תביעת פיצויים בשל תשניק בלידה (אספיקציה)

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים ברשלנות רפואית בלידה, מסבירים מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל נזק מוחי עקב חוסר חמצן בלידה, עד מתי אפשר לתבוע, כמה זה עולה ומהו הפיצוי הצפוי.

חוסר חמצן בלידה, בעגה מקצועית תשניק סב‑לידתי או אספיקציה פרינטלית (Perinatal Asphyxia), מתייחס למצב שבו נפגעת אספקת החמצן לעובר או ליילוד סביב הלידה, זאת אומרת:

• לפני הלידה (במהלך ההריון בפרט לקראת סופו)

• במהלך הלידה

• זמן קצר לאחר הלידה

השפעות אפשריות: נזק מוחי, שיתוק מוחין בדרגות שונות (תלוי בחומרת התשניק), פיגור שכלי, התקפי אפילפסיה ואף מוות.

סימנים חמורים: צורך בהחייאה לאחר הלידה, סימני חמצת והיפוקסיה ממושכת בבדיקות דם.

• רעלת הריון או סוכרת של האם

• אי ספיקת שלייה

• מחלות של העובר (לדוגמה מחלת Rh)

• זיהום של מי השפיר (כוריואמניוניטיס)

מדובר ברשימה חלקית בלבד.

• היפרדות שלייה חריפה: ניתוק השליה מהרחם, מצב חירום רפואי המחייב ניתוח קיסרי חירום.

• פגיעה בחבל הטבור: כריכה סביב צוואר הילוד (Nuchal Cord), צניחה (Umbilical Cord Prolapse), סבכים, לידה מסובכת (“פרע כתפיים”, לידת עכוז, ואקום).

• ירידה כללית בחמצון: לידה ממושכת, התייבשות היולדת, מחלות נשימתיות, ירידה בחמצון הכללי.

מדובר ברשימה חלקית בלבד.

• קשיי נשימה עצמונית של היילוד

• תסמונת מצוקה נשימתית (RDS) נפוצה בפגים

• חסימת דרכי אוויר עקב בליעת מים מקוניאליים

• מומים מולדים בלב/ריאה

• זיהום או מצוקה לאחר הלידה

מדובר ברשימה חלקית בלבד.

עובר הסובל מהפרעה אקוטית באספקת החמצן יציג סימני מצוקה הניתנים לזיהוי כמו:

• ירידה בתנועות העובר

• שינויים בקצב הלב (ברדיקרדיה, האטות)

• מי שפיר עכורים

• מראה כחלוני/חיוורון, ציוני אפגר נמוכים בדקה החמישית לחיים

• סימני חמצת והיפוקסיה ממושכת בבדיקות דם ( BE<-12, pH<7)

• צורך בהחייאה והנשמה לאחר הלידה

• הופעת סימנים נוירולוגים כמו רפיון שרירים ופרכוסים

• EEG / CT / MRI עשויים להראות נזק מוחי

טיפול חירום: ניתוח קיסרי, קירור הילוד למשך 72 שעות למניעת גל נוסף של נזק מוחי.

רשלנות בלידה בשל תשניק וחוסר חמצן לתינוק בלידה, נחשבת סיבה נפוצה לתביעות רשלנות רפואית. להלן דוגמאות למקרים נפוצים העשויים להיחשב לרשלנות בלידה:

• התעלמות מגורמי סיכון בהריון או חשד לאי ספיקת שלייה

• אי מתן חיסון אנטי D במצב חוסר התאמה בין דם האם לדם העובר (מחלת Rh של העובר)

• אי זיהוי או טיפול בזיהום מי השפיר

• טיפול שגוי בלידה טראומטית או במצבי סיכון הקשורים בחבל הטבור

• אי זיהוי סימני מצוקה עוברית וניהול לקוי של הלידה

• אי מתן טיפול רפואי מתאים ליילוד לאחר תשניק

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

נזק מוחי ליילוד עקב תשניק בלידה כרוך בפיצויים מהגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית.

• סדר גודל של מיליוני שקלים בהתאם להיקף הפגיעה

• דוגמאות פסיקות בישראל:

  • ת.א. 53580-05-12 – 15,065,692 ₪

  • ת.א. 24745-03-18 – 12,535,000 ₪

  • ת.א. 32894-11-17 – 10,448,578 ₪

• נזק מוחי – ניתן לתבוע עד גיל 25 של הילוד

• פטירה – ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום הפטירה

מדובר בהוצאות בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים, שעיקרן עבור חוות דעת מומחים רפואיים/שיקומיים:

• חוות דעת מומחים – כ‑50,000 ₪

• משלמים רק לאחר בדיקת היתכנות

• הוצאות חוות הדעת מוחזרות עם הפיצוי

• שכר טרחת עו"ד מבוסס על אחוז מהפיצוי בלבד

• עורכי דין רשלנות רפואית גיא נסים ואביחי דר מנהלים את כל התיקים בעצמם ללא מעורבות מתמחים או עורכי דין זוטרים

• עורך דין אביחי דר הוא מחבר של ספר יסוד בתחום הרשלנות הרפואית. הספר משמש בספריות של האוניברסיטאות ובתי המשפט בישראל

• שיעור זכייה מעל 95%.

• 20 שנות ניסיון.

• עוסקים אך ורק בתביעות רשלנות רפואית ומטפלים אך ורק בתביעות בעלות פוטנציאל זכייה גבוה