בקצרה – עיקרי הדברים
- יחסי רופא-מטופל: מערכת יחסים המאופיינת בפערי כוחות ומטילה על הרופא חובת זהירות, מיומנות מקצועית וחובת מעקב.
- חובת הזהירות: הפרת חובת הזהירות המקצועית שגרמה לנזק מזכה את הנפגע בפיצויים כספיים מלאים.
- טענת "אשם תורם": מצבים שבהם המערכת הרפואית טוענת שהתנהלות המטופל תרמה לתוצאה – טענה שבית המשפט בוחן בקפידה בשל פערי המידע.
מהי חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל?
על פי פקודת הנזיקין, כל איש מקצוע מחויב לפעול במידת זהירות ובסטנדרט מקצועי סביר ומקובל. כאשר רופא או גורם רפואי אחר חורגים מהסטנדרט הסביר וגורמים בכך נזק למטופל, מדובר ברשלנות רפואית המאפשרת לנפגע לתבוע פיצויים.
בעוד שלרופא ישנה חובה מוחלטת שלא להתרשל, הפסיקה מכירה בכך שמערכת היחסים אינה שוויונית. הרופא הוא המחזיק בידע המקצועי, בגישה לנתונים וביכולת לפענח בדיקות, ולכן עיקר האחריות המקצועית והמשפטית מוטלת על כתפיו. (לדיון מורחב על תפקידו של רופא הקהילה וטעויות נפוצות בטיפול, ראו את המדריך המפורט שלנו על רשלנות של רופא משפחה).
יחסי כוחות ומעקב רפואי בקהילה
בתי המשפט קבעו לא אחת שאין די בהנחיה רפואית כללית או לקונית מצד הצוות הרפואי למטופל. כך למשל, בפסק הדין הידוע בעניין ד"ר ברנשטיין נ' עטיה (ע"א 2245/91), נבחנה אחריותו של מטופל שלא הפסיק לעשן ולקה במחלה קשה שהובילה לקטיעת רגלו. בית המשפט העליון קבע כי חובתו של הרופא הייתה להעמיד את החולה באופן מפורש ומדויק על חומרת הסיכון שבלהמשיך לעשן ועל התוצאה הקטסטרופלית הצפויה, ולא להסתפק בהמלצה כללית בלבד על הפסקת עישון.
כמו כן, האחריות על מעקב אחר תוצאות בדיקות (כגון מעבדות, הדמיות או בדיקות סקר) מוטלת בראש ובראשונה על הצוות הרפואי. בעוד שמטופל עולות בו לעיתים תחושת ביטחון מוטעית לפיה "אין חדשות משמעותיות", חזקה על הרופא שהוא יודע לפענח את התוצאות וליזום את המשך הבירור הנדרש. כך למשל, במקרה שבו טיפלנו, רופא המשפחה "שכח" להודיע למטופלת כי בדיקת ממוגרפיה שעברה גילתה ממצא חשוד המחייב בירור דחוף – מחדל שהוביל לאיחור קריטי באבחון סרטן השד ולפטירתה בטרם עת.
מה קורה כשהנתבעים טוענים ל"אשם תורם"?
במקרים שבהם גורמי הרפואה או חברות הביטוח מבקשים להפחית את אחריותם, הם מעלים לעיתים את הטענה המשפטית הידועה כמושג "אשם תורם" – כלומר, הטענה שהתנהלותו של המטופל (כמו התעלמות מהנחיות או אי-הגעה למעקב חיוני) תרמה לנזק.
על פי סעיף 68 לפקודת הנזיקין, אם בית המשפט משתכנע שלמטופל הייתה תרומה מסוימת לתוצאה, הוא רשאי במקרים חריגים להפחית חלק יחסי משיעור הפיצויים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי בשל פערי הכוחות והידע בין הרופא למטופל, בתי המשפט אינם ממהרים להטיל אשם תורם על מטופלים, ודאי כאשר הוכח שהצוות הרפואי כשלה בתפקידו הבסיסי.
