן לומר שמקרים של רשלנות בלידה שהסתיימו עם נזקים חמורים, עשויים לזכות בפיצויים של מיליוני שקלים, בעוד נזקים צמיתים פחות חמורים – יפוצו בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. כאמור, כל מקרה לגופו לפני נתוניו.
כמה מילים על רשלנות רפואית בלידה
- החובה של צוות הלידה לפעול בצורה זהירה וסבירה איננה מוטלת בספק. זוהי חובת הזהירות המושגית הבסיסית. במידה שחובת הזהירות מופרת, בשל סטייה מרמת טיפול סבירה, דהיינו רשלנות רפואית (לקריאה על מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי – לחצ/י על קישור זה) ונגרם בשל כך נזק ליולדת ו/או לתינוק, אזי קיימת עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות בלידה (מכוח פקודת הנזיקין).
- חשוב לציין שהרשלנות בלידה יכולה להיות של כל אחד מהצוות המעורב בלידה- בין אם של האחות בחדר המיון, של המיילדת, של הרופאה המתמחה או של הרופא הבכיר וכיו"ב.
- במקרים אלו של תביעות רשלנות בלידה נהוג לתבוע את המעסיק של צוות הלידה החב בגין מעשיהם מכוח אחריות שילוחית ו/או אחריות מעסיק, קרי בית החולים ו/או בעליו.
- את התביעה בשל הרשלנות בלידה יש לתמוך בחוות דעת של רופא מומחה אשר קבע כי הייתה במקרה הנידון בפניו סטייה מרמת הזהירות הסבירה והמקובלת במקרים כגון זה.
