פיצוי בשל שיתוק מוחין לאחר לידה מוקדמת

בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, נקבע כי בית חולים שכתוצאה מרשלנותו, נולדה ילדה עם שיתוק מוחין, יפצה אותה ואת הוריה בסכום של 3,600,000 ש"ח, מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי המוערכים בכ-2,000,000 ש"ח (סה"כ 5,600,000 ש"ח).

מה הייתה הרשלנות בגינה שולמו הפיצויים ואיך נקבע הפיצוי ששולם בתביעה – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, שייצגו התובעים, מסבירים

הרשלנות - התעלמות מקיצור מוקדם ומתקדם של צוואר הרחם כביטוי ללידה מוקדמת מאיימת

התובעת הייתה בהריונה הראשון. במהלך השליש השני של הריונה חשה היא בכאבי בטן. בשל כך פנתה היא למיון בית חולים ממשלתי במרכז הארץ מספר פעמים. בביקורים אלו, כחלק מהבדיקה השגרתית של נשים הרות בשלב זה של ההריון, נמדד לתובעת אורך צוואר הרחם, שהלך והתקצר בין הביקורים במיון הנשים בבית החולים. קיצור זה ניבא לידה מוקדמת שהולכת ומתפתחת, אולם הוא לא זכה לכל התייחסות מצד רופאי בית החולים אשר שחררו התובעת לביתה, ללא הנחיות מיוחדות. כך קרה שבשבוע 29 התפתחה אצל התובעת לידה מוקדמת ונולדה פגית עם נזק מוחי אופייני לפג מסוג PVL (נזק לחומר הלבן בין חדרי המוח). הילדה נותרה נכה עם שיתוק מוחין.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' למיילדות וגינקולוגיה, אשר קבע כי במקרה זה התרחשה רשלנות רפואית במהלך ההריון של התובעת. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה:

  • התובעת פנתה לראשונה לחדר המיון של בית החולים בשל תחושת לחצים בשבוע 16 להריונה. בביקור זה באולטראסאונד וגינלי (TVS) נמדד אורך תעלת הצואר 6 ס"מ.
  • כ-6 שבועות לאחר מכן, שבוע 21 להריונה, שוב פנתה התובעת למיון בית החולים בשל תחושת לחצים. שוב נמדד אורך הצוואר- הפעם האורך היה 28 מ"מ בלבד.
  • לא נעשתה השוואה של אורך קצר זה (ביחס לשבוע הריון) לבין המדידה שנעשתה 6 שבועות קודם לכן של 60 מ"מ – דהיינו קיצור של כ-50% מאורך הצוואר ב-6 שבועות ! התקצרות בסדר גודל כזה, בשלבים כה מוקדמים של ההריון, חייבת הייתה לעורר את מחשבתו ותשומת לבו של הרופא לכך, שעל ההריון מרחפת סכנה של לידה טרם עת.
  • כעבור 10 ימים שבה התובעת למיון בית החולים עם תחושת כאבים. זו הפעם כלל לא נמדד אורך תעלת צוואר הרחם והתובעת שוחררה לביתה עם אבחנה של פטריה בלדן. הייתה זאת חובתו הבסיסית של הרופא למדוד גם הפעם את אורך תעלת הצוואר, ואין כל ספק שהוא היה מגלה קיצור נוסף, שהיה עליו להוציא ממנו מסקנות, כלומר לאשפז את האישה ולטפל בה כנגד סכנת הפלה מאוחרת או לידה בטרם עת.
  • אישפוז במנוחה ושכיבה, עם מעקב ניטורים, בתוספת טיפול נגד התכווצויות הרחם על פי הצורך, היו ללא ספק מונעים את המשך קיצורו של הצוואר – כפי שהוא בא לידי ביטוי בבוקרו של ה- 10.6.03, כאשר הגב' נתקבלה בבית החולים, עם מישפוך עצום של הצוואר הפנימי ותעלת צוואר באורך 6 מ"מ בלבד !
  • אישפוזה של האישה במנוחה מוחלטת בביה"ח בתוספת טיפול להרפיית הצירים היה ללא ספק מאריך את משך ההריון גם בשלב זה. במקביל ניתן היה במהלך האישפוז לטפל באישה, לפני התפתחותה של הלידה, באמצעות סטרואידים, כמקובל, לצורך החשת הבשלת ריאות העובר ומניעת מצוקה נשימתית (RDS).
  • אילו טופלה הגב' כראוי וכנדרש, היו לה סיכויים גבוהים ללדת במועד מאוחר יותר, התינוקת יכלה להיוולד בבשלות טובה יותר ולא היתה צריכה להיפגע מפגותה.
מתי לידת ילד עם שיתוק מוחין יכולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית בהריון ? לחצ/י למידע >
אין זה המקרה היחיד בו ייצגנו ילדים עם שיתוק מוחין שנגרם בשל פגות. למרבה הצער, על אף הידע בנושא, נתקלים אנו בלא מעט מקרים בהם בשל הפרת נהלים וכללי רפואה בסיסיים, שלא לומר הזנחת נשים הרות, לא נעשה כל מאמץ לזהות ולנסות למנוע לידה מוקדמת- תופעה הקשורה כאמור עם נזקי פגות ובתוך כך- נזק חמור של שיתוק מוחין

איך נקבע הפיצוי ששולם בשל הרשלנות באי מניעת הלידה המוקדמת ?

הצדדים הופנו במסגרת ההליך המשפטי לישיבת גישור. המגשר הציע לפצות התובעת בסכום של 2,000,000 ש"ח. הצעה זו נדחתה על ידי התובעת (בהמלצתנו). ערב דיוני ההוכחות שנקבעו בתיק, הסכים בית החולים לפצות התובעת כפי דרישתנו – ב- 3,600,000 ש"ח (מעבר ל-2,000,000 ש"ח שנקבע שהתובעת תמשיך לקבל מהמוסד לביטוח לאומי).

סכום הפיצוי של התובעת מורכב מ-2,000,000 ש"ח קצבאות בגין נכותה מהמוסד לביטוח לאומי וכן 3,600,000 ש"ח סכום הוני חד פעמי מהוון, פטור מכל מס (מבית החולים שהתרשל).

הפיצוי ההוני בגין הרשלנות כלל רכיבים של אובדן השתכרות של התובעת, צרכים מיוחדים (עזרה, ליווי, סיעוד), דיור מותאם, ניידות מותאמת, אביזרי ריפוי ושיקום וכן פיצוי בגין כאב וסבל, צער, עגמת נפש וקיצור בתוחלת החיים.

להרחבה על אופן חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית של קטינים לחצ/י כאן

4,800,000 ש"ח בשל לידת פג בהריון תאומים - לחצ/י למידע נוסף >

זקוק לעורך דין לרשלנות רפואית אך לא יודע איך לבחור בעו"ד המתאים ?

טיפים לבחירת עורך דין רשלנות רפואית - לחצ/י לטיפים

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp
דילוג לתוכן