רשלנות רפואית בניתוח סינוסים (ניתוח fess)

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים תביעת רשלנות רפואית בניתוח סינוסים (ניתוח פונקציונאלי אנדוסקופי של חללי הסינוסים, באנגלית- FESS). ניתוח הסינוסים היה מיותר ונעשה ללא מסירת מידע לחולה על הסיכון של עיוורון

לפני הניתוח פנה הקשיש לרופא מומחה למחלות אף אוזן גרון (אא"ג) בעקבות דימום מאפו; בבדיקותיו טרם הניתוח נמצאה סטייה קלה של מחיצת האף ופוליפ שגרם לדימום. בשל כך הוצע לו לעבור ניתוח לתיקון הסטייה של המחיצה וכריתת פוליפ מדמם. כמו כן, שלא לצורך, הוצע לתובע לעבור ניתוח fess לניקוי הסינוסים. מספר שעות לאחר ניתוח הסינוסים, הופיע אצל התובע עיוורון בעין אחת.

לכתב התביעה צורפה על ידינו חוות דעת של מומחה רפואי למחלות אף, אוזן וגרון (אא"ג), שקבע כי העיוורון של העין נגרם בשל ניתוח הסינוסים  שלא היה בו כל צורך! המומחה קבע בחוות דעתו שניתן היה להסתפק במקרה זה בניתוח קטן של כריתת הפוליפ שהיה באפו של הקשיש ושגרם לדימומים החוזרים – פעולה אשר אינה כרוכה בסיכון לראייה. לא היה כל צורך בניתוח הסינוסים הגדול שנערך לקשיש.

הרופא שניתח את הקשיש במקרה זה, לא הסביר לו טרם הניתוח, שאחד הסיכונים של ניתוח fess הוא עיוורון. לא רק שהרופא "גרר" הקשיש לניתוח סינוסים גדול שלא היה בו כל צורך עבורו, הרופא גם לא טרח להסביר לקשיש לפני הניתוח, שניתוח זה כרוך בסיכון של עיוורון, גם אם הניתוח מבוצע כהלכה.

החובה לפרט בפני המטופל את סיכוני הניתוח, מעוגנת בחוק זכויות החולה משנת 1996. הפרת חובה זו עלולה להיחשב לרשלנות רפואית בניתוח בפני עצמה, וגם להפרת חובה חקוקה (עוולה מפקודת הנזיקין). הגישה הפטרנליסטית לפיה הרופא איננו משתף החולה בסיכוני הטיפול, פסה מן העולם ובתי המשפט רואים בחומרה מקרים בהם לא מוסרים לחולים מידע על הטיפול שניתן להם ולא מאפשרים להם בעצם לקבל החלטה מושכלת האם לעבור או לא הליך רפואי.