שאלות ותשובות עמוד 7

חווית רשלנות רפואית? קרא ולמד

זיהום הוא סיבוך מוכר בניתוח, אך לעיתים ייתכן שהוא ינבע כתוצאה מרשלנות רפואית. הדרך לבדוק שאלה זו היא להתייעץ עם מומחה במחלות זיהומיות ו/או מומחה בכירורגיה.

רשלנות רפואית בחדר לידה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות רבות. כשמדובר ברשלנות רפואית המתרחשת בחדר לידה הכוונה בדרך כלל לשלב הסמוך ללידה ולמהלך הלידה עצמה. כך למשל רשלנות רפואית בחדר לידה, במהלך הלידה, יכולה להתרחש כאשר המיילדת ו/או הרופא עושים שימוש בטכניקת לידה שאינה מתאימה לנתוני היולדת ו/או לנתוני העובר ועל ידי כך גורמים נזק ליולדת ו/או לעובר. שימוש בטכניקת לידה לא מתאימה עשוי להוות רשלנות רפואית בחדר לידה ולגרום לפגיעות שונות, כגון: שיתוק ע"ש ארב, תשניק עוברי (קשור עם שיתוק מוחין-CP), פגיעה ברחם, פגיעה בסוגרים של היולדת וכו'.
במידה שהינך חושדת שעברת רשלנות רפואית בחדר לידה, הינך מוזמנת ליצור עימנו קשר.

במקרים מסוימים אי מניעת התקף לב ו/או אי מתן טיפול מתאים במקרים של חשד להתקף לב או התקף לב, עשוי להיחשב כרשלנות רפואית. במקרים של התקף לב יש חשיבות רבה לגורם הזמן, ואיחור באבחנה ו/או בטיפול עשויים להוות רשלנות רפואית באבחון ו/או רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב. יש לבחון כל מקרה לגופו, בין היתר על ידי התייעצות בנדון עם מומחה רפואי מתאים.

כן. אומנם לא בכל מקרה בו נולד ילד עם שיתוק מוחין, המדובר ברשלנות רפואית ואולם במקרים בהם ישנו חשד שמדובר בשיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית, מומלץ לבדוק המקרה לעומק ע"י התייעצות עם עו"ד ומומחים רפואיים מתאימים.
אנו עדים למקרים לא מעטים בהם נגרם שיתוק מוחין עקב מצוקה עוברית (לפני הלידה או במהלכה), כתוצאה מלידה מוקדמת (פגות), כתוצאה מטיפול שגוי במהלך ההיריון וכו'.
כאמור בכל אותם מקרים בהם מתעורר חשד לרשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין, מומלץ להתייעץ בנדון עם עו"ד הבקי בתחום.

במקרה שבו רופא איבחן בביקור בית אבחנה רשלנית, שגרמה לעיכוב בטיפול, ועיכוב זה גרם לנזק לצמיתות למטופל, ניתן לתבוע את הרופא ואת החברה לשירותי רפואה דחופה המעסיקה אותו, בעילה של רשלנות רפואית.

כעקרון, על פי הוראות הדין, כל אדם רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט, בכל הליך משפטי, ללא סיוע של עורכי דין ואולם במקרה של רשלנות רפואית נחוץ ידע מקצועי בבירור אפשרות התביעה, בעריכת כתבי הטענות ובניהול ההליך המשפטי ולכן נהוג במקרים אלו לשכור שירותי עורך דין.

תביעה מסוג הולדה בעוולה הינה שם כולל למצבים בהם נולד תינוק הסובל ממום כלשהו שלא אובחן, ושהיה צריך להיות מאובחן, בזמן ההיריון. לדוגמה: חסר בגפיים שלא אובחן בבדיקת אולטראסאונד או סימנים כאלו ואחרים המחשידים בבעיה רפואית של העובר. במידה שאי גילוי הבעיה אצל העובר נבע מרשלנות, עשויים ההורים של התינוק לתבוע פיצוי כספי בגין צרכיו למשך כל ימי חייו.

כדאי לקבל המלצה מלקוח מרוצה או לשאוב מידע אודות עורך הדין ממקורות אובייקטיביים. כמובן שהתרשמותך הישירה מעורך הדין חשובה לא פחות. להרחבה בנושא ניתן לקרוא כאן.

אין ספק שאירוע שהחל עם כאבי בטן מינוריים והסתיים במוות הוא אירוע חריג שדורש בדיקה האם התרחשה כאן רשלנות רפואית. דרוש לשמוע יותר פרטים על המקרה ולבחון את התיקים הרפואיים: למשל, האם מדובר באפנדיציט שלא אובחן בזמן והתפוצץ? האם לא בוצעה בדיקת הדמיה (כגון: CT), על אף התקיימות סימני אזהרה לקרע במעי?, ועוד.

במידה שניתן להוכיח כי המיילדת או גורם אחר האחראי על ניהול הלידה (רופא/אחות) לא פעלו בצורה נבונה ו/או סבירה, ושהנזק (ליולדת או לתינוק) נגרם כתוצאה מכך, אז בהחלט ישנה אפשרות שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית בלידה.

בכל מקרה בו נגרם ליולדת או לתינוק נזק כתוצאה מסיבוכי לידה, ניתן ליצור עימנו קשר לצורך בירור האפשרות להגיש תביעה לפיצויים.

הרדמה אפידורלית הינה סוג של הרדמה אזורית אשר זוכה בשנים האחרונות לתומכים רבים עקב יתרונותיה, על פני השיטה הוותיקה של ההרדמה הכללית. יחד עם זאת, בצד היתרונות של ההרדמה האפידורלית ושכמותה (הרדמה ספינלית), ישנם גם חסרונות, ובתוך כך סיכונים הקשורים בטכניקה של ביצוע הרדמה באזור רגיש המערב את עמוד השדרה והעצבים.

אנו נתקלו במספר מקרים בהם לאחר הרדמה אפידורלית או הרדמה ספינלית נותר המטופל עם נזק עצבי בלתי הפיך, כתוצאה מטכניקת הרדמה לקויה ו/או אי הקפדה על נהלי עבודה מקובלים. במקרים המתאימים הגשנו תביעות בגין רשלנות רפואית בביצוע הרדמה אפידורלית/ספינלית.
במידה שהינך סובל נזק לאחר הרדמה- מומלץ לפנות להתייעצות לפני תביעה.

פיגור בגדילת העובר במהלך ההריון או יותר נכון פיגור בגדילה התוך רחמית (IUGR), הינו מצב המחייב בירור יסודי לאור הקשר הידוע כיום בין פיגור בגדילת העובר לבין מומים ותסמונת גנטיות רבות. אין הגדרה מדויקת למצב של פיגור בגדילה התוך רחמית- יש המדברים על מצב בו בהערכת משקל העובר נוצר רושם לעובר הנמצא מתחת לאחוזון 10 לגיל ההריון ויש המדברים על מצב בו עובר שהיה באחוזון מסוים גולש בהדרגתיות לאחוזונים נמוכים יותר. מה שבטוח הוא שבמצב בו קיים אפילו רק חשד לפיגור בגדילה התוך רחמית יש לבצע בירור רציני כולל הפנייתה של האישה ההריונית לבדיקת אקו לב עוברי ובדיקות והדמיות נוספות. אי ביצוע בירור במצב של חשד לפיגור בגדילה התוך רחמית, עשוי להוות רשלנות רפואית בהריון, באם נולד בסופו של דבר ילד עם מומים/תסמונת גנטית כזו או אחרת, לרבות פיגור שכלי וכיו"ב.

גובה הפיצוי הכספי שניתן במקרים של רשלנות רפואית
תלוי בראש ובראשונה בנתוניו של הנפגע- גילו של הנפגע,, מצבו המשפחתי, עיסוקו ורמת השתכרותו לפני ואחרי הפגיעה, מצבו הבריאותי הכללי לפני ואחרי הפגיעה, כמו גם צרכיו לאחר הפגיעה (שיקום, סיעוד, עזרה, אביזרים וצרכים רפואיים, ניידות, התאמת דיור וכו') – כל אלו גורמים רלבנטיים המשפיעים על גובה הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע.
טווח הפיצוי הכספי שניתן במקרים של רשלנות רפואית נע בין מאות אלפי שקלים למליוני שקלים- הכל בהתאם לנתוני הנפגע וחומרת פגיעתו. לדוגמא- פיצוי כספי שיינתן לשחקן כדורגל מקצועי בגין אובדן רגלו יהיה, בדרך כלל, גבוה משמעותית מהפיצוי שיינתן לאדם שעבר פגיעה דומה אך אינו שחקן כדורגל.
לסיכום- במקרה של רשלנות רפואית יש לבצע הערכה של גובה הפיצוי הצפוי בהתאם לנתוניו האישיים של הנפגע וכמובן בהתאם לסיכונים ולסיכויים בתיק.

רשלנות רפואית בהריון הינו מושג בלתי מוגדר הכולל למעשה את כל אותם מקרים בהם ניתן להצביע על התנהלות בלתי סבירה של המערך הרפואי במהלך מעקב ההריון של האישה, ולעתים אף לפני ההתעברות (למשל- בייעוץ גנטי מקדים), אשר הובילה ללידת יילוד פגוע ו/או נזקים ליולדת.

ישנן שתי אפשרויות- אפשרות אחת היא לעשות שימוש בפוליסת ביטוח תאונות התלמידים של בית הספר, שמפצה באופן אוטומטי (ללא קשר לשאלה האם הייתה רשלנות של בית הספר שגרמה לתאונה), אולם הפיצוי הוא נמוך יחסית. אפשרות תביעה שנייה קיימת אך ורק אם ניתן להוכיח התרשלות כלשהי של בית הספר שהיא זו שגרמה לתאונה. במקרה שכזה ניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין אזרחית רגילה ולקבל פיצוי גבוה יחסית, והכול בהתאם לגודל הנזק.

שתפ/י באמצעות: