זכאות לפיצויים בשל רשלנות רפואית

פיצוי כספי בשל רשלנות רפואית

כל אדם אשר ניזוק בגופו בשל טיפול רפואי רשלני שניתן לו, יכול לתבוע את מי שנתן לו את הטיפול בגין רשלנות רפואית. הפרוצדורה עד לקבלת פיצויים יכולה להימשך גם 4 או 5 שנים, והזכות לפיצויים נקבעת בסופו של דבר בהתאם לפסיקת בית המשפט (בהנחה שהצדדים לא השכילו להגיע לפשרה ביניהם עוד קודם לפסק הדין).

התרשלות במתן טיפול רפואי

אפשר לתבוע כל מוסד וכל עובד בו בגין התרשלות רפואית: קופות חולים, מד"א, בתי חולים, מכונים המבצעים בדיקות, רופאים, אחיות, עובדי רנטגן, רוקחים ועוד. השאלה שנשאלת ונבדקת היא האם הטיפול שהם נתנו היה סביר ונכון באותה נקודת זמן, והאם הם שקלו את כל החלופות כהלכה.

בכדי לענות על שאלות אלה יש צורך להתייעץ עם רופא אשר עוסק באותו תחום בו יש חשד לרשלנות רפואית. כך למשל, אם יש חשד לרשלנות בניתוח, יש להיוועץ עם מומחה לכירורגיה, ועדיף שיהיה בעל התמחות בסוג הניתוח עליו מדובר. בנוסף, חשוב שיהיו בידי התובע בגין רשלנות רפואית כל המסמכים הקשורים לאותו טיפול לקוי: סיכומי מחלה, תוצאות של בדיקות וצילומים, מכתבים ועוד. אלה חשובים ביותר בכדי להוכיח את הרשלנות. אנו מאתרים את כל החומר עבור הנפגע ומעיינים בו בשקדנות ובקפידה.

תביעת פיצויים בגין רשלנות בטיפול רפואי

תביעה לפיצויים אפשר להגיש הן כלפי בעלי תפקידים והן כלפי המוסדות שמעסיקים אותם. מומלץ ביותר להיעזר בעת הגשת התביעה בעורך דין מנוסה המומחה בתחום הרשלנות רפואית. בדרך כלל עורכי הדין אינם דורשים תשלום עבור הייעוץ הראשוני שהם נותנים, ואם הם מחליטים על הגשת תביעה במקרה של רשלנות רפואית, שכרם בדרך כלל משולם כאחוז מסוים מסכום הפיצויים שאותו פוסק בית המשפט.

חישוב הפיצוי על רשלנות רפואית

אם בית המשפט ישתכנע כי אכן הייתה התרשלות בטיפול, הוא יפסוק פיצויים לתובע לפי הנזק שנגרם לו, למשל הפיצוי בשל רשלנות רפואית בטיפול בהתקף לב ישקף בין היתר : ירידה באיכות חייו של הנפגע, קשיים בתפקוד, קשיי פרנסה, צרכים רפואיים ושיקומיים, צער וסבל, קיצור תוחלת חיים ועוד. חשוב לציין כי את הפיצויים משלמות בדרך כלל חברות ביטוח.

במידה שקיים אצלך חשד כי נפגעת מרשלנות רפואית, פנה/י אלינו לייעוץ לא מחייב ואנו נבחן זכאותך לפיצוי כספי.