חוסר חמצן בלידה, תשניק בעגה המקצועית, הינו מצב בו בשל כשל באספקת חמצן לעובר או ליילוד בזמן הלידה או סמוך לה (לפני, במהלך או מיד אחרי) נגרמת לו פגיעה מוחית. הנזק המוחי שנגרם בשל התשניק גורם לדרגות שונות של שיתוק מוחין (Cerebral Palsy), לעתים לצד פיגור שכלי, התקפי אפילפסיה ועוד נזקים נוירולוגים חמורים. לעתים מוביל התשניק למות העובר/ילוד.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים ברשלנות רפואית בלידה, מסבירים, בין היתר, מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל נזק מוחי עקב חוסר חמצן בלידה, עד מתי אפשר לתבוע במקרים אלו, כמה זה עולה ומהו הפיצוי הצפוי במקרים של תשניק בלידה
למה הכוונה חוסר חמצן בלידה (אספיקציה פרינטלית) ?
חוסר באספקת חמצן לעובר או ליילוד (בעגה המקצועית תשניק סב-לידתי או אספיקציה פרינטלית), מתייחס למצב של הפרעה באספקת החמצן לעובר/יילוד סביב הלידה: בשלב בו העובר עדיין ברחם אימו (משבוע 28 ואילך), במהלך הלידה עצמה או זמן קצר לאחר הלידה.
המוח של העובר/ילוד רגיש לשינויים בפרפוזיה המוחית (זרימת דם עשיר בחמצן למוח) ולכן מושפע מאוד מפגיעה באספקת החמצן. הפרעה באספקת החמצן למוח העובר/ילוד, אם לא מאובחנת ולא מטופלת כנדרש, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות המוח ולהרס שלהם בתוך דקות ספורות, עם הופעת נזק מוחי אורגני היפוקסי-איסכמי (Hypoxic-Ischemic Encephalopathy). אירוע של תשניק עלול להסתיים גם בדום לב ומות העובר/ילוד.
צורך בהחייאה לאחר הלידה וסימני חמצת והיפוקסיה ממושכת בבדיקות הדם של היילוד, יכולים ללמד על חומרת התשניק.
מה גורם לתשניק בלידה ?
ישנן סיבות לפגיעה באספקת החמצן לעובר המופיעות עוד לפני הלידה (Antepartum), כמו רעלת הריון או סכרת של האם או מחלות של העובר, כמו מחלת Rh, זיהום של מי השפיר (כוריואמניוניטיס) ועוד, אולם הסיבות השכיחות ביותר לתשניק קשורות בלידה עצמה (Intrapartum). תשניק בלידה מתרחש בממוצע בכ-0.3% עד 1.8% מהלידות ומקורו על פי רוב בהפרעה בזרימת הדם בשליה ו/או בחבל הטבור ובסיבוכי לידה*:
היפרדות שלייה חריפה – השלייה מספקת חמצן לעובר. כאשר מתרחשת היפרדות של השלייה, ניתק המגע בין השליה לדופן הרחם, ומופיעה פגיעה מיידית באספקת החמצן לעובר. הפגיעה באספקת החמצן גורמת למצוקה עוברית נשימתית ולאספיקציה ונזק מוחי. ככל שההיפרדות חמורה יותר וממושכת יותר, כך גדל הסיכוי להופעת נזק מוחי היפוקסי איסכמי חמור ובלתי הפיך. היפרדות חריפה של השלייה הינו מצב חירום רפואי המחייב יילוד מיידי, לרוב בניתוח קיסרי חירום. לדוגמא- מקרה בטיפולנו של יולדת שהתקבלה למיון יולדות על ידי אמבולנס עקב היפרדות שליה. הטיפול בבית החולים היה איטי ורשלני ובשל כך נולד יילוד ללא רוח חיים, אשר עבר החייאה ונותר עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי.
פגיעה בחבל הטבור: חבל הטבור הינו הצינור המקשר בין השליה לעובר. חבל הטבור מאפשר לעובר לנשום, כל עוד הוא נמצא ברחם אימו. כשל בזרימת הדם בחבל הטבור, למשל בשל מעיכה או חיתוך, הינו מצב מסכן חיים המהווה גורם מרכזי להפרעה באספקת החמצן בלידה ותשניק סב לידתי. ישנם מספר מנגנונים מוכרים המובילים לפגיעה באספקת חמצן ותשניק סב לידתי, הקשורים בחבל הטבור, ביניהם: כריכה של חבל הטבור סביב צוואר הילוד הגורם לחנק ((Nuchal Cord), צניחה של חבל הטבור (Umbilical Cord Prolapse) לפתח הרחם לפני שהעובר יוצא ומעיכה שלו על ידי ראש העובר; גם הסתבכות של חבל הטבור ומעיכה שלו למשל במצב של כליאת כתפיים ("פרע כתפיים"), לידת עכוז או לידת ואקום, קשרים וסבכים שלו, עלולים לגרום להפרעה באספקת החמצן לעובר ולמצוקה עוברית ונזק מוחי משני עקב רשלנות רפואית בלידה.
ירידה כללית בחמצון: לידה ממושכת, התייבשות של היולדת בלידה ו/או דלקת ריאות או כל סיבה אחרת העלולה לגרום לירידה ברמת החמצן אצל האם, משפיע על חמצון העובר ומעלה הסיכון לאספיקציה ונזק מוחי לתינוק עקב חוסר אספקת חמצן בלידה.
תשניק לאחר הלידה נפוץ פחות ומקורו על פי רוב בקשיי נשימה עצמאית של היילוד: בלידה מתחיל העובר לנשום אויר בכוחות עצמו. ישנם מספר מצבים שעלולים לפגוע ביכולת העובר לנשום עצמונית והופעת תשניק לאחר הלידה (Postpartum), ביניהם: חוסר הבשלת ריאות והופעת תסמונת המצוקה הנשימתית (RDS) הנפוצה בפגים; חסימת דרכי אויר עקב בליעת מים מקוניאליים (מים עם צואה שהעובר עשה במי השפיר); מומי לב/ריאה מולדים; הזדהמות העובר בלידה עצמה ועוד.
*מדובר ברשימה חלקית בלבד.
מהם הסימנים של תשניק סב לידתי ?
הפרעה באספקת החמצן התקינה לעובר מחייבת בירור והתערבות מידיים. עובר הסובל מהפרעה באספקת החמצן יגלה סימני מצוקה עוברית הניתנים לזיהוי, כמו: ירידה בתנועות העובר; מדדים לא תקינים בפרופיל ביו-פיזיקלי (BPS); שינויים בקצב הלב (למשל סימני האטה בקצב הלב במוניטור – ברדיקרדיה); מי שפיר עכורים (מים מקוניאליים) ועוד.
מצוקה עוברית הינו מצב חירום רפואי המחייב זיהוי מהיר וטיפול מיידי, שכן כאמור, במצב של תשניק בלידה כל דקה קובעת ועלולה להוביל לנזק מוחי בלתי הפיך ואף למות היילוד. במקרים אלו יש לנקוט פעולות מידיות לשיפור מצבו החמצון של העובר/ילוד, בדרך כלל על ידי ילוד מיידי בניתוח קיסרי חירום.
בעוד שבמקרים הקלים יתבטא המחסור בחמצן בלידה לאחר הלידה, בירידה קלה בחיוניות היילוד, הניתנת לפתרון על ידי גירוי וטיפול מינימלי, במקרים של תשניק חמור (אקוטי/חריף), היילוד יהיה בדרך כלל אפתטי, רפוי, עם דופק איטי (ברדיקרדיה) ומראה כחלוני (חיוורון/כיחלון). ציוני האפגר שלו יהיו לא תקינים ומצבו יצריך החייאה והנשמה וכן מתן טיפול תרופתי מציל חיים.
תינוקות שעברו תשניק סב לידתי יועברו להמשך טיפול ומעקב בטיפול נמרץ. בדרך כלל יעברו ילודים אלו בדיקות כמו EEG שיהיו פתולוגיות והדמיות מוח (CT/MRI) שיראו סימני נזק מוחי איסכמי. רוב היילודים יציגו פרכוסים וסימנים נוירולוגים נוספים המלמדים על פגיעה מוחית היפוקסית-איסכמית.
חשוב לציין, שבנוסף להרס המיידי של תאי המוח עקב חוסר חמצן למוח בשל התשניק בלידה, מספר שעות לאחר האירוע מופיע גל נוסף של הרס תאי המוח. על מנת למנוע נזק מוחי נוסף, מהגל המשני של הרס תאי המוח של התינוק, נהוג לטפל בתינוקות שחוו תשניק בלידה, באמצעות קירור של הראש ו/או כל הגוף על ידי מכשיר יעודי, למשך 72 שעות מהלידה.
חוסר חמצן בלידה ורשלנות רפואית
מקרים של נזק מוחי או חלילה מוות של עובר/יילוד, עקב חוסר בחמצן סביב הלידה, מהווים סיבה שכיחה למדי לתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה. בדרך כלל מדובר בתביעות של מיליוני שקלים. להלן רשימה של מקרים העשויים ללמד על רשלנות בהריון ולידה ולזכות בפיצוי בשל נזק מוחי ליילוד או חלילה פטירתו, עקב תשניק*:
התעלמות מגורמי סיכון או חשד לאי ספיקת שלייה: ישנן מחלות אימהיות בהריון כמו רעלת הריון או סוכרת הריונית, הפרעות בקרישת דם כמו במקרים של תסמונת APLA, המהווים גורמי סיכון להופעת אי ספיקה של השליה. גם נתונים של העובר כמו עיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR) או מיעוט מי שפיר (אוליגוהידרמניון), עשויים לרמז על אי ספיקה של השלייה. במידה שקיימים גורמי סיכון לאי ספיקת שלייה, לא כל שכן סימנים לכך, יש לבצע מעקב וניטור צמוד אחר מצב השלייה, בין היתר על ידי בדיקת דופלר אולטרסאונד וכן אחר מצב העובר, קצב גדילתו, תנועתו ובשלבים המתקדמים ניטור קצב ליבו. יש לאזן גורמי סכיון אימהיים כמו יתר לחץ דם וסוכרת ועוד.
אי מתן חיסון אנטי D במצב של חוסר התאמה בין דם האם לדם העובר (Rh מינוס)
אי מתן טיפול במצב של זיהום מי השפיר (כוריואמניוניטיס)
אי זיהוי גורמי סיכון והיערכות מתאימה ללידה טראומטית כמו שלייה נמוכה או עובר מיקרוזומי. לידה טראומטית, המצריכה יילוד באמצעות מכשירים ו/או ביצוע ניתוח קיסרי חירום, מעלה הסיכון למצוקה עוברית עקב תשניק בלידה.
טיפול שגוי במצבי סיכון לתשניק הקשורים בחבל הטבור כמו במצב של צניחה של חבל הטבור בלידה (Umbilical cord prolapse), הסתבכות של חבל הטבור ומעיכה שלו במהלך הלידה או כריכה של חבל הטבור סביב צוואר היילוד הגומרת לחנק.
אי זיהוי גורמי סיכון למצוקה עוברית ואי מתן טיפול מתאים במקרה של ניטור עוברי לא תומך ו/או ירידה בחיוניות הילוד במהלך הלידה, כמו מתן נוזלים לאם, השכבה על הצד, גירוי קרקפת העובר ועוד אמצעים אחרים הקיימים למצבים אלו, עשוי להוות רשלנות בלידה.
אי זיהוי סימני מצוקה עוברית בלידה והימנעות מיילוד מיידי כמו במקרה של רמת חומציות גבוה של העובר (ניתנת למדידה ע"י דיקור קרקפת העובר בלידה בעודו ברחם אימו), שינויים בניטור קצב לב העובר כמו האטות מסוג ברדיקרדיה, היפרדות אקוטית של השלייה.
עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי חירום במקרה של מצוקה עוברית
אי מתן טיפול תומך ביולדת בלידה במקרה של התייבשות או כל מצב אחר העשוי להוביל לירידה ברמות החמצן של האם. לפעמים התארכות הלידה מובילה לירידה בחמצון של האם והעובר ומחייבת סיום בניתוח קיסרי.
אי מתן טיפול להבשלת ריאות ליולדת הנמצאת בסיכון ללידת פג, במטרה למנוע מצוקה נשימתית של הילוד לאחר הלידה (RDS) ותשניק לאחר הלידה.
אי מתן טיפול רפואי מתאים ליילוד שעבר תשניק, ביצוע החייאה כושלת, אי ביצוע קירור של ילוד שעבר תשניק.
*מדובר ברשימה חלקית בלבד.
עורך דין אביחי דר מסביר על תביעה בשל תשניק בלידה
מהם הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בשל תשניק סביב הלידה ?
הפיצויים במקרים של תשניק בלידה הם מהגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. נזקים למוח העובר/יילוד עקב תשניק בלידה, עשויים להתבטא בשיתוק מוחין קשה, פיגור שכלי ועוד פגיעות קשות המובילות לתלות בזולת בכל תפקודי היומיום לכל החיים. בשל כך, הפיצויים במקרים של נזק מוחי עקב תשניק בלידה גבוהים מאוד, סדר גודל של מיליוני שקלים, בהתאם להיקף הפגיעה בכל מקרה ומקרה.
להלן דוגמאות לפסיקות פיצויים של בתי המשפט בישראל במקרים של נזק מוחי ליילוד עקב תשניק סביב הלידה:
ת.א. (מחוזי מרכז) 53580-05-12 פלוני (קטין) נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בשנת 2018 ) נפסקו 15,065,692 ₪, בניכוי גמלאות המל"ל ובתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
בגין נזק מוחי שנגרם בלידה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מהגיעו של היילוד לגיל 18, הינו עד גיל 25 של היילוד שלקה בנזק מוחי בשל תשניק בלידה. יחד עם זאת, במקרים של פטירה בשל תשניק בלידה, בין אם פטירת עובר ברחם אימו ובין אם לאחר הלידה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הפטירה.
כמה עולה תביעה לפיצויים בשל נזק מוחי שנגרם מתשניק בלידה ?
על מנת שניתן יהיה לקבל פיצויים בלש רשלנות בלידה שגרמה לנזק מוחי עקב חוסר באספקת חמצן, תשניק, צריך לצרף חוות דעת של מומחה למיילדות וגינקולוגיה וכן מומחה לנוירולוגית ילדים. עלותן של חוות הדעת עשוי להגיע לסכום כולל של כ-40,000 ש"ח. חשוב לציין, עבור חוות הדעת משלמים רק לאחר בדיקת ייתכנות ונכונות של המומחה הרפואי לכתוב חוות דעת התומכת בתביעה. כמו כן, הוצאות חוות הדעת מוחזרות לתובע, בנוסף לפיצויים בהם זכה בתביעה. ניתן כיום בתנאים מסוימים לקבל הלוואה לצורך מימון חוות, עם התחייבות להחזיר ההלוואה בהתאם להסכם, בעת קלבת הפיצויים בתביעה, רק במידה שזוכים בפיצוי.
שכר טרחת עורך דין בתביעות רשלנות בלידה הינו על בסיס הצלחה בלבד, באחוזים מהפיצוי, רק אם מתקבל פיצוי.
עורכי דין רשלנות רפואית גיא נסים ואביחי דר בעלי ניסיון רב שנים בניהול תביעות לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון ולידה, כולל במקרים של נזק מוחי עקב תשניק בלידה. כל תביעה שכזו מטופלת על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר בלבד, ללא מעורבות של עורכי דין זוטרים או מתמחים. עורכי הדין בוחרים לטפל אך ורק בתביעות בעלות פוטנציאל זכייה גבוה, ושיעור הזכיות שלהם בפיצויים בתביעות רשלנות רפואית גבוה מ-95%.
תשניק סב לידתי הוא אירוע של חוסר חמצן לעובר/יילוד בלידה, לפני הלידה או אחרי הלידה. תשניק עלול לגרום לנזק מוחי היפוקסי-איסכמי, הופעת שיתוק מוחין, פיגור שכלי ואף למוות של העובר או היילוד.
מתי אירוע של חוסר חמצן בלידה ייחשב לרשלנות רפואית ?
אירוע של חוסר חמצן בלידה עלול להיחשב לרשלנות רפואית במקרים בהם לא זוהה גורם סיכון אימהי או עוברי לתשניק עוד לפני הלידה, למשל במצב של אי ספיקה של השלייה. אירוע תשניק המתרחש בלידה, השכיח ביותר, יכול להיות רשלנות רפואית אם לא זוהו סימני מצוקה עוברית מצוקה כמו ירידה בתנועות, האטות דופק (ברדיקרדיה). גם עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי חירום במקרים של מצוקה עוברית עשוי להיות להיחשב רשלנות רפואית; תשניק לאחר הלידה יכול להתרחש במקרה של של אי מתן טיפול בסטרואידים לאישה הנמצאת בסיכון ללידת פג ובשל כך הופעת RSD ונזק מוחי לפג בשל הכשל הנשימתי.
עד מתי אפשר לתבוע בשל נזק מוחי מחוסר חמצן בלידה ?
ניתן לתבוע בשלת שניק בלידה שגרם לנזק מוחי, עד 7 שנים מהגיע הילוד לגיל 18 (עד גיל 25). במקרים שהתשניק גרם למות הילוד, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הפטירה.
מהו גובה הפיצוי במקרה של פגיעה מוחית בשל חוסר חמצן בלידה ?
גובה הפיצויים במקרים של נזק מוחי היפוקסי-איסכמי עקב תשניק בלידה, הינו בגובה מיליוני שקלים. באחד ממקרים אלו נפסק פיצוי שיא של למעלה מ-15,000,000 ש"ח לפני ניכוי קצבאות, שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
האם עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתמחים בתביעות בשל חוסר חמצן בלידה?
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתמחים ברשלנות רפואית ובכלל זה ברשלנות רפואית בלידה ותביעות בשל נק מוחי בשל חוסר חמצן בלידה (תשניק סב לידתי). בטיפולם תביעות כאלו.
מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין גיא נסים ואביחי דר, חברי לשכת עורכי הדין בישראל המתמחים בנושא המשפטי של המאמר.
אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות.
חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות
חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום.
אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים
בעת השימוש באתר.
