תביעה לפיצויים בשל טביעה בים או בבריכה

מטיבם, עשויים הים והבריכה להיות מקומות מסוכנים מאוד, ולכן לא כל מקרה בו טובע אדם בים או בבריכה, מהווה מחדל של מאן דהוא המחייב בנזיקין. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. החקיקה והפסיקה בעניין הסדרת מקומות רחצה הינן מקיפות ביותר וכוללות הוראות ברורות מרמת הפקח והמציל בשטח ועד לרמת הרגולטור והמפקח במשרד הפנים.

ישנם סיכונים האופייניים יותר לתאונה בבריכה כגון- החלקה, התחשמלות, פגיעת ראש (עקב קפיצה מסוכנת במים רדודים), וכמובן טביעה.

הסיכון היותר שכיח לתאונה בים הוא טביעה, עקב סכנות הרחצה בים- בורות, מערבולות, זרמים חזקים וכו'. לפיכך, הטיל המחוקק על מפעילי החוף (לרוב הרשות המקומית שבשטחה מצוי החוף) ועל המדינה (משרד הפנים- המפקח) חובות רחבות וברורות על מנת למנוע ככל האפשר אירועים של טביעה בים.

למרבה הצער, הפער בין הקבוע בחוק ובתקנות לבין המצוי בפועל הינו רב ולכן, לא מן הנמנע שמתרחשות טביעות עקב מחדלים ברי מניעה.

במקרה בו תאונה בים או בבריכה גרמה לנזקים קשים או למוות, אנו נהיה מוכנים לחקור המקרה ביסודיות ולבחון אפשרות להגיש תביעת נזיקין בנדון. אנו ממליצים לפנות לייעוץ בפרט במקרים אלו: טביעה בים בשעות הרחצה, טביעה בחוף מוכרז או בחוף שנחזה להיות מוכרז, טביעה באזור מערבולות או בורות שלא סומן, החלקה בבריכה, התחשמלות בבריכה, פגיעת ראש בים (משונית מסוכנת שלא סומנה) או בבריכה (כשלא היו סימני אזהרה מספיקים וכד').

שתפ/י באמצעות: