לפעמים הריון מסתיים בהפלה טבעית, בשלב מוקדם או בשלב מאוחר (הפלה מאוחרת). לפעמים מתעורר צורך לסיים ההריון באופן יזום ("הפלה מלאכותית"), בשל ליקויים בעובר או סיבות אימהיות. ישנן מספר שיטות לריקון הרחם, במקרים מצערים אלו, התלויות, על פי רוב, בשבוע ההריון. לפעמים, פעולות ריקון הרחם, כמו גרידה או היסטרוסקופיה, נעשות בצורה רשלנית ובשל כך נגרם נזק למטופלות, לפעמים רשלנות שכזו עלולה לעלות בפוריות של האישה ו/או חלילה – בחייה.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהם המקרים השכיחים של רשלנות בביצוע גרידה ו/או היסטרוסקופיה, עד מתי אפשר לתבוע ומתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין
למרבה הצער לא כל הריון מסתיים עם לידת עובר חי. יש הריונות שמסתיימים ב"הפלה טבעית", יש הריונות שמסתיימים בהפלה מאוחרת (לידה מוקדמת מאוד של עובר שאינו בר חיות – בדרך כלל לפני שבוע 24), ויש מקרים בהם יש צורך בהפסקת הריון יזומה, בשל הריון שלא מתפתח או בשל תחלואה של העובר או סכנה לבריאות האישה ההרה בשל ההריון. להלן קטגוריות המקרים השכיחים לסיום הריון טרם זמנו:
- הריון כימי– מקרה בו הגוף מזהה בעת תהליך ההשרשה, כשל בהפרית הביצית ומפסיק ההריון. הביטוי הוא דימום וגינלי. בדרך כלל קורה עד שבוע 5. בשל סמיכות למחזור הווסת החודשי, לפעמים נשים לא מבחינות בדבר.
- הריון מולארי – מצב לא תקין בו ההריון מתפתח כגוש שפיר בחלל הרחם, בשל הפריה לא תקינה של הביצית שהצליחה להתמקם ברחם. במקרים אלו יש להסיר תוכן ההריון, בדרך כלל על ידי גרידה.
- הפלה מאוחרת או לידה מוקדמת (לפני שבוע 24) המופיעה מעצמה, אשר יכולה להיגרם לפעמים בשל אי ספיקה של צוואר הרחם.
- "לידה שקטה" – טכניקה בה נוקטים בהפסקות הריון יזומות בשלבים מתקדמים של ההריון. בשיטה זו יוזמים צירי לידה לצורך פליטת העובר בלידה (לפני כן מזריקים ללב העובר חומר להפסקת פעילות הלב). בדרך כלל משלימים הפעולה באמצעות גרידה של שארית ההריון. לידה שקטה מבוצעת במקרים בהם מתגלה בשלבים מתקדמים של ההריון כי העובר ללא רוח חיים (היעדר דופק באולטרה סאונד) או בעובר בעל תחלואה או במקרים נדירים, כשיש צורך לסיים ההריון מתקדם מסיבות אימהיות.
בין אם מדובר בהפלה טבעית ובין אם בהליך יזום, חשוב לוודא כי כל תוכן ההריון יצא מהרחם. הישארות שאריות הריון בתוכן הרחם, עלולה לפגוע בתפקודו עד כדי עקרות. השארית עלולה גם לגרום לזיהום.
על מנת לרוקן תוכן הרחם בהריונות צעירים נהוג לתת טיפול תרופתי (בד"כ ציטוטק). במידה שתוכן ההיריון עדיין לא נפלט, מבצעים גרידה (ע"י שאיבת וואקום).
במקרים של הריונות מתקדמים יותר, בדרך כלל בהפלות יזומות, מבצעים גרידה בהליך שנקרא D&C (הרחבת צוואר הרחם ע"י "למינריה" וריקון תוכן הרחם על ידי כלים). אם גם לאחר מכן מתגלות שאריות, מקובל לבצע היסטרוסקופיה- התבוננות עם סיב אופטי אל תוך חלל הרחם והוצאת השאריות שמתגלות.
כשמדובר בהריון מתקדם, לאחר שבוע 20, נהוג ליזום כאמור "לידה שקטה".
במידה שניתן למטופלת טיפול בלתי סביר במקרה של הפלה (טבעית או יזומה) ונגרם לה בשל כך נזק, יכולה להיות לה עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית. להלן רשימה של "דגלים אדומים" אשר מצדיקים פנייה לייעוץ משפטי עם עורך דין על מנת שיבחן המקרה ויבדוק האם יש מקום להגיש תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון:
ניתן לתבוע פיצויים במקרה של רשלנות בטיפול בהפסקת הריון, בתוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. איחור המועד יוביל לדחיית התביעה מטעם זה. ישנן נשים שעברו תהליך של גרידה ו/או היסטרוסקופיה ולאחר מכן מתקשות להיכנס להריון או לשמור על ההיריון (מופיעות הפלות חוזרות) ואינן מבינות מדוע. לפעמים הסיבה לכך היא רשלנות בגרידה ו/או היסטרוסקופיה שעברו. המלצתנו היא לשמור על עירנות ולהיות מודעים לאפשרות שמדובר בנזק כתוצאה מרשלנות רפואית בגרידה ו/או היסטרוסקופיה.
מאחר שאין חובת דיווח למטופלות על כשלים שנפלו בטיפול הרפואי, המלצתנו היא לא להתמהמה ולפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית, בכל מקרה בו מופיע נזק לאחר הליך של הפסקת הריון.
