מהי רשלנות רפואית בלידה ?

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מהם יסודות עילת התביעה של רשלנות רפואית בלידה ומתי ייקבע כי מתקיים "קשר סיבתי" בין אירוע הרשלנות לנזקים שנגרמו. זאת ועוד בשורות הבאות

יסודות העוולה של רשלנות רפואית בלידה

עוולת הרשלנות, עליה מתבססת כל תביעה של רשלנות רפואית בלידה, מורכבת מארבעה יסודות: חובת זהירות, התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח התקיימותם של כל ארבעת רכיבי העוולה. היות שאין ולא יכולה להיות מחלוקת שלכל רופא ישנה חובת זהירות כלפי החולה שבטיפולו, הדיון בתביעת רשלנות רפואית מתחיל תמיד מהרכיב השני של העוולה- ההתרשלות. במידה שמוכחת התרשלות, יש להוכיח בשלב הבא שהנזקים שנגרמו לאישה או ליילוד הם תוצאה של ההתרשלות. זהו רכיב הקשר הסיבתי בין האירוע הרשלני לנזק.

יסוד ההתרשלות בתביעת רשלנות רפואית בלידה

לשון החוק אינה קובעת בצורה מפורטת מהן הנסיבות הנחשבות לרשלנות רפואית בלידה, כי אם נוקטת בלשון רחבה וקובעת כי אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים ו/או מיומנות סבירה, מהווים רשלנות במשלח יד.

כאמור, אחד מיסודות עילת התביעה במקרה של רשלנות סביב הלידה הוא יסוד הרשלנות. חשוב לציין שהרשלנות יכולה להיות של כל אחד מצוות הלידה: של האחות המיילדת, של הרופא, של טכנאי האולטרה סאונד ואפילו של הפקידה בקבלה למיון יולדות.

המבחן לקביעת ההתרשלות הוא סטייה מרמת זהירות ו/או רמת מיומנות סבירים. על מנת להוכיח בפני בית המשפט כי הטיפול בלידה היה רשלני, יש להניח בפני השופט ראיות, המראות כי במקרה הנדון חלה סטייה מרמת הזהירות ו/או המיומנות המקובלת במקרים אלו. לצורך זאת יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי, אשר קובע כי במקרה הנידון ניתן טיפול החורג מהמקובל והסביר במצבים אלו. זאת קובע המומחה הרפואי בין היתר על סמך ניסיונו המקצועי, כמו גם על סמך הוראות הספרות המקצועית בתחום, פרוטוקולים וקווים מנחים המפורסמים על ידי איגודים מקצועיים ובכתבי עת מוכרים וכיוצא בזאת.

דוגמאות שכיחות למקרים העשויים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה, כולל במקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, הינן: עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי במצב של מצוקה עוברית; ניהול כושל של הלידה; גרימת נזקים ליולדת כגון קרעים בנרתיק; השארת חלקי שלייה ברחם (דבר שעלול להוביל לתסמונת אשרמן); טיפול כושל ביילוד לאחר הלידה וכו'.

ואולם בכך לא די. בשלב הבא יש להוכיח כי בשל הרשלנות נגרמו נזקים ליילוד ו/או ליולדת- זהו רכיב הקשר הסיבתי.

יסוד הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית בלידה

הזכות לפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה מותנית בכך שהנזק נגרם מרשלנות. נזק שאינו קשור ברשלנות אינו בר פיצוי. מבחינה זו, תביעה על רשלנות רפואית בלידה איננה שונה, כמובן, מכל תביעת רשלנות רפואית אחרת. גם במקרים אלו יש להוכיח כי בשל הרשלנות נגרם הנזק (בין אם זה נזק ליילוד ובין אם נזק ליולדת), שהרי ייתכן שהנזק שהופיע סביב הלידה ליולדת ו/או ליילוד נבע "מידי שמיים", או מגורם לא-רשלני (כמו סיבוך בלתי נמנע), ואיננו קשור להתרשלותו של הרופא, אפילו הוכחה התרשלות שכזו.

בכל הקשור בתביעות על רשלנות בלידה, יכולים להיות שלל מצבים בהם ישנה רשלנות בולטת, אך לא ברור האם הנזקים שהופיעו אצל היילוד ו/או היולדת הם תוצאה של הרשלנות. לפעמים ישנם מספר גורמים אפשריים לנזק שהופיע, אשר חלקם כלל אינם רשלניים. לפעמים לא ניתן לדעת איזה חלק מהנזק הוא כתוצאה מרשלנות ואיזה לא. להלן שלל דוגמאות לקשיים בקשירת הנזק לרשלנות (נקרא גם "סיבתיות עמומה"):

מקרה בו ישנם מספר גורמים אפשריים שכל אחד מהם יכול היה לגרום לנזק, חלקם רשלניים וחלקם לא- במקרה זה בית המשפט יכול לפסוק פיצוי על אובדן סיכויים (פיצוי יחסי בהתאם לחלקו של הגורם הרשלני בגרימת הנזק). למשל, מקרה בו ישנן 3 סיבות אפשריות לנזק, סיבה אחת היא בשל רשלנות והשתיים האחרות אינן סיבות רשלניות. במקרה שכזה ניתן יהיה לפסוק פיצוי בגובה 33% מהנזק המלא שנגרם בגין אובדן סיכויים (ע"א 84/231 קופת חולים נ' פאתח, פ"ד מב(3 (312) 1988 ור' גם את פסק הדין בעניין לימור דנינו).

חשוב לציין שבית המשפט גם יכול לדחות התביעה בנסיבות אלו מהסיבה שהתובע לא עמד ברף הראייה הנדרש של רכיב הקשר הסיבתי – מעל 50% שהגורם הרשלני הוא מקור הנזק.

מקרה בו נגרם נזק, חלקו מרשלנות וחלקו לא מרשלנות- במקרים אלו, במידה שמדובר בנזק הניתן לחלוקה, ניתן יהיה לפסוק פיצוי יחסי, בגין אובדן סיכויים. במידה שמדובר בנזק שאינו ניתן לחלוקה, יכול ובית המשפט יצעד בדרך שהותוותה בפסק הדין בע"א 448/83 קורנהויזר נ' מלך, פ"ד מב(2) 573, ויפסוק פיצוי בגין מלוא הנזק, כולל החלק שלא נגרם ברשלנות (בשל היעדר אפשרות לחלק הנזק).

מקרה בו לא ניתן להוכיח מעל 50% שאילו היו מעניקים טיפול תקין, הנזק היה נמנע –  במקרים אלו נהוג לפסוק באופן יחסי בהתאם לגובה "הסיכוי" שאבד, בשל אי מתן הטיפול המתאים. אולם, יכול ובית המשפט במקרים אלו יהפוך נטל השכנוע ויקבע כי על הנתבע להוכיח כי הטיפול התקין לא היה עוזר. שאז, אם לא יצליח הנתבע לעשות כן, ייקבע כי עליו לפצות התובע על מלוא נזקו (כך נקט בית המשפט העליון למשל בפסק הדין בעניין ג'מילה מוחסן).

ייתכנו, אם כן, מקרים שבהם קיימת רשלנות רפואית ברורה סביב הלידה וקיים נזק, אולם אין כל קשר סיבתי בין התרשלות זו לנזקים או שלא ניתן להוכיח את הקשר בין הדברים.

מהם הנזקים השכיחים במקרים של רשלנות רפואית בלידה ?

הנזקים במקרים של רשלנות רפואית בלידה עלולים להיות קשים ביותר, בתוך אלו שכיחים הנזקים הבאים*:

  • נזק מוחי ליילוד בשל פגות או אספיקציה (תשניק) בלידה
  • נזקי פגות בשל אי מניעה/טיפול שגוי במקרה של לידה מוקדמת
  • נזק מוחי ליולדת בשל תסחיף מי שפיר
  • פגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית של היילוד בשל לידה טראומטית והופעת שיתוק ע"ש ארב
  • פגיעה בסוגרי היולדת בשל קרעים באזור הפרינאום
  • פגיעה ברחם בשל לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי
  • השארת חלקי שליה ברחם והופעת תסמונת אשרמן
  • פגיעה עצבית כתוצאה מזריקת אפידורל

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

כמה מילים על רשלנות רפואית בהריון ולידה מאת עו"ד אביחי דר

מתי לפנות לעורכי דין לבירור אפשרות תביעה בשל רשלנות רפואית בלידה ?

כל מקרה של לידה המסתיימת עם נזקים ליילוד או ליולדת מצריך בירור עם עורך דין בשאלה של רשלנות רפואית. אמנם, לא כל נזק המופיע סביב הלידה מקורו ברשלנות, אולם בהיעדר שקיפות וחובת דיווח לנפגעים על טעויות שהתרחשו במהלך הטיפול הרפואי בהם, אין מנוס מלשמור על רף חשדנות גבוה, ולבדוק האם אין מדובר בעוד מקרה של רשלנות בלידה.

מומלץ במקרים אלו לפנות לעו"ד הבקי בתחום של רשלנות רפואית בלידה ולברר עימו אפשרות תביעה בהזדמנות הראשונה, שכן האפשרות לתבוע פיצויים במקרים אלו מוגבלת: ככל שמדובר בנזק שנגרם ליולדת, ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה, וככל שמדובר בנזקים ליילוד- עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18). איחור בהגשת התביעה יוביל לדחייתה המיידית מהטעם שהיא התיישנה. יתר על כן, לא מומלץ לחכות יותר מדי לפני שפונים לבדוק אפשרות תביעה. גם אם תקופת ההתיישנות עדיין לא חלפה, חלוף הזמן עלול להערים קשיים בהשגת ראיות ובשחזור האירועים, כמו גם עלולה להישמע טענת שיהוי מצד הנתבע [להרחבה על התיישנות ברשלנות רפואית לחצ/י כאן].

הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו בלידה ליולדת מתיישנת בתוך 7 שנים ובמקרה של נזקים ליילוד- עד הגיעו לגיל 25

בשורה התחתונה

רשלנות רפואית בלידה הינה שם כולל להתרשלות של הגורמים הרפואיים השונים אשר טיפלו בלידה. עילת התביעה במקרים אלו מורכבת מ-4 יסודות, כאשר המרכזיים הם יסוד ההתרשלות ויסוד הקשר הסיבתי.

התרשלות מתבטאת באי נקיטת אמצעי זהירות סבירים ו/או נקיטת מיומנות בלתי סבירה.

לאחר שמוכח כי התרחשה רשלנות בלידה, יש להוכיח כי רשלנות זו גרמה לנזק ליולדת ו/או לעובר. ישנם מצבים בהם משימה זו אינה פשוטה כלל, כמו למשל מצב בו מדובר בנזק שלא ניתן לחלוקה ו/או ריבוי גורמים אפשריים לנזק.

נזק מוחי ליילוד ו/או ליולדת, שיתוק ע"ש ארב, פגיעה בסוגרים, הופעת תסמונת אשרמן, הם רק חלק מהנזקים האפשריים ליילוד ו/או ליולדת בשל רשלנות בלידה.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה הינה 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק – אם מדובר בנזקים ליולדת. ככל שמדובר בנזקים ליילוד, ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בכל מקרה בו הסתיימה לידה עם נזקים בלתי הפיכים ליילוד ו/או ליולדת.

יש לך עוד שאלות על רשלנות רפואית בלידה ? היכנס/י לדף תשובות לשאלות שכיחות בנושא

תשובות לשאלות שכיחות על רשלנות רפואית בלידה >

מקורות ומידע נוסף:

יצירת קשר

לפניה מהירה