לא רבים יודעים אבל בדרך כלל קודם לאירוע מוחי, מתרחש אירוע מוחי חולף (אחד או יותר). אירוע חולף שכזה, יכול לבוא לידי ביטוי בהפרעת דיבור קלה, כגון גמגום רגעי, חולשה חולפת של הגפיים (בדרך כלל – צד אחד של הגוף), בלבול זמני, סחרחורות וחוסר יציבות, טשטוש ראייה ועוד. סימנים קלים וזמניים אלו, עשויים להעיד על קיומה של הפרעה באספקת דם מחומצן למוח – מצב המחייב בירור מיידי במסגרת אשפוז בבית חולים על מנת "להקדים תרופה למכה".
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהי רשלנות באבחון אירוע מוחי חולף, מתי ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי ומהם הפיצויים הנפסקים בתביעות בשל רשלנות באבחון שבץ מוחי חולף
המוח הינו איבר רגיש הזקוק לאספקת דם עשיר בחמצן בצורה שוטפת. הפרעה באספקת הדם למוח על רקע היצרות קשה או חסימה של כלי דם מרכזי המוביל דם למוח, עלולה לגרום לאירוע של שבץ מוחי (באנגלית-CVA STROKE). אירוע כזה נקרא שבץ מוחי איסכמי (על רקע הפרעה באספקת הדם למוח).
בחלק בלתי מבוטל ממקרי השבץ המוחי, ניתן להצביע על אירוע מקדים שעבר המטופל של אירוע מוחי חולף – TIA) TRANSIENT ISCHEMIC ATTACK). המדובר במעין שבץ מוחי "קטן" וקל, שנמשך זמן קצר ומלווה בסימנים נוירולוגים קלים כגון הפרעת דיבור או טשטוש ראייה, ושחולף בדרך כלל מבלי לגרום למטופל נזק בלתי הפיך. החשוב לעניין זה הוא שאותו אדם שעבר אירוע מוחי חולף, מצוי בסיכון גבוה מאוד לפתח בתוך ימים עד שבועות לאחר מכן שבץ מוחי שיותיר אותו עם נזקים בלתי הפיכים. מהבחינה הזו, אירוע מוחי/שבץ חולף, מהווה נורת אזהרה, מעין גורם העלול לבשר על שבץ מוחי בפתח. בשל כך חשיבות רבה נודעת לאבחנה של מצב מסוכן זה ולבירור ולטיפול מונע מתאימים.
על פי הנחיות האיגוד הנוירולוגי בישראל, מטופל המציג תלונות המתאימות לאירוע מוחי חולף או קל, צריך לעבור במסגרת אשפוז בירור רפואי מיידי לצורך שלילת הפרעה באספקת הדם למוח, בין היתר באמצעות בדיקות הדמיה של כלי הדם המוחיים (אולטרה סאונד דופלקס של עורקי הצוואר ו/או בדיקת סיטי אנגיוגרפיה של כלי הדם בצוואר ובמוח).
רשלנות באבחון אירוע מוחי חולף, תיקבע בכל אותם מקרים בהם בשל אי נקיטה ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות, לא התגלה כי המטופל חווה אירוע מוחי חולף, ולא ניתן טיפול מתאים למצב רפואי זה. במידה שבשל כך, חווה המטופל בהמשך אירוע מוחי שגרם לו נזק, ניתן יהיה לתבוע בשל כך פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון האירוע המוחי החולף שחווה המטופל.
אירוע מוחי חולף יכול להתבטא בהפרעות נוירולוגיות קצרות וחולפות, המלמדות על הפרעה זמנית באספקת דם מחומצן למוח. באתר מכבי שירותי בריאות מתארים הסימפטומים האופייניים לאירוע מוחי חולף המשתנים מאדם לאדם בהתאם לאזור הרלבנטי במוח:
- חולשה ו/או שיתוק פתאומי של צד אחד של הגוף (בדרך כלל יד ורגל באותו צד) ו/או הפנים.
- קושי בדיבור
- בלבול
- הפרעת ראייה כמו טשטוש, כפל ראייה או פגיעה בשדה הראייה
- סחרחורת ואי יציבות
- כאב ראש חד וקיצוני
- קושי חמור בבליעה
- אובדן הכרה
הופעת סימנים המרמזים על אירוע מוחי מחייבת בראש ובראשונה ערנות של גורמי הרפואה הראשוניים בפניהם מוצגות התלונות (רופא משפחה/אנשי מד"א/צוות חדר המיון). חוסר ערנות ו/או תשומת לב בלתי מספקת עלולים להוביל להחמצת האבחנה הנכונה של אירוע מוחי חולף ולהחמצת ההזדמנות להקדים תרופה למכה על ידי ביצוע בירור וטיפול מיידיים בהתאם להמלצות המקובלות בארץ ובעולם. הפרת חובה זו תיחשב על פי רוב לרשלנות רפואית באבחנה של שבץ מוחי חולף המזכה בפיצוי כספי.
מטופל הניזוק בשל אירוע מוחי, שקדם לו אירוע מוחי חולף, שלא אובחן ושלא טופל כנדרש, זכאי לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות רפואית. במקרה פטירה חלילה, זכאים לתבוע פיצויים יורשי המנוח ו/או התלויים בו טרם מותו.
הפיצוי במקרים אלו אמור לבטא את הגריעה בכושר התפקודי של המטופל בשל האירוע המוחי שחווה, שניתן היה למניעה, אילולא הרשלנות באבחון ובטיפול באירוע המוחי שקדם לו.
גילו של המנוח, כמו גם עיסוקיו וכישוריו ערב הופעת הנזקים בשל האירוע המוחי, כמו גם היקף המגבלות עמן נותר בשל השבץ, אלו ועוד גורמים הם שישפיעו על היקף הפיצוי הכספי שייפסק בתביעה לפיצוי בשל רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי חולף.
בעוד שבתביעות לפיצוי בשל רשלנות באבחנה ובטיפול באירוע מוחי נהוג לפצות בדרך כלל על חלק מהנזק שנגרם למטופל – אותו נזק שניתן היה למנוע אילו היה האירוע מאובחן ומטופל קודם, במקרה תביעה בעילה של רשלנות באבחון ובטיפול באירוע מוחי חולף, הדרישה היא לפיצוי בגין מכלול נזקי השבץ, שכן בסוג תביעות אלו הטענה היא שאילולא הרשלנות, המטופל כלל לא היה חווה האירוע המוחי (שהיה נמנע מבעוד מועד).
לאור העובדה שאירוע מוחי כרוך על פי רוב בנזקים חמורים, הגורעים מכושר התפקוד בעבודה ופוגעים בתפקודי היומיום של המטופל, מדובר במקרים אלו בדרך כלל בפיצויים גבוהים, סדר גודל של מיליוני שקלים (הכול כאמור בהתאם לנתוני הנפגע והפגיעה).
